תכנון תוך כדי תנועה

ליקויים אלה ורבים אחרים יכלו להיחסך אם בארץ היתה מוטמעת שיטת התכנון-ביצוע (BUILD AND DESIGN), במסגרתה ניתנת לקבלנים אופציה בתנאי המכרז לתכנן את הכביש במקביל להקמתו.

שיטת התכנון-ביצוע מקובלת מאוד בעולם בשנים האחרונות אך עד לאחרונה טרם נוסתה בישראל בתחום סלילת הכבישים. בחודשים האחרונים נראה כי רכבת ישראל והחברה הלאומית לדרכים (מע"צ החדשה), מתחילות לאמץ את השיטה. רכבת ישראל, למשל, החלה בשנה האחרונה ליישם את שיטת התכנון-ביצוע במכרזים שפרסמה לביצוע הפרדות מפלסיות, וזאת בשל הצורך לקצר את לוחות הזמנים. חברת התשתיות כפרי שזכתה במכרז לביצוע 6 הפרדות מפלסיות, תתכנן את הקמת הגשרים מעל המסילות במקביל לביצוע העבודות.

באחרונה נרשמה התקדמות נוספות לאחר שהחברה הלאומית לדרכים יצאה לראשונה במרכז גדול בשיטת התכנון-ביצוע להקמת כביש עוקף באר שבע (כביש 40) בקטע שבין צומת גורל לצומת אוהלים. היקפו הכספי של הפרויקט נאמד ב-300 מיליון שקל.

"השילוב של שיטת תכנון-ביצוע יוצרת חלוקת אחריות חדשה בין המדינה לקבלן", אומרת סמנכ"לית התכנון במע"צ החדשה, בינת שוורץ, "בפרויקטים רבים לאחר שמתחילות העבודות, הקבלן מוצא פגמים בתכנון שלא נלקחו בחשבון ומגיש תביעות כנגד החברה והדבר יוצר חריגה בתקציב. בשיטת התכנון-ביצוע המדינה לוקחת על עצמה להשלים את כל קידום ההליכים הסטטוטוריים ומסירת הקרקע, ואילו הקבלן אחראי לתכנון ולביצוע העבודות".

גלובס: מדוע לקח לחברה הלאומית לדרכים כל כך הרבה זמן ליישם את השיטה?

שוורץ: "במע"צ הישנה המדיניות היתה שהחברה צריכה לבצע את התכנון בעצמה. מה שקרה בסופו של דבר היה שבחלק גדול מהפרויקטים נתקלו בהוצאות בלתי צפויות והסיכון כולו הוטל על המדינה. למרות שרמת התכנון במע"צ היתה טובה, אנחנו החלטנו לבחון את השיטה החדשה. כאשר האחריות מוטלת על הקבלן, הוא יודע שתכנון לא נכון עשוי לגרום לו להפסיד כסף במכרז".

לדברי שוורץ, יישום השיטה החדשה צפוי להביא לחיסכון בעלות ההקמה של פרויקטים. "בממוצע ההוצאות החריגות עשויות להגיע עד ל-20% מעלות הפרויקט, ובשיטה החדשה, חלק גדול מההוצאות האלה ייחסכו. בנוסף, השיטה מקנה לקבלנים את האפשרות להתאים את התכנון של הפרויקט לתשומות שבידיהם (עובדים, כלים וכו'). כתוצאה מכך, אני מעריכה שהצעות המחיר במכרזים יהיו זולות יותר מאשר בתכנון 'סגור'. תהיה כאן התייעלות של כל המערכת".

תנאי הסף שנקבעו במכרז שפרסמה מע"צ הם מחמירים למדי וכוללים דרישה לביצוע פרויקטים בתחום התשתיות בהיקף של 150 מיליון שקל לפחות ב-3 השנים האחרונות.

בענף התחבורה מעריכים, כי יישום השיטה יעלה את הדרישות מהקבלנים שיצטרכו להשקיע יותר בהגשת ההצעות במכרז. "שיטת התכנון והביצוע בהחלט דורשת מהקבלנים יכולת מקצועית גבוהה יותר ולא כל חברה יכולה לעמוד בכך", אומר מנכ"ל דניה סיבוס, עופר קוטלר. "בשיטה החדשה, הקבלן לא יכול לבוא באמצע העבודות כמו שבדרך כלל קורה, ולדרוש תוספת מחיר. בגלל שהקבלן יצטרך להשקיע יותר בתכנון, עלות הגשת ההצעה במכרז תהיה גבוהה יותר. זה אולי יקשה על חלק מהקבלנים הקטנים, אבל מנגד רמת האיכות והביצוע תעלה והמדינה תרוויח מכך", אומר קוטלר.

בקרה שוטפת

לדבריו, בשיטה החדשה, הקבלנים יוכלו למצות את היכולות בצורה טובה יותר, "קבלנים שיפעלו בצורה נכונה ויעשו תכנון יצירתי, יוכלו לחסוך מיליוני שקלים. בהרבה מכרזים התכנון נקבע מראש, וקבלנים בכל זאת מבקשים לבצע שינוי תכנון. כשכל ההליך הזה יתבצע למעשה בשלב מוקדם יותר, הדבר יאפשר לקבלנים להיערך בצורה טובה יותר, הן מבחינה הנדסית, הקצאת כוח האדם והעבודות בשטח".

העברת התכנון לידי הקבלן אינה דבר מובן מאליו, מאחר ולאורך השנים היה חשש בחברותה תשתית, כי הקבלנים יעדיפו לחסוך בתכנון על מנת להוזיל את העלויות.

איך בכל זאת מונעים מצב בו העברת התכנון לקבלן תביא לירידה באיכות? שוורץ מסבירה, כי גם בשיטה החדשה מע"צ מבצעת בקרה ופיקוח על הליכי התכנון והקבלן מחויב לעמוד בסטנדרטים שנקבעים מראש. "כבר במכרז אנחנו מגדירים את הסטנדרטים של הפרויקט שהקבלן נדרש לעמוד בהם. למשל גשר חייב להיות מבטון ולא מפלדה. אנחנו מכינים במקביל תכנון משלנו ומבצעים בקרה לכל אורך המכרז ובודקים שהקבלן עומד בדרישות", אומרת שוורץ.

מה קורה אם הקבלן לא עומד בקריטריונים?

"לפי תנאי המכרז, הקבלן מגיש קודם את ההצעה הכספית והתכנון מוגש לאישורנו רק בשלב מאוחר יותר. אם התכנון לא מתאים, אנחנו יכולים לפסול את זכייתו במכרז ולפנות למציע השני שההצעה שלו נשמרת. ההליך הוא די דומה למה שקורה במכרזי התשתית בשיתוף הסקטור הפרטי ואני מאמינה שהוא יוכיח את עצמו". "

lior-b@globes.co.il