ולידיעה חמה מזירת האגרוף

שעות הצהריים של 28 באוגוסט נראו כמו עוד יום עבודה רגיל למתחן הכישרוני דן שושני. במסגרת עבודתו בתוכנית הרדיו של דידי הררי התקשר לכדורגלן העבר אייל ברקוביץ' והציע לו, בקולו של מנג'ר מכבי תל אביב אבי נמני, לקבל את משרת המאמן במכבי תל אביב. ברקוביץ' הבטיח למתחן שהעניין יישאר ביניהם עד הפגישה בביתו של ברקוביץ' שבה ייחתכו הגורלות.

שושני ניתק לקול צחקוקיהם השובבים של דידי וחבר מרעיו הקומיקאים, ואף אחד לא העלה על דעתו שבתוך דקות ימצאו את עצמם המעורבים במרכז סערה שתטלטל את עולם תקשורת הספורט המקומית. כמה דקות אחרי שברקוביץ' קיבל את השיחה מהקונדסאי התנוססה הידיעה באורח פלא כ"פרסום ראשון" באתר ONE, בלי שאף אחד טרח לברר את הפרטים לאשורם.

שושני התקשר לעוד כמה אנשי כדורגל בכירים (שלמה שרף, משה סיני, ואפילו לכדורסלן העבר מיקי ברקוביץ'), ולכולם הציע את אותה ההצעה. הידיעה המפוברקת הודלפה כל הדרך עד למהדורת חדשות הספורט של ערוץ הספורט, ובשיא התנוססה הידיעה על הפניות הרבות של נמני על עמוד השער של מדור הספורט המודפס של "ידיעות אחרונות". רק אז נחשף שושני, לבושתם של מיטב גופי תקשורת הספורט הישראלית.

האירוע הזה - מעבר להיותו מתיחה יפה ברמת ביצוע מעוררת כבוד - הוא נקודת השיא בינתיים של מאבק איתנים שבו מעורבים כל גורמי התקשורת הבכירים בזירת הספורט בישראל, ובחוד החנית נמצאים שני אתרי האינטרנט שמנקזים אליהם את כל האינטרסים הצולבים - פורטל הספורט ONE ואתר ערוץ הספורט - מאבק שמדרדר באופן דרסטי את רמתם המקצועית והאתית של הנוגעים בו ומאיים לסחוף עימו את כל עיתונות הספורט הישראלית אל הקרקעית הצהבהבה.

ניתוח קצר לקורא המתחיל: הידיעה על הצעתו של נמני - שכותב טור ב-ONE ושותף לתוכנית הרדיו של אופירה אסייג, האישה החזקה ב-ONE, ברדיו 99 FM של ארקדי גידמאק - התפרסמה באתר ו"בידיעות אחרונות", שרכש לאחרונה אחוזים ניכרים מאתר ONE במסגרת ברית אסטרטגית בין הגופים. האתר של "ידיעות אחרונות", ynet, מחזיק בהסכם שיתוף פעולה עם ערוצי הספורט של צ'רלטון, היריב המר של ערוץ הספורט, שאתר האינטרנט שלו הוא במקרה גם היריב הגדול של פורטל הספורט ONE.

כאמור, האירוע הזה, שבו מתיחה הופכת בתוך דקות לפרסום אקסקלוסיבי במיטב גופי התקשורת בארץ, הוא רק הקצה. מאחוריו יש סיפורים על הזזות שעונים אחורה בזמן פרסום הידיעות, פיטורי כתבים בשל חשדות על מגעים עם האויב, קמפיינים ציבוריים בעלי שקיפות מפוקפקת והשפעה ברורה על טיבן ומהימנותן של הידיעות המתפרסמות בפורטלים למיניהם.

2.

בישראל כמות חסרת תקדים של אתרי ספורט ביחס לגודל האוכלוסייה. חוץ ממדורי הספורט האינטרנטיים של העיתונים היומיים (nrg ספורט, ספורט ynet, ספורט "הארץ" וספורט "גלובס"), שרובם מחזיקים מערכות נפרדות ממדורי הספורט המודפסים, ישנם עוד לפחות חמישה פורטלי ספורט עצמאיים (מדור הספורט של וואלה!, הפורטלים של ONE ושל ערוץ הספורט, אתר טלספורט, אתר ספורטליין), וכן עשרות אתרי אוהדים של קבוצות. על רקע הצפיפות הגדולה, המלחמה על כל קליק נהיית מלוכלכת יותר ויותר.

