מזוז החל לבדוק מדוע לא הוגש כתב אישום נגד האחים אולמרט על השימוש החורג במשק בבנימינה

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, פתח בבדיקת הליכי החקירה והתביעה, שבסיומם לא ננקטו כל צעדים נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט ואחיו עמרם וירמי, בגין בנייה ללא היתר ושימוש חורג במשק שלהם בבנימינה. במקביל, צפוי מינהל מקרקעי ישראל לדרוש מהאחים תשלום בגין השימוש החורג. הפרשה נחשפה כאן לפני כחודש ("אולמרט שוב מוכר נדל"ן", 5.7.07).

תזכורת: לפני כעשר שנים השכירו האחים אולמרט משק עזר בבנימינה, שבו יש להם זכויות חכירה, לשלמה ורניק, מכר ותיק שלהם. ורניק הפעיל במקום גן ילדים וקייטנה, אף שמדובר בשימוש חורג ואסור בקרקע החקלאית, ללא אישור הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. בנוסף בנה ורניק במקום ללא היתר.

נציג היועץ המשפטי בוועדה המקומית השומרון, עו"ד יצחק גדיש, הגיש כתב אישום רק נגד ורניק. המשפט הסתיים באפריל בהרשעתו של ורניק ובקנס כספי. יש לציין כי גן הילדים הופעל במשק של האחים אולמרט גם ללא ידיעתו או הסכמתו של מינהל מקרקעי ישראל (שאינו מתיר שימוש לא חקלאי במשק) גם בתקופה שבה היה אולמרט השר הממונה על המינהל.

שתי טענות הגנה

בעקבות חשיפת הפרשה ב-G התעורר בפרקליטות המדינה, בעיקר במחלקה החדשה למלחמה בעבירות מקרקעין שהקים מזוז, ויכוח משפטי סביב הצעדים שננקטו. השאלה המרכזית הייתה אם במקרים מסוג זה יש להגיש כתב אישום נגד בעלי הזכויות בקרקע ולכלול בו גם את השוכר, או שמא יש להגיש כתב אישום רק נגד השוכר, כפי שנעשה במקרה של משפחת אולמרט.

חוק התכנון והבנייה, בסעיפים 204 ו-208, מאפשר להאשים במקרה כזה את בעל המקרקעין וכן את המשתמש בפועל.

בסעיף 208(ב) לחוק יש זווית מעניינת: ל"נאשם בעבירה תהא זו הגנה טובה אם יוכיח שניים אלה: 1. העבירה נעברה שלא בידיעתו. 2. הוא נקט את כל האמצעים הנאותים לקיום הוראות חוק זה והתקנות על פיו בכל הנוגע לעבודה הנדונה". במילים אחרות, אם היו נחקרים או מואשמים גם האחים אולמרט, הם היו נדרשים להוכיח כי בכל השנים שבהן היה המשק מושכר לורניק, הם לא שמו לב לשימוש החורג שהוא עושה בו.

משיחות עם פרקליטים, המייצגים את היועץ המשפטי בוועדות התכנון השונות בארץ, עולה שרובם נוהגים במקרים מסוג זה להגיש כתבי אישום נגד הבעלים ונגד השוכר. זאת מתוך פרשנות מחמירה לחוק, שנובעת, בין היתר, מהחומרה שמייחסים ראשי התביעה בישראל לעבירות בנייה ולשימושים חורגים. בעלי שליטה בנדל"ן מניב רגילים לקבל כתבי אישום על חריגות שמבצעים השוכרים שלהם, כפי שבעלי זכויות בקרקע חקלאית מואשמים על חריגות של השוכרים שלהם.

"הרחבת מעגל הנאשמים"

אם רוח החוק ומדיניות היועץ המשפטי בעניינים האלה לא היו ברורים דיים, יצאה בינואר 2006 הנחיה לנציגיו בוועדות התכנון. כותרת ההנחיה הייתה "רף ואחידות הענישה" והמסר היה חד וברור: מדובר ב"תופעה קשה שממדיה הולכים ומתרחבים" ויש להחמיר את האכיפה והלחץ. בסעיף ט"ו בהנחיה מדובר במפורש על "הרחבת מעגל הנאשמים" בעבירות על סעיף 208 לחוק התכנון והבנייה (כולל אפילו אנשי המקצוע שהיו מעורבים, כמו אדריכל או מהנדס).

