AT&T מתחברת לאינטרוויז

13 שנה לאחר הקמתה ולאחר שהושקעו בה כ-98 מיליון דולר נמכרת מפתחת התוכנה לשוק ועידות הווידיאו לענקית הטלפוניה האמריקנית * הלל קוברינסקי, מנכ"ל משותף באינטרוויז: "עכשיו השמיים הם הגבול; מי שהשקיע בנו לאורך זמן ראה תמורה, ומי שוויתר - ויתר. אני שמח שאנחנו השקעה ששרדה" > שמוליק שלח

לאחר תקופה ארוכה בה כמעט ולא שמענו על מכירות של חברות היי-טק ישראליות, חוזר המונח אקזיט לכותרות. ענקית התקשורת האמריקנית AT&T רוכשת את חברת אינטרוויז (Interwise) הישראלית תמורת כ-121 מיליון דולר במזומן. הרכישה, שאמורה להסתיים עד סוף השנה, תכניס את AT&T לשוק הישראלי בו לא הייתה לה נציגות עד כה, כאשר אינטרוויז ישראל, שבמסגרתה נמצאים כמחצית מעובדי החברה, תמשיך לפעול כמרכז פיתוח מקומי של החברה.

אינטרוויז נמצאת כבר תקופה ארוכה "על הכביש". החברה, שהוקמה על ידי הלל קוברינסקי וצבי פרנק, שמכהנים כיום כמנכ"לים משותפים, החלה לפעול בשנת 1994 בתחום ועידות התקשורת. אז, בימים בהם האסוציאציה למילה אינטרנט הייתה של משהו מסתורי ומבטיח, פיתחה החברה מוצר שיאפשר ועידות תקשורת שאינן מבוססות על קווי הטלפוניה הרגילה אלא על גבי פרוטוקול האינטרנט IP. האפליקציה הראשונה של החברה הייתה בתחום הלימוד מרחוק - ה-eLearning, בו סיפקה החברה תשתית תוכנה שאפשרה לתלמידים להשתתף בקורסים המועברים באמצעות האינטרנט. לאחר התפוצצות הבועה בשנת 2001 נשארה אינטרוויז כמעט ללא שימוש לאפליקציה זו ופנתה לפתח פתרון יותר גנרי לתחום הוועידות מבוססות האינטרנט. שרת המדיה של החברה מאפשר לחברות לבצע ועידות קול, וידיאו או Web על גבי רשתות ה-IP הארגוניות.

שוק ועידות הווידיאו הפך בשנים האחרונות ללהיט בעקבות הפיכתה של שיחת הוועידה למיינסטרים. התוצאות ניכרות בשווי החברות הפעילות בו וכן בתשומת הלב שמשך התחום. אינטרוויז פעלה בשוק זה מול WebEx, שנרכשה במאי על ידי סיסקו תמורת כ-3.2 מיליארד דולר (במכפיל אסטרונומי על הרווחים והמכירות), מיקרוסופט עם יישומי ה- Communications Serverוכן מול חלק ממוצרי פוליקום ויבמ. AT&T אינה מפתחת מוצרים אלא מספקת שירותי תקשורת, כאשר בין שירותי החברה ישנה גם אפשרות של שיחות ועידה, תחום אותו היא תחזק באמצעות הרכישה.

אחד היתרונות הבולטים של אינטרוויז הוא ביכולת לשדך בין רשתות ה-IP לרשתות הטלפוניה המסורתיות (מבוססות TDM), כך שהארגון פטור משדרוג של הרשת. ייתכן גם כי זו הסיבה בגללה ביצעה AT&T את הרכישה. בהודעה לעיתונות מסרה הנהלת AT&T כי "שילובם של הטכנולוגיה וההתמחות של אינטרוויז בתחום של שיחות ועידה והפריסה הגלובלית של תאגיד AT&T, יחד עם יכולותיה בתחום התקשורת והוויעוד יאפשרו לתאגיד AT&T להרחיב ולחזק את היצע הפתרונות ללקוחות העסקיים הנמצאים בשלב המעבר לרשתות IP". לפי חברת המחקר פרוסט אנד סאליבן, שווי השוק הבינלאומי של תחום שיחות הוועידה הכולל (קול, וידיאו וכנסים וירטואליים ברשת האינטרנט) יסתכם ב-2007 ב-5.9 מיליארד דולר.