להערכת גורמים בענף הפרסום הדיגיטלי, שוק הפרסום באינטרנט בארץ יעמוד השנה על 80-75 מיליון דולר בערך. ONE וערוץ הספורט, ביחד, יניחו את ידיהם על כארבעה-חמישה אחוזים מהעוגה. אתרי הספורט פונים למעט מפרסמים ייעודיים (יצרניות בירה ורכב וחברות ביטוח רכב), כך שהחלק שלהם בעוגת הפרסום קטן ולא צפוי להתרחב. עד לפני שנתיים שלט אתר ONE ללא עוררין על תחום הספורט באינטרנט. האתר, שהביא את הפיכתו של בדל מידע אפרורי לידיעה בלעדית לדרגת אמנות, הבין בדיוק מה מבקש אוהד הספורט האינטרנטי: עדכוני תוצאות וידיעות חדשות ומרעישות כל שעה. כשעולם הספורט הישראלי התגלה כדל מכדי לספק את הסחורה, הגיעה אופירה אסייג כדי לטפל בבעיה. אסייג, שהצטרפה לאתר בשנת 2001 והפכה במהרה לאישה הקובעת בו מבחינה מקצועית, הובילה את המהפכה הצהובה שעברה מאז על אתרי הספורט הישראליים באינטרנט. היא מיסדה מדור רכילות טראשי ששמו "גליצ'ים", חברה למיטב הכדורגלנים ואנשי המפתח בכדורגל הישראלי (והשם הבולט הוא פטרונה ארקדי גאידמק), והחלה להפציץ את האתר בידיעות בלעדיות - ראויות יותר או פחות - על כל בילוי לילה של כדורגלן צמרת ישראלי או ספקולציה - אמיתית יותר או פחות - על מעבר של שחקן מקבוצה לקבוצה. האתר נעשה אט-אט שופר יחצ"נות והתרחק מייעודו הראשוני כפורטל עיתונאי ביקורתי ומהימן, ומכל מקום, הפך לספק ממכר של פרסומים ראשונים וחיזק אף יותר את שליטתו בשוק. עד שבתחילת 2006 החליטו קברניטי ערוץ הספורט להיכנס חזק לעולם האינטרנט. האתר המנומנם של הערוץ עבר מתיחת פנים והשקעת מזומנים, והפך למתחרה הגדול של ONE על השליטה בתחום. ומאז - המבול.

3.

אחת הדוגמאות הברורות להידרדרות היא אופי הקמפיינים התכופים של אתר ONE. המסורת החלה עם חרם צרכנים ראוי ואמיץ שהובילה אופירה אסייג נגד ערוצי צ'רלטון בקיץ שעבר בתגובה לשידורי מונדיאל בערוצים בתשלום. הקמפיין צבר תאוצה והוסיף הרבה יוקרה ואמינות לאתר. ב-ONE ראו כי טוב והמשיכו בקמפיינים נוספים, ובהם קמפיין למען הענקת תעודת זהות ישראלית לכדורגלן בית"ר ירושלים טוטו תמוז, כדי שזה יוכל, לכאורה, ליטול חלק במשחקי הנבחרת. "מאחורי כל הקמפיין הזה עמדו, לדעתי, סוכנים של השחקן ששיתפו פעולה עם אופירה אסייג, המקורבת לארקדי גאידמק", מתפייט בכיר באחד מפורטלי הספורט על מה שיכול להיות הגיוני אבל גם ספקולציה. "הם חשבו שיצליחו למכור את טוטו לקבוצה בחו"ל, ובשביל זה היו צריכים כל מיני אישורים שהקמפיין היה אמור להביא. הרי בשביל הנבחרת תעודת התושב הזמנית שהוא קיבל הספיקה".

תגובת ONE: "על העצומה חתמו עשרות אלפי גולשים והיא הוכתרה בהצלחה. העובדה לכך היא שבעקבות העצומה טוטו תמוז קיבל אזרחות ישראלית וכיום הוא אזרח ישראלי, שווה בין שווים. אם טוטו תמוז מספיק טוב כדי לשחק בנבחרת ישראל ולייצג את המדינה, הוא גם מספיק טוב כדי לקבל תעודת זהות ישראלית. ברוח הדברים ולמען מטרה זו פעלנו".

