משרד האוצר ומשרד התיירות יחלו להפעיל במהלך אוקטובר מודל הקצאה חדש (תיחור) שיסייע להקמת בתי מלון חדשים ולהרחבת הקיימים. המענק, בסכום כולל של כ-95 מיליון שקל, יחולק בין יזמים שיעמדו בשורה ארוכה של קריטריונים שקבעו שני המשרדים הממשלתיים. עמידה בקריטריונים תזכה את היזם בנקודות, ובעל מספר הנקודות הגבוה ביותר יקבל יותר כסף. מודל התיחור נקבע משום שבמשך עשר השנים האחרונות לא נבנה בארץ ולו בית מלון אחד; בשנים קודמות נבנו כ-2,000 חדרי מלון בממוצע בשנה.
עלות הקמת חדר מלון היא 120-250 אלף דולר. החזר ההשקעה בעולם נע בין שלוש לחמש שנים, ואילו בארץ נתון ההחזר הוא הנעלם הגדול, בשל בעיות הביטחון הקשות. עובדה זו מונעת מיזמים להיכנס להרפתקה של הקמת מלון. רוב מדינות העולם גם מסייעות ליזמים בהקמת בתי המלון, שכן ידוע שבתחום המלונאות, היתרונות למשק גדולים הרבה יותר מהיתרונות למשקיע. בארץ סייעו בעבר ליזמים במסגרת חוק השקעות הון, אך גם עזרה זו הופסקה.
אז מהם הקריטריונים העיקריים במודל התיחור החדש? קודם כל, גובה הסיוע מהווה שיקול חשוב במענק הכספי שיינתן. יזמים שיהיו מוכנים לוותר על חלק מהמענק, יזכו לניקוד גבוה יותר ולסיכוי מוגבר לזכות במכרז.
גם מיקום המלון הוא קריטריון מהותי בקבלת הנקודות והמענק. מי שיקים מלון בירושלים, בטבריה ובסובב כנרת יזכה לניקוד גבוה, ומי שיקים מלון בתל אביב, אילת או הרצליה יזכה לניקוד נמוך במיוחד. לדברי הממונה על התקציבים באוצר, קובי הבר, שיטת ניקוד זו מבוססת על המלצות דו"ח ארנסט אנד יאנג, שקבע את אזורי העדיפות בארץ.
קריטריון נוסף הוא יכולת פיננסית של היזם, שיוכל להעמיד הון עצמי מינימלי בגובה המענק לפחות. באוצר גם מציבים אולטימטום שלפיו אם בתוך שלוש שנים לא יקים היזם 30% מהפרויקט - ההסכם איתו יבוטל.
לדברי הבר, יתרונו של מודל התיחור החדש שהוא יוצר ודאות בקרב המשקיעים, שכן הם יודעים בדיוק מהם תנאי הסף ובעבור מה הם מקבלים ניקוד גבוה. "מה שעוד עומד מאחורי השיטה", אומר הבר, "הוא הידיעה שככל שהיזם מאמין יותר בפרויקט שלו, הוא יהיה מוכן לוותר על חלק מהמענק".
אך בעוד שבאוצר מרוצים מהשיטה, בהתאחדות המלונות מסתייגים במידה רבה ממודל התיחור. עיקר הביקורת מתייחסת לקריטריון שלפיו יזם שיציע רשת ניהול זרה למלון, שאינה פועלת בארץ, יזכה לניקוד גבוה יותר מרשת ניהול מקומית. לדברי מנכ"ל ההתאחדות, שמואל צוראל, מדובר באפליה של הרשתות המקומיות, שהוכיחו את עצמן בשנים האחרונות ובמיוחד לאור העובדה שהעדיפות ניתנת גם לרשתות זרות חסרות חשיבות.
עוד אומר צוראל, שהמודל לא רק שאינו מגביר את ודאות היזם, הוא מקטין אותה, שכן היזם אינו יודע אם יקבל את הכסף בסופו של דבר. צוראל גם מותח ביקורת על השיטה שלפיה מקבל ניקוד גבוה מי שמבקש פחות כסף.
לדברי צוראל, שיטה זו מעודדת בנייה נדל"נית אך לא מלונאית. גם העובדה שתל אביב אינה מקבלת ניקוד גובה זוכה לביקורת מצידו. לדעת צוראל, דווקא בעיר שלחצי הנדל"ן בה כל כך גדולים, מן הראוי היה לסייע ליזמים, שממילא פועלים בניגוד לחוקי השוק.
לדברי צוראל, בעוד שהמודל נותן תשובה להקמת בתי מלון חדשים ולתוספת חדרים, הצורך האמיתי של התעשייה הוא סיוע לשיפוץ מלונות קיימים. לדבריו, סיוע כזה היה מחזיר לשוק באופן מיידי כ-3,000 חדרי מלון סגורים או כאלה שמצבם הנחות הוציא אותם מהשוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
