המחוזי: הורדת חגורת בטיחות מתחת לבית השחי - כמוה כאי-חגירתה

בכך, קיבל השופט ד"ר מנחם פינקלשטיין את ערעור המדינה על זיכויו של נהג מעבירה של אי-חגירת חגורה

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי חגירת חגורת הבטיחות ברכב מתחת לבית השחי, כמוה כאי-חגירתה. בכך, קיבל השופט ד"ר מנחם פינקלשטיין את ערעור המדינה על זיכויו של נהג מעבירה של אי-חגירת חגורה.

אדיב שעבי זוכה בבית המשפט לתעבורה מאשמת אי-חגירת חגורת בטיחות, לאחר שהשופט שמואל יציב קבע, שבתקנות לא נאמר כיצד על הנהג או הנוסעים לחגור את החגורה.

בתוספת לתקנות אמנם נמנו סוגי החגורות השונים, ובהן "חגורת מותניים" ו"חגורה אלכסונית", שהיא "חגורה החובקת באלכסון את חזהו של החוגר מן הירך לכתף שמנגד". אולם, קבע השופט יציב, כי לא ניתן ללמוד מכך על "אופן" חגירת חגורת הבטיחות, ועל כן חגירת החגורה האלכסונית מתחת לבית השחי ולא מעל הכתף אינה מהווה עבירה פלילית. השופט הוסיף שהוראת חוק פלילית איננה יכולה להיות עמומה. אילו אכן דרש 'המחוקק' כי החגורה תיחגר מעל הכתף, היה עליו לציין זאת במפורש בתקנה.

המדינה עירערה למחוזי, באמצעות עו"ד משה כהן מפרקליטות מחוז חיפה, וטענה ש"כל נהג סביר יודע כיצד עליו לחגור את החגורה", והתקנות כלל אינן עמומות. שעבי טען, באמצעות עו"ד יוסף יעקבי, שלא הוכח שחגירת החגורה מתחת לבית השחי איננה בטיחותית, וכי לעיתים דווקא חגירתה מעל בית השחי אינה בטיחותית, כגון לגבי ילדים או נמוכי קומה.

השופט פינקלשטיין קבע כי התקנה המדוברת היא "תקנה בטיחותית מובהקת, ולשונה היא לשון איסורית ברורה: 'לא ינהג אדם ולא ייסע ברכב... אלא אם כן הנוהג והנוסעים חגורים בחגורת בטיחות'".

הוא הוסיף ש"שילוב התקנות באופן הרמוני, כראוי לפרשנות נאותה, מביא למסקנה ברורה - הן לשונית והן תכליתית - כי היה על הנהג לחגור את חגורת הבטיחות באופן שיהיה 'בטיחותי', היינו יחבוק את חזהו עד לכתף, כדי שלא 'ייזרק' קדימה במקרה של תאונה".

השופט ציין שהתקנה עוסקת ב"חגורת בטיחות" ולא בסתם "חגורה". "ברכב מותקנת חגורת בטיחות למען בטיחות המשתמש ברכב, ולא 'חגורה' או 'רצועה', שיוצא אתה ידי חובה בעצם קיומה, או בשימוש כלשהו בה באופן שאינו מגשים את מטרתה. כל פירוש אחר מוציא את התקנה מידי פשוטה; יש בו התחכמות, ואין הוא מביא לבטיחות".

השופט פינקלשטיין הפנה לפסיקה של שופט התעבורה ד"ר אבי טננבוים, לפיה הורדת החגורה מהכתף כמוה כאי-חגירתה, משום שנחגרה בניגוד להוראות היצרן. "קשה לחלוק על הגיונו", ציין פינקלשטיין, "נניח שאדם 'חבש' קסדה באופן שלא הגן כלל על ראשו. האם יצא הוא זכאי בדינו? ברי, כי חובה עליו לחבוש את הקסדה בהתאם להוראות היצרן". שעבי חויב בקנס בסך 500 שקל. (ע"פ 1195/06).