הקמפיין האחרון של ONE, נגד שידורו של המשחק של בית"ר ירושלים ופ"צ קופנהגן בערוצים החדשים בתשלום של ערוץ הספורט, החריף את הסכסוך בין הצדדים הנצים, בעקבות טענות ערוץ הספורט ש-ONE נוטה לצד צ'רלטון ומתעלם בהפגנתיות מהשידורים בתשלום של צ'רלטון, הן בליגת-העל הישראלית והן בשידורי הנבחרת הצעירה באליפות אירופה בהולנד, אז היתה זו הפעם הראשונה ששודר משחק נבחרת רשמי בתשלום. דוגמאות נוספות למאבק הרותח הן הפסקת עבודתו של הכתב משה גוזגל בערוץ הספורט, ייתכן שעל רקע מגעים שניהל עם אופירה אסייג להפוך לעורך הראשי של ONE, וכן מעברו של אייל ברקוביץ' מכס הפרשן בערוץ הספורט לבעל טור באתר ONE ומגיש תוכנית לצידה של הבוסית, אופירה אסייג, בתחנת הרדיו של גאידמק. גם ערוץ הספורט לא יוצא נקי. לטענת הבלוג rosk, התעלמו באתר הערוץ ממשחק הכדורגל בין צ'לסי לליברפול (שבהן משחקים הישראלים טל בן-חיים ויוסי בניון) ולא דיווחו על התוצאות בזמן אמת. הסיבה: המשחק שודר בצ'רלטון (טענות שדוברת הערוץ מכחישה בתוקף). זאת ועוד, גורמים בענף מתלוננים על פרסום יתר של אתר ערוץ הספורט בשידורי הערוץ, המנוגד לחוקי המועצה לשידורי הכבלים והלוויין. אלא שהסימפטום הברור ביותר להשפעת המלחמה על התכנים הוא מגפת הפרסומים הראשונים שמובילה אסייג, שאליה נגררו אתר ערוץ הספורט ואחריו כמעט כל אתרי הספורט. במלחמה הזאת הופכת כל ידיעת יחצ"ן לידיעה בלעדית, וכל הפרש של דקה בין האתרים ל"פרסום ראשון". תופעה זו, שאפשרה כנראה את הפדיחה עם המתחזה שושני, מובילה לתוצאות בעייתיות לא פחות - טקסטים עילגים וערוכים בחופזה, התמקדות כמעט רק ב"סקופים", ויתור על כתבות עומק, ועוד.

"אני זוכר מקרה אחד שמדגים יפה את אווירת העבודה ב-ONE ואת הטירוף סביב הפרסומים הראשונים", נזכר רביב שכטר, שערך את האתר זמן קצר ופוטר ממנו לאחר חיכוכים עם אופירה אסייג. "נבחרת ישראל בכדורגל שהתה באסטוניה, אם אני זוכר נכון, ולפני המשחק התקבלה הידיעה מההתאחדות שקולאוטי (חלוץ ארגנטינאי מתאזרח של מכבי חיפה והנבחרת - יר"פ) קיבל אישור לשחק בנבחרת. זה לא היה סקופ או משהו, פשוט ידיעה שהתקבלה מההתאחדות. מישהו שעבד במשמרת הקליד את זה לאט מדי לטעמה של אופירה, ומשה גוזגל מערוץ הספורט (פוטר ונמצא בדרכו ל-ONE - יר"פ) כנראה היה טיפה מהיר יותר והעביר את הידיעה לערוץ הספורט רגע קודם. אופירה השתגעה מזה. היו צעקות ובלגנים. היא רוצה שב-ONE הכול יפורסם ראשון, זה מגוחך". במאי האחרון הקים שכטר, בשיתוף עם התסריטאי עודד קרמר, את הבלוג rosk, שנכתב בעילום שם והוקדש כולו לביקורת על ההידרדרות של עיתונות הספורט הישראלית.

