בית משפט השלום בפתח-תקווה דחה תביעת דיבה בסך כמיליון שקל שהגיש החוקר הפרטי דוד ספקטור, שעבד כיועץ אסטרטגי עם אריאל שרון, נגד העיתון "גלובס" ובכיריו. השופט אהרן מקובר קיבל את טענת אמת דיברתי של העיתון, שיוצג על-ידי עוה"ד יורם מושקט ושרון שפינט.
ספקטור טען, כי הפרסומים בכתבות של העיתונאי משה ליכטמן, לפיהם הוא שימש מודיע של מס הכנסה, וכי מסר מידע למשטרה ואף שימש "דמות מפתח" בחקירות מבקר המדינה, אינן אמת. לטענתו, מדובר בפרסומים "כוזבים מגמתיים, יצרו פרופיל מעוות שלו מתוך כוונה להכפיש לבזות לפגוע בו ובאמינותו".
השופט מקובר דחה את טענתו של ספקטור, וקבע שהוא נחשב ל"דמות ציבורית". "מעורבותו בחקירה שביצע מבקר המדינה בעניין הוצאות הכספים של שרון למימון פעילותו הפוליטית לפני הבחירות, וכן מעורבותו והשתתפותו בצוות המטה של שרון לפני הבחירות, פרשיות שלציבור יש וודאי עניין בהם, הופכות אותו ל'דמות ציבורית'", נפסק.
"גם עברו של התובע ומעורבותו בפרשת פ.י.ט, פרשת צרפתי, פרשת האזנות הסתר בתקשורת, כל אלה הוציאו מזמן את התובע מאנונימיות ועשו אותו ל'דמות ציבורית' בפרשיות שלציבור היה עניין בהם. התובע אינו יכול לחמוק מהיותו 'דמות ציבורית', הן בפרשיות העבר, והן בפרשת דו"ח מבקר המדינה נשוא הכתבות", נקבע.
כן קבע השופט, כי ספקטור אינו יכול לאחוז במקל משתי קצותיו. "משהחליט מיוזמתו לטבול עצמו בקלחת הציבורית ואף שקע בה לא מעט, הרי שטרוניותיו וטענותיו לגבי הכתבות שנכתבו אודותיו צריכות להימדד באותו אופן, דהיינו, שרצונו של התובע לשמור על זכותו לשמו הטוב אינו יכול לגבור, ואף אינו שווה, לזכות חופש הביטוי העדיפה בהקשר שבפנינו", ציין.
"בכותרת עצמה, ללא הכתבה", קבע השופט, "אין בה פרסום לשון הרע, שכן האדם הסביר הקורא רק אותה אינו מבין ממנה בלבד את כוונתה". כשבוחנים אותה יחד עם קריאת הכתבה, הוסיף, נוצרת משמעות שלילית שנועדה כנראה לפגוע ולבזות, אולם לא מדובר ב"פגיעה אנושה וחמורה" ולכן חופש הביטוי גובר.
השופט מקובר קבע, כי "הכותרת 'שובו של אותלו', כשלעצמה, איננה כותרת נעימה. עם זאת, בכך לבד אין עדיין להפוך את הכותרת לפרסום לשון הרע". הוא ציין, כי שמו של ספקטור וכינויו "אותלו" התפרסמו בשנים 1987-2000, כמי שמסר מידע למס הכנסה וקיבל בעקבות כך גמול מהמדינה.
אמנם נקבע שכינויו של ספקטור "מודיע משטרתי" לא היה מדויק, אולם אי-הדיוק הוא קל ואין בו כדי לשלול את הגנת אמת בפרסום. לא כל פרט שאיננו מדויק מהווה לשון הרע, הדגיש השופט, ודחה טענותיו של ספקטור על אי-דיוקים נוספים, בנימוק שאינם מהווים כלל לשון הרע, ומשכך אין צורך לבדוק את נכונותם. (ת.א. 6153/01).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
