צרות של עשירים: כיצד משפיע אלמנט הזמן על תיק ההשקעות שלכם?

השבוע נציג תיק השקעות של משקיעה צעירה ש"סובלת" מבעיה לא פשוטה: היא חוסכת בקצב גבוה ואין לה צורך ממשי בכסף בשנים הקרובות. מטרת הניתוח איננה לנקר עיניים אלא להמחיש באמצעותו תופעה בה נתקלתי בניתוח תיקי השקעות של משקיעים צעירים רבים בישראל: שמרנות יתר. התיק המוצג דווקא לא מתאפיין בשמרנות, נהפוך הוא. נבהיר כבר בהתחלה: למרות שמספר נתוני רקע הושמטו או טושטשו, מדובר במקרה אמיתי לחלוטין.

רקע: בעלת התיק

המשקיעה היא צעירה כבת 30, רווקה, מתכנתת מחשבים בעלת ניסיון רב יחסית לגילה. במהלך הקריירה שלה הספיקה לעבוד במספר חברות היי-טק, שאחת מהן נקנתה על ידי חברה זרה. כעת היא עובדת בסטארט-אפ שמועמד לרכישה על ידי חברה זרה מובילה בתחומה. בנוסף לעבודתה כמתכנתת שכירה, עוסקת הצעירה בפרויקטים עצמאיים בתחום התכנות, שמניבים לה הכנסה חודשית נוספת משוערת של כ-1,500 דולר.

היא בעלת דירה בתל-אביב אותה היא משכירה, ובמקביל מתגוררת בשכירות בדירה אחרת. הפער בדמי השכירות חיובי ומוערך בכ-300 דולר לחודש. באופן כללי, רמת ההוצאות שלה איננה גבוהה וקצב החיסכון מוערך בכ-10,000-15,000 שקל לחודש. בנוסף לכל הצרות, המשקיעה הצעירה שלנו היא בת למשפחה מבוססת מאוד.

הרכב תיק הנכסים

* 150,000 שקל במזומן ובפיקדונות. 100,000 שקל מתוכם לא נזילים לפני ינואר 2008.

* 50,000 שקל (סכום משוער) בקופות גמל וקרנות השתלמות.

* 75,000 דולר בקרנות של קרנות גידור, כמחצית מהסכום ביורו.

* 40,000 דולר במניית החברה הקודמת בה עבדה. המניות נרכשו כחלק מתכנית הטבות שכללה מימוש אופציות ורכישה בהנחה של מניות.

* דירה בשווי מוערך של כ-400,000 דולר.

סך תיק הנכסים כולל הדירה: 560,000 דולר.

סך תיק נכסים ללא הדירה: 160,000 דולר.

הגדרת הצרכים ופרופיל הסיכון: לא צפוי שימוש להון בשנים הקרובות מאחר וגם במקרה של חתונה לא צפויות הוצאות ודירה כבר יש. גם אם רמת ההוצאה תעלה באופן משמעותי עם הקמת משפחה, ניתן להניח שרמת ההכנסה תישמר או תעלה מאחר ויתווסף בן זוג.

מטרת ההשקעה בטווח הארוך היא פשוטה ובנאלית: גידול הון. בקצב החיסכון הנוכחי ההון הפנוי יכפיל עצמו תוך 4-5 שנים, וזאת מבלי להתחשב בתשואה אפשרית על ההון במהלך התקופה. הצעירה אינה מגדירה עצמה כהרפתקנית בהשקעות אך מתאפיינת באדישות מסוימת, בריאה, המאפשרת לה להשקיע באופן יחסית אגרסיבי.