שכטר: "בתור שני קוראים ותיקים של ולווט (הבלוג של העיתונאית דבורית שרגל - יר"פ) החלטנו להקים את הבלוג. התחלנו את זה כבדיחה, ואחרי חודש הפסקנו כי שנינו עבדנו במקומות שונים ולא היה כל כך זמן, אבל חודש אחרי שהפסקנו אני זוכר שראיתי עוד פעם איזו מתקפה של פרסום ראשון, הזזות שעונים אחורה, כל מיני טיפוסים כמו אסי ועקנין ובן כהן שמופעים כגיבורים במדור הרכילות ב-ONE וכל מיני תרגילים של אתר ערוץ הספורט. זה עצבן אותי והיינו חייבים לחזור".

- כמה כניסות היו?

"הגענו ל-1,500 כניסות ביום. הופתענו מכמות האנשים, זה התחיל עם כמה עשרות".

- לדעתך בכלל יש מקום לכל כך הרבה אתרי ספורט במדינה עם ספורט דל כל כך כמו ישראל? על כמה קוראים המלחמה הזו?

"ערוץ הספורט ו-ONE הם אתרי הנישה הכי חזקים. האוהדים אולי לא רבים, אבל מאוד אובססיבים. נכנסים כמה פעמים ביום לכל אתר. הרבה מהם ילדים, וילדים זה פלח שוק שבו נמצא הכסף הגדול".

בתחילת אוגוסט נחשפו שכטר וקרמר והפסיקו לעדכן את הבלוג. היום ממשיך לעדכן אותו יוזר אלמוני המכונה "ייגרמייסטר". לאחרונה, אגב, פורסמה בבלוג קריאה להתארגנות של עיתונאי ספורט למעין "ועדת עורכים" פנימית שתנסה לעשות סוף להידרדרות.

4.

"אנחנו מחוץ למלחמה. אנחנו לא מאמינים שיהיו מנצחים במאבקים האלה. בינתיים כולם נפגעים", אומר בצער איציק כהן, מנכ"ל האתר טלספורט, פורטל ספורט קטן ועצמאי שהוקם על בסיס שיתוף פעולה עם חברות הסלולר ומתמקד בעיקר במתן תוצאות וטיפים למהמרי הווינר. "אני בכלל מאמין שפורטל באינטרנט זה לא עיתון ספורט, זה חינם, והאוהד ירצה לבוא לכל האתרים, גם ל-ONE, גם לערוץ הספורט וגם לטלספורט. יש להם סבלנות, לגולשים".

- איך אתר קטן כמו שלך מתמודד עם מאבק האיתנים של האתרים הגדולים?

"כל אתר מגיע מרקע שונה. ONE מגיעים מהאינטרנט, הם הוותיקים ביותר והפרסום הוא הלחם שלהם. ערוץ הספורט מגיע מהטלוויזיה, יש להם משאב שאין לאף אחד - זכויות שידור ותוכני וידאו חזקים. אנחנו מגיעים מהסלולר. התחלנו כספקי תוצאות לפרטנר בשנת 2000 כשהשוק עוד לא ידע מה זה בכלל. עבדתי עם ערוץ 5 ועם כל חברות הסלולר, ורק אחר כך הקמנו אתר.

אבל הנה, המלחמה הזו פוגעת בי. פלאפון לא עובדים איתי יותר בגלל ההסכם שלהם עם ONE. יש להם הסכם אסטרטגי, והם לא רוצים יותר שום שיתוף פעולה עם גורמים אחרים. מערוץ הספורט הם לא יכולים להתעלם אולי, אז יש איתם איזה שיתוף פעולה, אבל אם תסתכל על תוכני הספורט של פלאפון תראה שהרוב מ-ONE, הם סגרו את השערים. חוץ מזה, אנחנו כבר לא אתר קטן כל כך, יש לנו 200 אלף כניסות בחודש. נכנסנו חזק גם לתחום של אתרי האוהדים, רכשנו את a-soccer, אתר של פורומים של אוהדים עם ניתוחים ברמה מאוד גבוהה".

- יש לתחרות גם תוצאות חיוביות? אולי המשכורות עולות? יש יותר דרישה לכותבים?

