ערים ברשת

מתי בפעם האחרונה נכנסתם לאתר של העיר שבה אתם גרים? אם נכנסתם למטרת תשלום חשבונות או בירור טלפון אתם לא נחשבים. אני מחפש את אלו שנכנסים לאתר לצורך העשרה, או לצורך עיסוקם המקצועי, או לצורך תכנון טיול כפי שהם עושים שימוש באתרים אחרים הפזורים ברשת. סביר להניח שאין רבים כאלו. אתרי הרשויות בישראל, למרות שחלקם הגדול עבר שידרוג משמעותי בשנים האחרונות, עדיין אינם ממצים אפילו מקצת מהפוטנציאל של מה שאתר עירוני יכול להיות.

הפערים בין אתרי העיריות בישראל הנם גדולים כמו הפערים במצב הכלכלי בין העיריות. למרות שאתרי מרבית העיריות נבנו ע"י אותה החברה, ניתן לראות את ההבדלים בהשקעה הכספית בין כל אתר ואתר. יש לציין כי ההתקדמות באתרים בשנתיים האחרונות היא עצומה, אך כפי שתיווכחו, אנחנו עדיין נמצאים בפיגור עצום אחר אתרי עיריות ברחבי העולם.

הבעיה המרכזית היא שמרבית אתרי הרשויות בישראל מתייחסות לקהל היעד כאילו הוא קהל יעד אחד ואחיד. הרי, קהל הגולשים המעונין להיעזר באתר הבית של העירייה הוא מגוון מאד ולכן הפנייה אליו כאחד הינה שגויה. התפריט במרבית האתרים היינו דומה ונעשה לפי שטאנץ- אותה הגברת בשינוי אדרת... (דבר ראש העיר, חינוך, תרבות, רווחה, הנדסה ועוד) .

אתר מתקדם צריך להתייחס לקהלי היעד השונים: תושבים, אנשי עסקים, תיירים, ילדים, חובבי ספורט או תרבות וכו' - בצורה שונה ומגוונת, אשר מגישה לכל קהל יעד את המיטב שיש לעיר להציע. בנוסף, באתרים חסרים כלי WEB 2.0, דהיינו בעברית פשוטה: שיתוף תוכן גולשים- וחבל, שהרי אתר עירוני, הוא למעשה בסיס קהילתי, ומוטב היה שהיו ניתנים גם כלים וירטואלים ליצירת קהילה זו. אתר עירוני צריך להיות מקושר לאתרי אולמות התרבות, קבוצות הספורט, התיכונים, ועד ההורים העירוני, מזג האוויר ועוד.

הבעיה עם האתרים העירונים היא ההתייחסות לעצמם כאל מקור מידע בלתי נדלה לגבי המתרחש בעיר, ותו לא. כל המידע הרב שמספקים האתרים הינו חיוני, אך ניתן למקסם את ההזדמנות שכבר נכנס אדם לאתר, ולהוביל אותו בכלים וירטואלים, למתרחש בעיר. אחד הבוגרים שלנו במסלול לעיצוב למדיה אינטראקטיבית בשנקר, סטודנט בשם אלי פילוסוף, פיתח קונספט לאתר מדליק הנקרא אלנBe, המציג את מקומות הבילוי השונים לאורך רחוב אלנבי, ומאפשר לבאי הרחוב להכיר את מקומות הבילוי השונים, לבחור את האתר המועדף עליהם ליציאה הלילה, לקבוע שם עם חברים או להציץ מה קורה שם עכשיו. הקונספט השיווקי של האתר נשען על התפיסה שבאמצעות אתרי נישה מסוג זה, ניתן יהיה לשדרג תדמית אזורים כמו אלנבי ולהפכם שוב למוקדי משיכה לקהלי יעד ממוקדים.

מדוע לא קיימים סיורים וירטואלים בעיר, שבהם נוכל להרגיש אנו נמצאים באתרים המרכזיים? זהו כמובן כלי מרכזי עבור תיירים, אך לא רק (אחד הסטארטאפים עימם אני בקשר, QuikSee.com, פיתח טכנולוגיה המאפשרת ליישם זאת בקלות, במהירות, במחיר זול ובאיכות מעולה). ניתן להבליט גם התייחסות חדשותית לנעשה בעיר, ולא רק להעביר חדשות רשמיות, אשר בדר"כ לא ממש מעניינות. גם מקומו של פורום פתוח, אפליקציה פשוטה ובנלית שתאפשר שיתוף מידע ודיון על נושאים חשובים יותר או פחות בין האזרחים, אינה קיימת באתרים שסקרתי.

ואם כבר פורום, מה לגבי בלוג של ראש העיר? או של מנכ"ל העירייה או דווקא של ראש מועצת התלמידים העירונית? הבלוג יכול להוות מקור משיכה מצויין לכניסות חוזרות, ואיני מבין מדוע אף עירייה (מאלו שנסקרו), לא עושה שימוש בכלי זה.

מה עם תחרויות שונות בין תושבי העיר כמו סרט הפרסום הטוב ביותר לאתר מסוים, או הצעה של סיסמה עירונית? מה עם שידור ישיר של ישיבות המועצה? או וידיאו צ'ט עם ראש העיר, האם מדובר באפליקציות מסובכות מדי? סבורני שלא, וזהו עניין של החלטה להפוך את האתר לדו סטרי ולא חד סטרי החלטה שלא התקבלה עדין בישראל.

הדבר מעורר שאלות לגבי תפיסת התפקיד של עירייה במאה ה-21. אינני פוליטיקאי, אך אני סבור שהתפקיד הינו רחב בהרבה יותר מזה המשתקף כיום מאתרי האינטרנט ואני מקווה שנראה בתוך מספר שנים את השינוי.

הכותב הוא מנכ"ל משותף בחברת נטיקה, ראש המסלול לעיצוב למדיה אינטראקטיבית בשנקר, ולשעבר סגן נשיא קהילת המעצבים הישראלית