האם זה הזמן להשקיע במט"ח?

במסגרת המדור הזה אנחנו מרבים לעסוק בשאלות הבסיס בתכנון פיננסי: מהן מטרות ההשקעה, מהו טווח הזמן להשקעה, מהי הרגישות לסיכון, והאם התיק הנוכחי מתאים לצרכים בהווה ובעתיד. בנוסף עסקנו רבות בנושאים כמו פיזור על פני מגוון אפיקי השקעה בארץ ובחו"ל, וההתאמה של אפיקי ההשקעה שונים למשקיעים השונים. עד עכשיו, עסקנו בעקיפין בלבד בחשיפה למטבעות השונים ולמשמעויות שלה. בזה נתעמק היום.

כשמגדירים את מטרות ההשקעה נהוג להשתמש במונחים כמו "גידול הון" ו"שימור הון" כדי לתאר את שני הקצוות האפשריים של סקאלת הסיכון. המשקיע נדרש למקם עצמו בנקודה כלשהי על הטווח. בהכללה, למשקיעים צעירים המטרה הסבירה יותר היא גידול הון, ואילו למשקיעים מבוגרים המטרה הסבירה יותר היא שימור הון. ההחלטה על המיקום המדויק על הסקאלה היא סובייקטיבית ומושפעת מנתוני הרקע, הצרכים הספציפיים של כל משקיע ובעיקר טווח הזמן להשקעה.

המיקום על הסקאלה מיתרגם לרמת הסיכון המתאימה למטרת ההשקעה. מרמת הסיכון הזו נגזרת רמת התשואה לה ניתן לצפות, ומשני הפרמטרים, של סיכון ותשואה, נגזר תמהיל הנכסים המתאים, כלומר המשקל המתאים בתיק לכל סוג נכס. לאחר ההחלטה על תמהיל הנכסים בוחרים במכשירי ההשקעה המתאימים למימוש התכנית.

האם בחירה במטבע היא החלטת השקעה?

לכאורה כן. המשקיעים בישראל עדיין נוטים להתייחס למט"ח כאל אפיק השקעה בפני עצמו, ולא כאל מרכיב נלווה לאפיקי השקעה אחרים. בכל שבוע מתפרסמות תחזיות "הדולר לאן?" והמלצות להגדיל או להקטין את רכיב המט"ח בתיק. מאחר ואנחנו מתמחים בפתרונות השקעה בחו"ל אנחנו נתקלים לעיתים קרובות בשאלות אופייניות, כמו: "אוקיי, הבנתי את התכנית הכללית ואני מרגיש איתה בסדר. פתרונות ההשקעה בחו"ל מוצאים חן בעיניי. אבל זה הזמן הנכון להשקיע במט"ח ?". שאלה אופיינית נוספת היא: "מדוע אני בכלל צריך להשקיע גם באמצעות מטבעות אחרים, אם אני חי, נושם וצורך בשקלים?".

לגבי השאלה הראשונה, התשובה ההוגנת היא שכנראה שאין לנו שמץ של מושג אם זה הזמן הנכון להשקיע במט"ח. למעשה, אנחנו חושבים שבמידה מסוימת השאלה גם לא רלוונטית ובהמשך נסביר מדוע. השאלה השנייה מאוד רלוונטית מאחר ואם המשקיע חי וצורך בשקלים, כל חשיפה למטבע אחר מוסיפה לכאורה אלמנט של סיכון לתיק.

במקום להשתמש במונחים "גידול הון" ו"שימור הון", אנחנו מעדיפים להשתמש במונחים "גידול כוח קנייה" ו"שימור כוח קנייה". המכנה המשותף לכל המשקיעים הוא שכולנו רוצים לפחות לשמר את כוח הקנייה העתידי שלנו. אנו רוצים להיות מסוגלים לקנות בעתיד לפחות באותה מידה בה אנו מסוגלים לעשות זאת כיום. האויבת הגדולה ביותר של שימור כוח הקנייה היא האינפלציה, עליית המחירים. לכן, מי שרוצה לשמר את כוח הקנייה העתידי שלו צריך להגן עצמו מפני האינפלציה באמצעות השקעה באפיקים צמודי מדד.

נובע מכך שהחלוקה הראשונית של הרכב הנכסים היא החלוקה בין אפיקים החסינים בפני אינפלציה ובין אלו שלא. במונחי מטבעות, זו חלוקה בין המטבע "שקל צמוד" לבין יתר המטבעות בעולם שאינם צמודים למדד הישראלי, ובהם גם המטבע "שקל לא צמוד".

לפי הרציונל הזה, כל השקעה שאיננה באפיק צמוד מדד צריכה לגלם פיצוי על החשיפה לסיכון האינפלציה. המינון בין אפיקי השקעה צמודים ללא צמודים נובע מהמיקום על סקאלת הסיכון. החלוקה המטבעית הראשונית, אם כן, היא תוצר של החלטה על תמהיל נכסים ולא החלטת השקעה בפני עצמה.

לאחר שהוקצה חלק מהתיק לאפיקי השקעה צמודי מדד במטבע "שקל צמוד", נותר חלק בתיק אותו יש לפזר בין אפיקי השקעה שונים, בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה יותר מזה של החלק הצמוד למדד (כל משקיע בהתאם למיקומו על סקאלת הסיכון, כמובן). האם יש משמעות למטבע שבאמצעותו נבצע השקעה מסוימת? לא בהכרח, זה תלוי בהשקעה. אם נשקיע, למשל, באג"ח של ממשלת ארה"ב, הרי שלחוסנו של הדולר יש משמעות מכרעת. מצד שני, אם נשקיע בתיק מניות של חברות אמריקאיות הפעילות ברחבי העולם, לעובדה שהן אמריקאיות ושהתיק נקוב בדולר אין הרבה משמעות. מי שקונה את מניית מק'דונלדס נחשף באופן מעשי למרבית המטבעות בעולם, לא רק לדולר.