"בינתיים יש בעיקר תוצאות שליליות. אני יכול לומר שבעקבות התחרות והירידה התלולה ברמת התכנים, כתבים ותיקים ומוערכים חוששים להגיע לאתרי האינטרנט, מה שלא מוסיף לרמת התכנים. ONE, להערכתי, כבר הפך לגמרי צהובון, ולצערי ספורט 5, שאמורים להוביל ולהיות מדד לאיכות, נגררים למלחמה. מי שיוצא הכי דפוק זה הלקוח שמקבל עיתונות ברמה מאוד נמוכה, אמינות מאוד נמוכה של ידיעות".

- התקרית המביכה עם החקיין של נמני תיזכר כיום כיפור של עיתונות הספורט באיטרנט? מכאן דברים יתחילו להשתפר?

"הזיכרון הוא קצר, אחרי שעה אתה כותב מה שאתה רוצה ומשנה את השעון, אף אחד לא חייב לעמוד מאחורי הדברים. זה בהחלט צריך להדליק נורה אדומה אצל אודי מילנר (אחד הבעלים של ONE - יר"פ).

5.

בסוף ספטמבר השיק אתר ערוץ הספורט את מדור הרכילות שלו, "טראש טוק", שאמור לתת מענה למדור "גליצ'ים" המיתולוגי של אופירה אסייג. חוץ מהצבע הסגול, ששולט בשניהם, השוואה בין המדורים מעלה הבדל ברור: "טראש טוק" הוא מדור רכילות קורקטי, מהוגן, נכון, ולכן כושל לחלוטין. נעדרים ממנו כל הדברים שהופכים את "גליצ'ים" של אופירה אסייג למדור מענג:

העילגות בשפה, הקומבינות, התכנים המפוקפקים ועלומי השם; לא תמצאו בו תמונות ענק של בלונדיות אירופיות, לא תמצאו ידיעות יחצ"נות המקדמות שכוחי אל, ובעיקר נעלמו ממנו ההתכתבויות הפנימיות המצחיקות של אופירה אסייג עם הקולגות ("דורית גבות בע"מ... רק רצינו להבהיר לך שכולנו איתך והמבין חייב להבין. כל בנות תל אביב יגיעו לאיפה שתחליטי. רק תודיעי..."). אין מה לעשות, "גליצ'ים" הוא מוסד שגם עשרה גיא פינסים לא יוכלו להביס.

ב-31 ביולי האחרון אישר הממונה על ההגבלים העסקיים רכישת אחוזים מ-ONE על ידי ידיעות תקשורת. סכום הרכישה לא פורסם, והערכות מדברות על בין שבעה לעשרה מיליון דולר לכחצי מהאחוזים באתר. המיזוג של מדור הספורט המודפס הנפוץ ביותר עם אתר הספורט החזק ביותר הוביל, מעבר למרמור במסדרונות מדור הספורט ב-ynet, לספקולציות על המהלכים

הבאים. האם אתר ערוץ הספורט, שגם כך מחזיק בעתודות תוכן לא ממומשות מערוץ האם שלו, יחבור לגורם מקביל, אולי ל"מעריב" (שאיתם, כך פורסם, ניהלו ב-ONE מגעים לפני המכירה לידיעות), כדי להלום בחזרה? האם, בתגובה לקונגלומרט החדש, יחליטו בצ'רלטון לפתוח פורטל ספורט אינטרנטי?

על רקע המכירה פורסם ביולי הסקר החודשי של TIM, המקבילה האינטרנטית לאובססיה סביב טבלאות הרייטינג של ערוץ 2 וערוץ 10, שם החלה להסתמן מגמה - לאחר חודשים של עלייה התייצב אתר ערוץ הספורט על אזור ה-13 אחוז, מול ירידה אטית ומתמשכת של ONE לאזור ה-14 אחוז. האם, בעצם, מדובר באקזיט של בעלי ONE?

"כרגע אנחנו רק מתחילים את שיתוף הפעולה עם ידיעות, ולכן אין עדיין על מה לדווח", מודיע אודי מילנר, אחד מצמד מקימי ONE (השני הוא גיל מנקין, בן זוגה של אופירה אסייג. שותפים נוספים לפני המכירה הם השדרן יורם ארבל וחברת קיידן מדיה גרופ, בבעלות רון טמיר).

"חיפשנו להכניס שותף אסטרטגי, וידיעות היא קבוצה חזקה וגדולה מאוד שהתאימה לנו. אבל עדיין אין שום פעולה משותפת קונקרטית".

