שוק המניות לא מתאים לכל אחד. אגרות חוב עלולות להיות מסוכנות. להיזהר מקרנות "סולידיות". להקפיד על פיזור התיק. ולבחור בהקפדה את מנהל ההשקעות

והכל שואלים את עצמם: ומה הלאה? האם מה שהתרחש הוא בחזקת תיקון בלבד למגמת הגיאות המתמשכת, וכבר היו תיקונים כאלה גם בכל אחת מהשנים האחרונות, או שמא, אחרי ארבע וחצי שנות גיאות, אנחנו בראשיתו של מפנה?

כמו בכל משבר דומה, קשה מאוד להעריך עד כמה עמוק הוא עומד להתפתח, ובמקום זאת נכוון את דברינו לכמה מהלקחים שהמשקיעים חייבים לקחת עימם ממה שהתרחש בשוק ההון בעת האחרונה.

הלקח הראשון: שוק המניות לא מתאים לכל אחד. מי שלא בנוי למצבים כאלה, כלכלית או מנטלית, יתכבד וידיר את עצמו מהשקעות מסוג זה, בבחינת מי שחם לו במטבח שלא ייכנס אליו. ועדיין חשוב להזכיר, כי אפיק ההשקעה במניות הוא הרווחי ביותר לאורך זמן, אלא שרווחיות זו מלווה בתנודתיות גבוהה שלא כל משקיע מסוגל לעמוד בה.

הלקח השני: איגרות חוב הן לא תמיד סולידיות. הסיפור האמיתי של התקופה האחרונה, לפחות עד כה, הוא שוק איגרות החוב, שכן רוב נכסי הציבור מרוכזים באיגרות חוב ולא במניות, וחלק מאיגרות החוב ירדו בשיעור חד יותר מאשר המניות. ללמדך, שבניגוד לדעה המקבלת ש"מניות זה מסוכן" ו"איגרות חוב זה סולידי", איגרות חוב עלולות, בפרקי זמן מסוימים, להתגלות כמאוד לא סולידיות ולהסב למשקיעים הפסדים ניכרים.

הלקח השלישי: מה שמוצג כסולידי אינו בהכרח כזה: היזהרו מקרנות נאמנות "סולידיות". כאשר מציעים לכם קרן נאמנות שמתמחה באיגרות חוב ומציגים אותה כ"סולידית", בידקו היטב, אם אכן היא סולידית.

הרבה קרנות נאמנות הוצעו לציבור בתחפושת סולידית כתחליף לפק"מ בבנק, או למק"מ. והנה, תוך ימים אחדים החלו הירידות והמשקיעים נוכחו לדעת שאיבדו 3%-4% מהשקעתם בתוך ימים ספורים, שזוהי כל הריבית שהיו מקבלים בשנה הקרובה, לו נשארו בפק"מ.

הלקח הרביעי: פיזור, פיזור ועוד פעם פיזור. מותר להפסיד בבורסה, וגם אי אפשר להימנע מכך. אבל, ניתן גם להקטין את ההפסד הפוטנציאלי בתנאי שנערכים לכך בעוד מועד. פיזור פירושו בין מניות לבין אג"ח, בין מניות בישראל לבין מניות בחו"ל, בין איגרות חוב צמודות מדד לאיגרות חוב אחרות, כולל צמודות מט"ח. כל זה לא ימנע הפסדים בכל מצב, אבל ימזער אותם.

הלקח החמישי: בחירה מוקפדת של הגוף המנהל את השקעותיך. בעידן של שוק הון דינמי, גלובלי ומקצועי הרבה יותר מאשר בעבר, הציבור נזקק לשירותיהם של גופים מקצועיים שינהלו את כספו, אם זה כמנהלי תיקי השקעות, אם זה כמנהלי קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה וכיו"ב. יש לזכור, שכמו בכל מקצוע חופשי כרופאים, עורכי דין, מורים וכד', יש מעט

מאוד מנהלי השקעות טובים מאוד, יש מעט טובים ויש הרבה, הרבה מאוד, בינוניים וגרועים מאוד.

מה שמחמיר את העניין הוא שהעיסוק בכסף יכול להעביר אדם על דעתו. תאוות הבצע עלולה להשתלט גם על אנשים "מן הישוב" ולכן כאשר אתה בוחר גוף שינהל את ההשקעות שלך צריך גם, במידת האפשר, לעמוד על קנקנו מבחינת האמינות והמקצועיות שלו.

הכותב הוא מנכ"ל בית ההשקעות מיטב