היחסים עם AT&T החלו לפני 4 חודשים, מספר קוברינסקי, לאחר שהחברה קיבלה גם מספר הצעות מגורמים אחרים (על פי הערכות, גם הצעה מסיסקו עמדה על הפרק בעבר). "אני חושב ש- AT&Tביצעה רכישה מצוינת", אומר קוברינסקי בשיחה עם "גלובס", "ואנחנו התחברנו לגוף הזה באופן פנטסטי. תחשוב, אנחנו ספקי יישום המבוסס IP וספקי ה-IP זה הם. בחיבור הזה השמיים הם הגבול. לעניות דעתי זה יותר טוב מהחיבור של סיסקו ו-WebEx", הוא מתלהב.

" הרבה חברות גדולות נכנסו לתחום התקופה האחרונה. ההרגשה שלכם הייתה שתתקשו להמשיך לבד?

"זה לא רק בתקופה האחרונה. זה משחק של גדולים לאורך כל הדרך. אבל במשחק כזה אסור לוותר ויש שני שלבים: שלב ההוכחה, כאשר יש את הטכנולוגיה, ולאינטרוויז יש הרבה לקוחות (כמעט 500 -ש.ש), ועכשיו הנקודה היא מי יכול לדחוף את זה הלאה בשוק וצריך פלטפורמה יותר גדולה בשביל לממש את החזון".

החברה, כך מעיד קוברינסקי, הייתה בנקודת האיזון (כלומר עדיין לא רווחית), כאשר לדבריו שיעורי הצמיחה היו עקביים בשלוש שנים האחרונות עם 25%. לפיכך, ניתן להעריך את מכירות החברה בכ-30-35 מיליון דולר בשנת 2006. אינטרוויז נחשבת לאחת החברות הטראגיות מבחינת הון סיכון. בחברה הושקעו על פי נתוני IVC כ-98 מיליון דולר והיא רחוקה מלהחזיר את ההשקעה בתשואה הולמת עבור משקיעי הון סיכון. בין משקיעי החברה ישנם שמות גדולים כגון קרן לזארד טכנולוג'י, STI ונצ'רס של בני שטיינמץ, לידס אקוויטי, אקסנצ'ר טכנולוג'י ונצ'רס, UBS הבריטית, GIMV הבלגית, ג'ים מנזי (לשעבר נשיא חברת לוטוס), וול-סטריט טכנולוג'י פרטנרס, HTGC, קרן אתגר, ג'יי.פי מורגן, שרפ"ק, SAP ונצ'רס ועוד.

על הבעייתיות של העסקה עבור המשקיעים מעיד מקורב לחברה: "לאינטרוויז יש טכנולוגיה טובה, אבל בגלל האווירה שהייתה בשוק כאשר התבצעו ההשקעות (בעיקר בשנים 2000-2001), אז המשקיעים איבדו את התשואה. בסך הכל מדובר בחברה ששרדה את המפולת בשווקים בתחילת שנת 2000 למרות שהיא התחילה בשוק קשה של ה-eLearning".

" למה בעצם החברה נמכרה? אי אפשר היה להמשיך כשעכשיו השוק הזה די חם?

"תראה, תמיד יש את השאלה מתי לחתוך את ההשקעה ולמכור ומתי להמשיך בגיוסים, וקיבלו את ההחלטה למכור".

תוכניות ההנפקה נגנזו

ב-1999 החברה חשבה על הנפקה בנאסד"ק, כשההערכות היו שהיא תבוצע לפי שווי 600-800 מיליון דולר. קוברינסקי טוען כי ביטול התוכניות הללו היה לטובה: "אנחנו 12 שנים על הכביש, ראינו הרבה דברים. היינו בהייפ של הבועה ואז חשבנו על הרבה דברים כולל הנפקה. אבל ב-2001-2002 מאוד שמחנו שלא הנפקנו. ראינו את כל השכנים שלנו שהנפיקו ולא שרדו את זה. היו תקופות שחשבנו שננפיק והיו כאלו שחשבנו שנמכור ולא עשינו את זה".

" השקיעו בכם הרבה מאוד כסף, איך ההרגשה שלכם אחרי המכירה?

"בעצם סיפור המשקיעים אצלנו משקף את תנאי השוק. כשהתחלנו המשקיעים לא היו קרנות הון סיכון (אבי טיומקין היה משקיע הסיד הראשון בשנת 1997). מי שהשקיע לאורך זמן ראה תמורה, ומי שוויתר אז ויתר. אני שמח שאנחנו השקעה ששרדה".

" אחרי כל הדילולים עדיין נשאר משהו למשקיעים?

