מדד המעו"ף איבד היום 2.5%; צבי סטפק - "השאלה שצריכה להישאל היא איך זה שהירידות בשוק המניות לא התרחשו עד עכשיו"

ממה נבעו הירידות הבולטות כל כך בשוק המניות, בשוק האג"ח וכן בשוק המט"ח המקומי? ניתן למנות מספר סיבות אשר חלקן קשורות לביצה המקומית וחלקן לעולם הגלובלי. באשר לשוק המקומי, הירידות החדות, לפחות בתחילת יום המסחר, מתקשרות היישר לפקיעת אופציות המעו"ף לחודש יולי שהתרחשה היום. אבל זה בעצם סוף הסיפור. תחילתו במסחר של יום שני ואתמול.

ביום שני, ערב ט' באב, יצאה הבורסה לחופשה של יום אחד כשמדד המעו"ף בשיא של כל הזמנים. בשעות הערב של אותו יום, הפתיע נגיד בנק ישראל סטנלי פישר כאשר הודיע כי הוא מעלה את הריבית ב-0.25%, דבר שהשווקים, כידוע, לא אוהבים.

למחרת, כאמור, לא התקיים מסחר בבורסה של תל אביב, ואילו בוול סטריט נרשמו ירידות שערים. על רקע רצף אירועים אלו, ההיגיון אמר כי עם התחדשות המסחר ביום רביעי, הבורסה תושפע מאירועים שליליים אלו ותיסחר במגמה שלילית. אלא שכאן נכנסו שחקני המעו"ף לתמונה. הם שמרו את המדד מעל לפני המים, והבורסה סגרה אתמול ביציבות.

רק היום, לאחר הפקיעה, השתחרר לו האוויר מהבלון, אירועי הימים האחרונים באו לביטוי, והבורסה החלה לאבד גובה ולהתיישר אל מול הגורמים האובייקטיבים ב"דיליי" של יממה.

אפקט הפקיעה והריבית השפיע על תחילת המסחר אך ככל שהיום התארך, הירידות הלכו והתגברו ואותן כבר יש לייחס למכירות בבורסות השונות ברחבי העולם. בין היתר נציין ירידות של 1.5%-2% בשווקים המתעוררים כאשר בטורקיה נרשמו ירידות חדות במיוחד. ברחבי אירופה הירידות היו מעט מתונות יותר, אך הן הלכו והתגברו על רקע הציפיות לפתיחה שלילית בוול סטריט. הירידות בעולם הן על רקע הציפיות להעלאות ריבית עתידיות בשווקים השונים והן על רקע התפתחות הסאגה סביב שוק המשכנתאות הסאב-פריים בארה"ב. בנוסף, במידה שהמומנטום החזק בו נמצא המטבע האמריקני אל מול שאר מטבעות העולם יימשך, הדבר צפוי להקרין לשלילה על המרחש בשווקים.

אחת הסברות שהתרוצצו היום בשוק הייתה כי גוף זר מכר היום נתח כבד ויצר תנועת מלקחיים שהשפיעה הן על הבורסה והן על שוק המט"ח, שם המשיך השקל להיחלש. השקל רשם היום ירידה של 1.28% והשער היציג נסגר על 4.275 שקל, נתון שמעיד שוב כי העלאה או הורדה של ריבית אינה מתכון בטוח לייצוב שערי המט"ח. עובדה זו יכולה לשחק לרעתו של הנגיד פישר שעלול שוב לטלטל את הריבית. נציין כי המק"מים מרמזים על ייתכנות מהלך שכזה.

גם בשוק הסולידי נרשמו ירידות חדות על רקע אפקט הריבית. אך לפני חודש הושווה פער התשואות על האג"ח הארוכות בין השוק הסולידי הישראלי למקבילו בארה"ב, וכעת כאשר הפער מתקרב לאחוז, מתאזנות רמות הסיכון בין השווקים.

תיקון או שינוי מגמה?

"השאלה שצריכה להישאל היא איך זה שהירידות בשוק המניות לא התרחשו עד עכשיו", אומר היום צבי סטפק, מנכ"ל חברת מיטב. "בחודשיים האחרונים שוק המניות עלה באופן עקבי בעוד שאיגרות החוב, בעיקר השחרים, ירדו בצורה חדה. משום מה,העקבות של הירידות בשוק איגרות החוב לא ניכרו בשוק המניות. על פי חוקי הכלכלה הפשוטים, זה אמור להשפיע כיוון שזה אפיק שמתחרה במניות ומכיוון שההערכה של שווי החברות משתנה לפי מחירי הון גבוהים יותר הנקבעים בעצם בשוק האג"ח", אומר סטפק.

"להערכתי, כל הדיבורים על נושא הדירוג והסברים שונים אחרים הם בגדר תירוץ שלאחר מעשה. האם מדובר באירוע נקודתי או שאולי מדובר בהתחלה של מימוש בשוק? התשובה לכך טמונה להערכתי בשאלה האם כללי המשחק השתנו, ואני חושב שכן. הריביות בעולם נמצאות במגמת עלייה, כל העסקאות הממונפות שנעשו ברחבי העולם מתייקרות בצורה משמעותית וזה מפחית את הנזילות שתדלקה את השווקים בשנים האחרונות. אני לא חושב שהשוק הישראלי או האמריקאי הוא שוק בועתי, אבל אין לי ספק שצריך לבוא כאן תיקון".

"הירידות אצלנו מושפעות מהמתרחש בעולם, אך קורות בעוצמה גדולה יותר. ראשית, בשוקי העולם אנחנו רואים תהליך של שינוי בתמחור פרמיית הסיכון, כאשר גרמו לכך מספר גורמים ביניהם משבר הסאב-פריים בארה"ב. עליית פרמיית הסיכון חדה במיוחד בשווקים המתפתחים שישראל נמנית עימם", אומר סמי בבקוב, מנכ"ל קרנות הראל-רקנאטי מקבוצת הראל פיננסים.

"בנוסף", אומר בבקוב, "בישראל המגמה חדה יותר גם בגלל היחלשות השקל, וגם בגלל תחושה שעברנו את נקודת הפיתול בכל הקשור למצב המאקרו כלכלי. ישנן הערכות כי עברנו את נקודת השיא, וכי ניתן לצפות כעת לנתונים שיפתיעו אותנו לרעה, כמו ירידה בקצב הצמיחה. האינפלציה כבר עולה מדרגה, וקיים גם חשש כי חריגה פיסקאלית עשויה להיות בעייתית.

"יחד עם זאת נראה כי השוק מגיב באובר שוטינג, וכי רמות המחירים כבר מגלמות עלייה של כחצי אחוז נוספים בריבית, ולכן להערכתי מדובר בתיקון ולא בשינוי מגמה". "