בעקבות התגובות שעורר הפרסום בקרב משפטנים, פנה G ליועץ המשפטי לממשלה וביקש התייחסות לשאלה, מדוע לא הגיש נציגו בוועדה המקומית כתב אישום נגד האחים אולמרט.

משרד המשפטים טען בתגובתו כי התיקים שמוגשים על-ידי התובעים בוועדות המקומיות מנוהלים על-ידם באופן עצמאי ובלא מעורבות של פרקליטות המדינה, וכך היה גם במקרה של האחים אולמרט.

"כעת, משהובא העניין לידיעתנו, יש צורך לברר את העניין לגופו, על כל נסיבותיו, ולפיכך פנינו לתובע הוועדה על מנת שיעביר אלינו את התיק הרלבנטי בצירוף הבהרותיו, על מנת שנוכל לבדוק את העניין", נמסר ממשרד המשפטים. "עם זאת נבהיר, מבלי שנידרש לנסיבות המקרה הקונקרטי, כי עמדת המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין היא שככלל יש מקום לנקוט ולנהל הליכים נגד האחראים הנוספים לביצוע העבירה, מעבר למי שביצע את הבנייה או השימוש בפועל, וזאת בהתאם להוראות סעיף 208(א) לחוק התכנון והבנייה. עם זאת, לא בכל מקרה יהיה מקום להגיש כתב אישום נגד כל הגורמים המנויים בסעיף 208(א) הנ"ל, וזאת בשים לב להגנות הקבועות בסעיף 208(ב), וכן בהתחשב בשיקולים שונים הנוגעים לעניין הציבורי בניהול הליך פלילי בנסיבות העניין.

"כאמור, טרם התקיימה בדיקה לגבי התיק הקונקרטי, ולפיכך, בשלב זה, אין בידינו לחוות דעה לגבי האופן שבו נוהלו החקירה והתביעה בתיק זה".

נטפל על-פי הנהלים

זווית נוספת של הפרשה היא התנהלותו של מינהל מקרקעי ישראל. אם יש "מכת מדינה", הרי אלה השימושים החורגים ללא היתר על קרקע חקלאית. אין אפשרות לדעת כמה שימושים חורגים ישנם, אולם הערכה מדברת על כ-15 אלף באזור המרכז.

כאשר מינהל מקרקעי ישראל מחליט לטפל בשימוש חורג ללא היתר וללא אישור, הוא נוהג להגיש תביעה כספית ל"דמי שימוש ראויים", עד שבע שנים לאחור, בגובה של 5% משווי הקרקע לכל שנה של שימוש חורג. הדרישה מופנית קודם כול לבעלי הזכויות בנכס, גם במקרים שבהם הנכס הושכר לאחר והשוכר הוא מפעיל העסק האסור. המינהל מנהל כיום כאלף תביעות לדמי שימוש ראויים בגין שימוש חורג.

מינהל מקרקעי ישראל יודע על העסק המתגלגל במשק האחים אולמרט כבר מתחילת השנה, ועד כה לא נעשה דבר. האם יש חריגים במדיניות המינהל, שלפיה יש לגבות דמי שימוש ראויים מבעלי הזכויות?

המינהל בתגובה: "לא ידוע לנו על חריגים. אנו פועלים לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל. במשקי עזר אין אישור לשימושים חורגים כלשהם. המינהל דורש דמי שימוש מבעלי הזכויות כי הם צד לחוזה. לעתים מצרפים לתביעה גם את מי שעושה שימוש בפועל". בהמשך התגובה מסר המינהל כי "המינהל מטפל במשק עזר זה בדומה לטיפול בכלל משקי העזר בישראל".

גורם בכיר במינהל מסר כי למשק העזר של האחים אולמרט תוצא דרישה לתשלום דמי שימוש ראויים בגין השימוש החורג.