"אני אומר רק דבר אחד - משקיעים שהשקיעו לאורך כל הדרך, ההשקעה שלהם נשאה פרי".

" ולכם נשאר משהו?

"אני חושב שאני איש מאושר". "

אקזיט בסכום גבוה אבל בתשואה אפסית

שקט היה היום במערכות העיתונות שטיפלו במכירה של אינטרוויז. שקט, כי בדרך כלל כאשר יש אקזיט בסכום נכבד הטלפונים לא מפסיקים לצלצל. נכון שרוב המשקיעים בחברה הם קרנות זרות או בעלי עניין אסטרטגי, מהסוג שאינו רץ לדבר עם העיתונות, אבל זו אינה הסיבה היחידה. המכפיל הנמוך על ההשקעה מסביר הרבה יותר טוב את השקט של המשקיעים מאשר חופשת החג או המרחק לחו"ל.

המכירה הנוכחית השאירה פעם נוספת את ההרגשה שהמשקיעים החליטו פשוט "לצאת מהפוזיציה", כלומר להיפטר מהחברה בהזדמנות המתאימה שעמדה על הפרק, מה שראינו לא פעם השנה. רק לאחרונה נודע כי אטריקה, אבן שואבת נוספת לכספי הון סיכון, עתידה להימכר תמורת כחצי מההון שהושקע בה, כ-180 מיליון דולר. למרבה האירוניה, בסוף 1999 פורסם ב"גלובס" כי אינטרוויז שקלה לבצע הנפקה לפי שווי גבוה בהרבה מהרכישה היום. זה כמובן לא היה מבטיח את שרידות החברה, אבל המשקיעים בוודאי אוכלים את הלב.

הצלחתה של אינטרוויז, כמו הרבה חברות אחרות שהתרוממו בסוף שנות ה-90, היא ביכולתה לשרוד את התקופה הקשה ולהצדיק את קיומה כחברה ואת הטכנולוגיה שפיתחה. זה אינו דבר טריוויאלי. מעט מאוד חברות ישראליות הצליחו להתרומם מעל הגל העכור של הבועה ולהצדיק את כספי ההון סיכון שהושקעו בהן. השאלה החוזרת גם במקרה זה מבחינת המשקיעים היא האם נראה בעתיד תשואות גבוהות יותר (באופן משמעותי) על השקעות הון סיכון בישראל, והאם הקרנות הישראליות יוכלו לספק אותן בקרנות החדשות שמגויסות בתקופה זו. תשובה חיובית לשאלות אלו היא קריטית להמשך פעילות ההון סיכון הישראלי. "

ענקית תקשורת חדשה בישראל

זוהי הכניסה הרשמית של AT&T לישראל. ענקית הטלפוניה הוקמה ב-1983 כאחת משבע חברות ה"בייבי בל'ס" (Baby Bells), שהוקמו לאחר פירוק ענקית הטלפוניה בל, בעקבות עבירה על חוקי ההגבלים העסקיים. אחרי שורה ארוכה של עסקאות ומיזוגים עם SBC ו-Bellsouth הפכה לספקית שירותי הטלפוניה הגדולה בעולם. ל-AT&T יש כיום מעל ל-300 אלף עובדים והיא מספקת מגוון שירותי תקשורת על גבי קווי טלפון, סלולר, גישה מהירה לאינטרנט (xDSL) ועוד.

החברה אמנם הוקמה בעקבות מיזוגים של מספר חברות צפון אמריקניות, אך היא נחשבת לאחת המפעילות הטלפוניה הגדולות גם מחוץ לארה"ב. מרכזי AT&T נמצאים ב-31 מדינות ברחבי אירופה, ומעסיקים כ-3000 עובדים. מירב המשאבים מרוכזים באנגליה, גרמניה, צרפת, הולנד, בלגיה, ספרד, סלובקיה, איטליה ומדינות סקנדינביה. מטה החברה מחוץ לארה"ב ממוקם באנגליה.

AT&T רשמה ב-2006 הכנסות של כ-65 מיליארד דולר והיא נסחרת כיום בבורסה של ניו יורק, NYSE, לפי שווי שוק של כ-250 מיליארד דולר. כאמור, החברה תשלב את אינטרוויז כפעילות עסקית נפרדת במסגרת קבוצת השירותים העסקיים הגלובליים של החברה (Global Business Services). במסגרת זו ימשיכו 140 עובדי אינטרוויז לעבוד בחברה וההנהלה תמשיך בתפקידה.

"סיפור המשקיעים משקף את תנאי השוק". הלל קוברינסקי