נציבת תלונות הציבור על שופטים, השופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן, קובעת בחוות דעת כי לשופט אסור להיפגש עם אחד מבעלי הדין בתיק בו הוא דן, במטרה ליישב את הסכסוך, וזאת גם אם בעלי הדין הסכימו שהשופט ינסה לגשר ביניהם.
לנציבות הוגשה תלונה שעסקה במקרה בו שופט בבית משפט לענייני משפחה קיים פגישה נפרדת עם אחד מבעלי דין, ללא נוכחות האחר, במסגרת ניסיון בלתי פורמלי ליישוב הסכסוך בהסכמה. הנציבה הגדירה זאת כ"הליך שהתיימר להיות 'גישור' שנוהל על-ידי השופט שדן בתיק".
הנציבה ציינה בהחלטתה, שהמדיניות המעודדת יישוב סכסוכים בהסכמה (כמו גישור), נוהגת זה מכבר הן בבתי המשפט האזרחיים והן בבתי המשפט לענייני משפחה. ואולם, "יש להבחין הבחנה חדה וברורה בין הליך שיפוטי המתנהל בבית המשפט לבין הליך גישור, הנערך מחוצה לו. שני הליכים אלה שונים שוני מהותי: תכליתם שונה, מאפייניהם שונים, דרך התנהלותם שונה והסמכויות שהוענקו במסגרתם שונות".
סמכותו של בית המשפט להביא את הצדדים להסדר מוסכם מעוגנת בהוראות חוק שונות, ובהם בחוק בתי המשפט. אותו חוק גם מסדיר את הליך הגישור, ומעניק לבית המשפט סמכות להעביר, בהסכמת הצדדים, תובענה לגישור. זאת, כאשר "דברים שנמסרו בהליך גישור לא ישמשו ראיה במשפט אזרחי. בידי המגשר אין סמכות הכרעה ובסמכותו להיוועד עם בעלי הדין יחד או לחוד וכן עם כל מי שקשור לסכסוך".
הנציבה הדגישה שמההסדר שבחוק לעניין הליך גישור עולה באופן ברור, שאין הוא מתקיים בפני השופט המנהל את המשפט. "אין לשופט המטפל בתיק סמכות לכהן כמגשר ולא ניתנה לשופט סמכות לקיים פגישה נפרדת עם מי מבעלי הדין. פגישה כזו מנוגדת לעקרונות ההליך ההוגן החלים בשיטתנו המשפטית", קבעה.
מעבר לכך שלכל בעל דין קנויה זכות להיות נוכח בכל מהלך הדיון ולהגיב על מידע שמוסר הצד שכנגד, הרי ש"הפגישה הנפרדת עלולה ליצור קרבת-יתר בין שופט לבין בעל דין או עורך דינו - הפותחים בפניו את סגור ליבם - ולחשוף את השופט למידע שלא היה מקבל בישיבה במעמד שני הצדדים".
לדבריה, "הדבר עלול לעורר אצל מי מבעלי הדין חשש ממשי למשוא פנים אצל השופט, במיוחד אם אותו שופט אמור להמשיך לדון בתיק ולתת בו החלטות". בנוסף, "הפגישה הנפרדת עלולה לפגוע לא רק באמון של בעלי הדין שלא נכחו בפגישה בשופט המסוים, אלא גם באמון הציבור בבית המשפט בכלל".
"פגישת שופט עם אחד מבעלי הדין, בהיעדרו של הצד האחר, היא עניין של עיקרי הצדק הטבעי ולא של סדרי דין וראיות", ציינה,"לכן, בית המשפט אינו מוסמך לקיים פגישה נפרדת עם מי מבעלי הדין במטרה ליישב סכסוך שבפניו, אפילו נתנו בעלי הדין הסכמתם לכך".
שטרסברג-כהן שבה והדגישה כי האיסור על פגישה נפרדת בין שופט לבין בעל דין הוא הכלל. ואולם, לכלל זה ייתכנו חריגים שנקבעו בחוק, וכך למשל הוא עשוי שלא לחול על פגישה של שופט עם קטין, הנעשית בתנאים שבחוק בתי המשפט למשפחה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