במציאות של כפר גלובלי, קשה עד בלתי אפשרי למפות באופן מדויק את מידת החשיפה למטבע כזה או אחר. נניח לצורך הדוגמה שאנחנו משקיעים בקרן נאמנות ישראלית המשקיעה במניות אירופאיות. הקרן נקובה בשקלים (לא צמודים) אך המטבע האמיתי אליו חשופה הקרן הוא האירו. האם זה אומר שהמשקיע מוגן מפני תנודות הדולר? שוב, לא בהכרח. ראשית, ניתן להניח שאף על פי שהחברות הן אירופאיות, יש להן חשיפה כלשהי לדולר. שנית, נניח והדולר יקרוס. האם בהכרח האירו ישגשג? מרבית יתרות המטבע של מדינות העולם מוחזקות בדולר. קצת יומרני מצידנו לנסות ולדייק בהערכה לגבי עתיד האירו במידה והדולר יקרוס. בתחזית אחת אנו מוכנים להסתכן: אם הדולר יקרוס, טוב לא יהיה.

לכן, הדיון בשאלה בין אלו מטבעות לחלק את התיק הוא אמנם מעניין אך לא ממש מעשי. להבנתנו, כדאי לשמור על איזון בין המטבעות העיקריים ולו בגלל העובדה שאין לנו יכולת להעריך מי מהם עדיף בטווח הרחוק. לכן גם השאלה, האם זה הזמן הנכון להשקיע במטבע זה או אחר, איננה רלוונטית, בוודאי אם טווח הזמן של ההשקעה הוא ארוך.

מה לגבי השקעות שקליות לא צמודות?

מנקודת מבטו של משקיע גלובלי, השקל לא משחק תפקיד משמעותי מאחר והוא מייצג נתח קטנטן מהכלכלה הגלובלית. בניחוש פרוע, אין הרבה שווייצרים שחשופים לשקל באופן משמעותי. מנקודת מבטו של משקיע ישראלי, החשוב הוא החשיפה ל"שקל צמוד". בפועל, מרבית החשיפה הלא צמודה של משקיעים ישראלים היא לשקל הלא צמוד, ולרוב בלית ברירה: רכיב המניות בחיסכון הפנסיוני, פיקדונות לזמן קצר, וייתכן שגם נדל"ן למגורים (האם יש משכנתא, סוג המשכנתא, האם ערך הנכס מושפע מאינפלציה).

המשמעות היא שגם בחלק ה"גלובלי" מרבית החשיפה היא לשקל, אך הפעם ללא ההגנה של ההצמדה למדד. תשאלו את הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר מדוע הוא מפציר בקרנות הפנסיה והביטוח להקצות עוד ועוד כספים להשקעות בחו"ל.

מה עלול לקרות לשקל במקרה קיצוני של קריסה? אם היא תתרחש, היא תלווה באינפלציה. מאחר ומוצרי צריכה רבים מיובאים, ניתן להניח שהיחלשות המטבע המקומי תלווה בעליית מחירים. האפיקים צמודי האינפלציה אמורים לשמש לנו כהגנה, וכך גם ההשקעות בחו"ל. התיק השקלי הלא צמוד אמור לקרוס.

אבל מקרה קיצון לא חייב להיות דווקא קריסה של השקל, אלא גם התחזקות פראית שלו. נניח שהנשיא אסד יחליט לבוא לירושלים. מה זה יעשה לשקל? בהנחה שמדינת ישראל תוצף במשקיעים זרים והשקל יזנק, כוח הקנייה של משקיע גלובלי החי בישראל ושאינו חשוף לשקלים (צמודים ולא צמודים) עלול להיפגע באופן מהותי.

אבל לאור אירועי השבוע החולף, נראה שיש יותר סיכוי שינחת בישראל טיל סורי מאשר נשיא סורי. ללמדנו, שההשפעה שיש לפוליטיקה על שערי מטבע היא אקוטית. ההחלטה של ממשלת סין, למשל, לגוון את יתרות המט"ח שלה היא בראש ובראשונה החלטה פוליטית, וטיבן של החלטות פוליטיות שהן לא בהכרח צפויות. אם זו המציאות, האם יש משמעות לקבלת החלטה על השקעה במטבע כזה או אחר?

פיזור סביר בין מטבעות הוא הפיתרון המעשי להפחתת הסיכון, גם אם משמעותו פגיעה מסוימת בכוח הקנייה העתידי. החשיפה למטבע המקומי צריכה להיעשות בראש ובראשונה באמצעות אפיקים מוגני אינפלציה. החלוקה בין השקעה מקומית צמודה ובין סל השקעות גלובלי נובעת מהחלטת השקעה: כמה מהונו המשקיע מוכן להקצות לשימור כוח הקנייה העתידי שלו וכמה לניסיון להגדיל את כוח הקנייה העתידי שלו.

* דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל ושאול שהרבני הוא מתכנן פיננסי ומנהל הדסק המוסדי בחברה. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ניירות ערך או תחליף לייעוץ השקעות אישי.