ניתוח התיק הקיים

על פניו, קיים חוסר איזון שנובע מחשיפה יחסית משמעותית למניה בודדת בתחום ההיי-טק. מעבר לעובדה שמדובר בחשיפה למניה בודדת, רמת הסיכון גבוהה מאחר ובמקרה של משבר בענף הפגיעה עלולה להיות משמעותית מאוד, וגם ההכנסה השוטפת צפויה להיפגע. עם זאת, רמת ההיכרות של המשקיעה עם החברה שאת מנייתה היא מחזיקה ועם התחום בו עוסקת החברה היא מעל ומעבר לזו של המשקיע הממוצע, ומהווה יתרון. כמו כן, בשלב זה לא כדאי לממש את האחזקה משיקולי מיסוי. מאחר ומטרת ההשקעה בטווח הארוך היא גידול הון ובהתחשב בקצב החיסכון הגבוה, המשקיעה יכולה להרשות לעצמה להסתכן. לטעמי כדאי לממש רווחים באופן שוטף ולהקטין את החשיפה באופן הדרגתי.

לכאורה, קיים חוסר איזון גם בחלוקה בין השקעות מקומיות להשקעות בחו"ל, כי רוב ההון הפנוי מושקע בחו"ל. אך לא זאת בלבד שקצב החיסכון הגבוה מפצה על כך, אלא שלאחר מספר שנים עשויה להיווצר הטיה לשוק ולמטבע המקומיים. על מנת לשמור על איזון יש להמשיך ולהפנות כספים לחו"ל פעם בשנה-שנתיים.

לגבי אפיקי ההשקעה הכיוון הוא חד-משמעי: השקעות המתאפיינות בפוטנציאל צמיחה בטווח הארוך. הכוונה היא להשקעה במניות ובקרנות גידור בעלות פיזור גבוה אך בפרופיל יחסית אגרסיבי. על פני שנים עשוי להניב תיק כזה תשואה שנתית ממוצעת של כ-10%-15%. נשאלת השאלה האם זה הזמן הנכון לקחת סיכונים לאור המתרחש בשווקים בימים האחרונים. לטעמי השאלה איננה רלוונטית מאחר ואופק ההשקעה ארוך מאוד.

כוחו של הזמן

נכס מרכזי אחד שעומד לזכות המשקיעה לא צוין במפורש. הנכס הזה עומד לרשותם של משקיעים צעירים רבים אך הם נוטים להתעלם ממנו. הכוונה היא לזמן. לטעמי, הטעות הגדולה ביותר של משקיעים צעירים רבים היא שהם לא מנצלים את הזמן העומד לרשותם על מנת להשקיע באופן יותר אגרסיבי. בכל גיל קשה לחשוב במונחי זמן ארוכים, וכאשר התנודתיות בשווקים גוברת זה קשה אף יותר.

משאב הזמן עומד לרשות רבים אך הבעיה איתו שהוא משאב מתכלה. רמת הסיכון בה המשקיעה הצעירה יכולה להשקיע כיום גבוהה יותר מזו בה תוכל להשקיע בעוד 10 שנים. האפקט של ריבית דריבית על פני 10 שנים עצום: המשמעות של תשואה שנתית ממוצעת של 15% היא גידול סכום ההשקעה הראשוני פי 4 עד תום התקופה. תשואה שנתית ממוצעת של 10% תתבטא בגידול של פי 2.6 בסכום ההשקעה הראשוני. הבדל אדיר. לכן הניסיון לתזמן את השוק הוא לא רק עקר וחסר טעם, אלא גם עלול לגרום לאובדן זמן יקר ולנזק משמעותי. תשואה שנתית ממוצעת של 15% מגלמת רמת תנודתיות גבוהה עד גבוהה מאוד. זאת אומרת שבשנים נתונות התשואה תהיה (אפשר להניח שבוודאות) שלילית. תיקי מניות הניבו תשואות שלליות של 40% במהלך השנים 2000-2002. ממכות כאלו ניתן להתאושש אך זה לוקח זמן - זמן שיש בגיל 30, יש פחות בגילאי 40-50 ואין בגיל 60.

המשקיעה הזו כנראה תסתדר בחיים גם אם תפספס מספר שנים של תשואה. אך מה לגבי רוב ציבור המשקיעים בני ה-25-35 שצריכים לחסוך לגיל הפרישה? הציבור הזה לא יכול להרשות לעצמו לאבד שנים יקרות.