- מאשימים אתכם שאתם אחראים להידרדרות הרמה של עיתונות הספורט בארץ עם בעייתיות באתיקה העיתונאית, כמו הקמפיין נגד המשחק של בית"ר ששודר בערוץ הספורט בתשלום או העובדה שאופירה אסייג מגישה תוכנית רדיו עם אבי נמני ואמורה אחר כך לבקר אותו.

"אנחנו עושים כל מה שקשור לאוהדי הספורט. אין לי שום דבר נגד ערוץ הספורט. ONE הוא אתר יסודי מאוד, עשינו קמפיין גם נגד צ'רלטון בזמנו, ועכשיו מצאנו לנכון לעשות קמפיין נגד השידור של המשחק הזה. את אופירה כמובן אני מאוד מעריך, היא העיתונאית מספר אחת בספורט".

- מה עם מגפת הפרסומים הראשונים והזזת השעונים? התקרית עם החקיין של אבי נמני תביא לרגיעה?

"אני חושב שזו היתה בדיחה שלא הצחיקה אף אחד. אנחנו תמיד מחכים עד שמוודאים שהידיעה נכונה, אבל כשבא מישהו מהימן ומספר שהציעו לו לאמן את מכבי תל אביב זה מהימן מבחינתנו. כל מידע שמפורסם ב-ONE נבדק לפני. אני יכול להגיד לך שאף פעם לא הזזנו שעונים, ואם עינם של אחרים צרה בנו צר לי עליהם".

- יש הרבה רינונים על הקשר בין אופירה אסייג לגאידמק. אומרים שהוא מופיע יותר מדי פעמים באתר בידיעות כמו יחצ"ניות, בעיקר במדור העסקים החדש שפתחתם, big-ONE, שם מדווח על עסקים שלו שלא קשורים לספורט דווקא.

"הקשר היחיד שלנו לגאידמק הוא דרך תוכנית הרדיו של אופירה שמשודרת ברדיו 99 שבבעלותו. אנחנו כותבים גם על כל פעילות של יעקב שחר או לוני הרציקוביץ' שנראית לנו רלוונטית".

- בסקר TIM האחרון אתם מובילים על ערוץ הספורט, אבל הפער הצטמצם מאוד.

"זה לא סקר משקף. בוא ניכנס לאתר אלקסה (אתר שבודק חשיפה לאתרים במדינות שונות), שהוא אמנם אתר בעייתי, אבל להשוואה בין אתרים בנקודת זמן זהה הוא מהימן מאוד, ונראה. לפי האתר הזה, ל-ONE יש כפול כניסות מלערוץ הספורט (גם על פי אלקסה אתר ערוץ הספורט מצמצם מרווח עם ONE). בכל אופן, אין לי שום דבר נגדם, ואני תמיד אומר לעובדים שלי שמדברים על מלחמה שיתרכזו בעבודה שלהם כי זו הדרך הטובה ביותר".

"בגדול, לאתר ספורט 5 יש פוטנציאל גדול בגלל עתודות התוכן שיש לו מהטלוויזיה. אם הם יתחילו להתנהל בחוכמה, מה שהם לא עושים עד עכשיו, הם יהפכו למובילים בתחום", חוזה גורם בכיר בתחום הפרסום הדיגיטלי. "יש להם מהדורות 'חדשות הספורט' ותוכניות טלוויזיה מאוד פופולריות שכמעט לא מתעדכנות באתר. אני לא כל כך מבין למה במקום להשתמש בכוח שיש להם הם נגררים אחרי ONE. זה כאילו הם פועלים בלי כיוון, בלי מחשבה".

- ומה יהיה על ONE של אחרי האיחוד עם ידיעות?

"לדעתי ONE יישאר לצד ערוץ הספורט כאתר רכילותי או אתר קהילתי, יותר לקהל הצעיר. זה, אגב, הדבר הבא - רשת קהילתית שעלתה ב-ONE ומתוכננת גם באתר של ערוץ הספורט. אם היום זה שני שלישים-שליש לטובת ONE, היחסים יתהפכו. לדעתי הבעלים של ONE עשו אקזיט יפה, המניה שלהם לא תעלה יותר".

מערוץ הספורט סירבו להתייחס לכתבה.