פרשת גינתון מסרבת להיעלם: ביום השנה העשירי לעסקת הנדל"ן הפרועה של דודי אפל - הפרשה מתעוררת מחדש

נקודת המוצא של הסיפור הזה פשוטה: מי שחוכר קרקע ממינהל מקרקעי ישראל אינו יכול להעביר את הזכויות עליה למישהו אחר בלי אישור המינהל, שהוא הבעלים האמיתיים, ובלי והסכמתו. מי שבכל זאת מעביר את הזכויות, עושה צחוק מהחוק, מחוזה החכירה ומהמינהל. וזה בדיוק מה שעשה מושב גינתון, ליד לוד, כאשר מכר לפני עשר שנים 1,400 דונמים של קרקע חקלאית ליזם הנדל"ן דודי אפל.

הפרשה הזאת מתעוררת עכשיו, כמה שנים אחרי ההעברה, בנסיבות קצת מוזרות: בקופת רכבת ישראל שוכב תפוח אדמה לוהט בצורת 3.5 מיליון שקל. הכסף הזה אמור להיות הפיצוי בגין 155 דונם של קרקע חקלאית מתוך אותם 1,400 דונם, שהרכבת הפקיעה לפני ארבע שנים כדי להקים את קו הרכבת היוצא מנתב"ג לירושלים. השאלה היא מי אמור לקבל את המיליונים: האם הכסף שייך לדודי אפל ולעו"ד דרור חוטר-ישי, השולטים בחברת מגדלי הזוהר, שחתמה על הסכם לרכישת הקרקע מגינתון? אולי הכסף מגיע למושב גינתון, החוכר ההיסטורי של הקרקע, ואם כך מדוע סירב המושב לקבל את הכסף? ואולי הפיצוי בכלל מגיע למינהל מקרקעי ישראל?

ויש עוד שאלה, שהיא כנראה יותר חשובה: מדוע מינהל מקרקעי ישראל נמנע עד היום מנקיטת הפעולה המתבקשת נגד מושב גינתון ולא פעל להחזרת הקרקע לידיו. האם המחדל נבע מכך שחלק מהשרים הממונים על המינהל היו קשורים לדודי אפל, וביניהם אריאל שרון ואהוד אולמרט? ומה יעשו עכשיו במינהל, כאשר השר הממונה, זאב בוים, הוא חבר ילדות של אפל?

הנהלת מינהל מקרקעי ישראל אמורה לדון בפרשה ב-20 באוגוסט, והשאלות הללו סוף-סוף יוצגו במלוא חריפותן. תשובות, לא בטוח שיהיו שם.

"צדיקים מלאכתם נעשית"

פרשת גינתון החדשה צצה בדיוק ביום השנה העשירי לעסקה הפרועה ביותר בתולדות הקרקע החקלאית בישראל. דודי אפל, באמצעות חברת מגדלי הזוהר המופעלת והמיוצגת על-ידי ידידו עו"ד חוטר-ישי, שילם ב-1997 למושב גינתון 24.5 מיליון דולר, בעבור 1,400 דונמים במיקום משובח סמוך לכביש המהיר ירושלים-תל אביב.

אפל, שהיה בסוף שלב מכירת הדירות בשכונת גני אביב הענקית בלוד, ראה בדמיונו פרויקט עוד יותר גדול, שיכלול אלפי דירות, שטחי מסחר ותעסוקה. ההתנהלות שלו הייתה כאילו הפשרת הקרקע מצויה בכיסו: התשלום בוצע מיד, וכל אחד מ-80 בעלי הנחלות במושב שלשל לכיסו כ-300 אלף דולר במזומן.

העסקה הכתה בהלם את מינהל מקרקעי ישראל. זו הייתה אמנם תקופת הספקולציות בקרקע חקלאית, וכל יזם ניסה לשים את ידו על קרקע במרכז הארץ, אבל עסקה כה בוטה לא הייתה: המושב לא טרח לבקש מהמינהל את אישורו, לא לפני ולא אחרי שחתם על חוזה המכירה, ודודי אפל לא דיווח עליה למינהל.

הדרגים המקצועיים במינהל טענו בזמנו שיש להגיש תביעה להשבת הקרקע למינהל ולנקוט הליכים חריפים נגד מושב גינתון ונגד העסקה. בפועל, המינהל הסתפק בכך שהפסיק לתת שירותים באופן זמני לחברי גינתון. בלי קשר, גם הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה התנגדה לתוכנית הבנייה של אפל.

כשנשאל בזמנו אפל מה יעשה מול ההתנגדות, הוא אמר ל"גלובס": "צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. כל הקרקעות מסביב הופשרו, נשארה רק המשבצת של גינתון. אני מאמין שבמשך הזמן גם היא תופשר לבנייה".

מאוחר יותר פורסם שאפל וחוטר-ישי פעלו אצל אחד מה"אחרים" - שר התשתיות דאז אריק שרון, שהיה הממונה על המינהל. שרון, שאיתו הם נפגשו, התחיל ללחוץ על המינהל לאשר הפשרות קרקע חקלאית, והכריז על לוד כעיר לטיפול מיוחד.

מקורב אחר של אפל, שר הפנים דאז אלי סויסה, החליט, בניגוד מוחלט להמלצת ועדת חקירה של משרד הפנים, להעביר את קרקעות גינתון לתחום השיפוט של עיריית לוד. למזלו של שרון, ראש המינהל דאז, אבי דרכסלר, התנגד בחריפות לעסקה, ובכך הציל את שרון מהסתבכות גדולה.

פרשת גינתון התגלגלה בכמה הזדמנויות לבתי המשפט. כך, למשל, מתווך הנדל"ן ברוך ידיד, שייצג את מגדלי הזוהר מול המושב, הורשע לאחרונה בעבירת שוחד. לפי כתב אישום אחר בפרשה, ראש עיריית לוד לשעבר, בני רגב, קיבל מאפל שוחד של 1.4 מיליון שקל במסע בחירות מקומיות שלו, בעבור ניסיונותיו לספח את קרקעות גינתון לעיר ותמיכה בשינוי ייעוד הקרקע לבנייה. המשפט עדיין מתנהל.

אך הפרשה החמורה ביותר הייתה כמובן זאת שקיבלה את הכינוי "האי היווני". בכתב האישום המקורי נגד אפל נטען כי אריק שרון ואהוד אולמרט קיבלו ממנו שוחד. בשלב השלמת החקירה בחנו המשטרה והפרקליטות את עסקת גינתון ואת עמדתו של שרון כלפיה, במסגרת יחסיו עם אפל. היועץ המשפטי, מני מזוז, בהחלטה שנויה במחלוקת, הוציא את שרון ואת אולמרט מכתב האישום, ואפל נחלץ מאישומי השוחד. התיק עדיין מתנהל.

אחת השאלות המטרידות בפרשה היא מדוע, למרות חומרת הפרת החוזה על-ידי המושב, מינהל מקרקעי ישראל לא הגיש מעולם תביעה נגד מושב גינתון להשבת הקרקע. בפרקליטות ובמינהל הדעות חצויות ביחס לתשובה. חלק גורסים שבצמרת פרקליטות המדינה, כולל היועצים המשפטיים אליקים רובינשטיין ומני מזוז, וכן אצל מנהלת המחלקה האזרחית מרים רובינשטיין, התגלה מחסור באומץ לב. אחרים גורסים שדווקא המינהל לא שש לנקוט פעולות, בשל קרבתם של השרים הממונים לאפל.

אם מתייחסים לגרסה השנייה, המצב כיום אפילו יותר סבוך מאשר בימי שרון ואולמרט. שר השיכון והבינוי החדש, זאב בוים, הוא חבר ילדות של דודי אפל. למעשה, דודי אפל התחנך בבית משפחת בוים במושב נחלת ז'בוטינסקי, כיום חלק מבנימינה. אי-הנעימות, אומרים במינהל, אולי אפילו גוברת אף שברור לכול כי השר בוים, שהאינטגריטי שלו לא הועמד אף פעם בספק, יימנע מלהתייחס לסוגיה זו.

לא רוצים את הכסף

אז מה בעצם קרה לאותם 1,400 דונם, ומהו הסטטוס של הקרקע כיום? המינהל, כאמור, לא נקט כל פעולה נגד ספסרי הקרקע מגינתון. יתרה מזאת - אחרי תקופה שבה לא קיבלו חברי המושב שירותים, החליטה, במאי 2004, הנהלת המינהל, בראשות המנכ"ל יעקב אפרתי, לחדש את מתן השירותים למושב. קשה לדמיין דוגמה בוטה יותר של מתן פרס למפירי חוק.

אפל וחוטר-ישי לא דרשו עד היום מהמושב לבטל את העסקה, ולא תבעו את חברי גינתון להשיב את 24.5 מיליון הדולר שקיבלו. כלומר, מבחינתם, כך ניתן להבין, החוזה תקף והקרקע שייכת למעשה למגדלי הזוהר. לפני שנה, כאשר חברת מקורות רצתה להעביר קו מים ראשי בשטח המדובר, התייצב עו"ד דרור חוטר-ישי בבית המשפט וביקש צו מניעה נגד מקורות. האם הוא רק ייצג את גינתון או נהג מנהג בעלים?

עו"ד עופר נועם, פרקליט המושב, אמר בעבר כי שולמו למדינה מסים בגין העסקה בעשרות מיליוני שקלים, ותמה: אם העסקה אינה כשרה, מדוע גבתה המדינה סכומי עתק? כלומר, יש כאן אמירה שגם בעיני המושב העסקה שרירה וקיימת.

העניין החדש, של הפיצויים מהרכבת בגין ההפקעה, מחדד עוד יותר את השאלה. כאשר הרכבת הודיעה למושב גינתון על הפיצוי ענה המושב: נא לא להעביר אלינו את הכסף - מכרנו את הקרקע לדודי אפל.

כאמור, ב-20 באוגוסט, לקראת תום חוזה החכירה הזמני של גינתון ולאור תמיהות שהתעוררו לאחרונה במינהל על היחס הסלחני להפתיע כלפי המושב וכלפי העסקה, ייערך בהנהלת המינהל דיון מיוחד על הפרשה ועל הצעדים שיש לנקוט. "

"המינהל אינו מכיר בחוזה"

עו"ד עופר נועם, המייצג את גינתון: "מושב גינתון התקשר עם חברת מגדלי הזוהר בהסכם המקנה בבסיסו לחברת מגדלי הזוהר את הזכות לפנות למינהל מקרקעי ישראל בבקשה לשינוי ייעוד הקרקע, ולהעברת הזכויות בחלק ממשבצת האגודה, והכול בכפוף לאישור המינהל. בהיעדר אישור כאמור, ממשיך המושב להחזיק גם כיום בקרקע ולעבדה כנדרש בהסכם המשבצת. היה והמינהל יחליט ליתן אישור למגדלי הזוהר לרכוש את הזכויות, כי אז תועבר החזקה בקרקע בהתאם להסכם".

ממינהל מקרקעי ישראל נמסר: "המינהל אינו מכיר בזכויות של דודי אפל בקרקע גם אם הוא שילם כסף למושב גינתון".

דודי אפל הפנה את השאלות לעו"ד חוטר-ישי, אולם עד הדפסת הגיליון לא התקבלה תגובת חוטר-ישי.