גלנרוק והיזם הסדרתי יוסי גרוס מקימים חברת השקעות ייעודית למיזמים של גרוס

"לא ידוע לנו על עוד דוגמה בעולם למיזם כזה", אומר אפי כהן ארזי, יו"ר ומנכ"ל חברת ההשקעות החדשה Rainbow Medical. ואכן, המבנה של החברה נשמע חלוצי למדי: 15 פרויקטים שכולם מבוססים על רעיונות של היזם יוסי גרוס, במימון של עד 100 מיליון דולר לאורך תקופה של שלוש שנים. בשנה הראשונה הקבוצה צפויה להשקיע 20-30 מיליון דולר בחמישה מיזמים. גלנרוק, חברת ההשקעות של ליאון ושולה רקנאטי, שפועלת ומשקיעה במיזמים בתחום מדעי החיים ובין היתר בחברות של גרוס, היא היזמית של הפרויקט ותשקיע חלק נכבד מהסכום לצד משקיעים נוספים.

אין ספק שהקמת מיזם על בסיס ההמצאות של אדם אחד היא סיכון חריג עבור חברת השקעות, אלא שההיסטוריה של גרוס מסבירה מדוע בגלנרוק לא רק מוכנים אלא מתלהבים להסתכן: יוסי גרוס מוצג במאגר IVC-Online כמי שהקים כ-30 חברות, כאשר כמעט כולן מבוססות בלעדית על הרעיונות שלו. ביניהן נמצאות כמה חברות שכבר סומנו כהבטחות גדולות וגייסו עשרות מיליוני דולרים כגון ויז'ן קר, ביוקונטרול, טראנספרמה, בריינסגייט, בטא O2, GI View ועוד. החברות של גרוס עדיין לא הגיעו לשוק (למעט הקוצב האורלוגי של ביוקונטרול) אך הרעיונות שלו, שהם תמיד יצירתיים ופורצי דרך, התגלו כברי ביצוע והמכשירים נמצאו בניסויים קליניים כיעילים.

גרוס טוען כי הרעיונות לכל 15 החברות שאמורות להוות את הבסיס כבר נמצאים אצלו בראש, אם כי עדיין לא נרשמו כפטנטים אלא יירשמו במסגרת הפעילות של החברה. עצם הרעיון לקיומה של Rainbow נבע מההכרה של גלנרוק שגרוס הוא מעיין נובע שאינו מראה סימני התייבשות.

לדברי זיו קופ, המנהל את המיזם מטעם גלנרוק: "המחשבה הייתה שיזם המקים בעצמו חברות, עסוק בדרך כלל יותר ממחצית מזמנו בגיוס כספים ובניהול אדמיניסטרטיבי, פעולות שגורעות מיכולתו לתרום את מלוא הערך המוסף. אנחנו מסלקים מגרוס וממנהלי החברות שיקומו את כל הפעילות הנלווית ומאפשרים להם לנהל את החברות, באופן המוכוון על ידינו על בסיס הניסיון שלנו. אנחנו מאמינים שכך העבודה תהיה איכותית יותר וגם מהירה הרבה יותר. בעולם שפועל על זמן של פטנטים, למהירות הזו יש חשיבות אדירה".

לא עוד חממה

למעורבים במיזם חשוב להבהיר שזאת לא חממה. השותפים אפילו מצטמררים כשהמילה הזו מוזכרת. הם מבטיחים כי הם שונים מאוד מחממה, מאחר שכל חברה תקום באופן עצמאי לגמרי וRainBow- תתמוך בחברות עד שלבים מאוחרים. המודל הנרקם הוא ש-Rainbow תשקיע בכל חברה שתקום כמה מאות אלפי דולרים כדי להביא אותה עד להוכחת היתכנות. אחר כך כל חברה תצא לגייס כמה מיליוני דולרים בסבב ראשון, עדיף עם שותפים, כלומר קרנות ההון סיכון. ב-RainBow ישתתפו גם בגיוסי ההון הגדולים יותר ולא בהכרח כמשקיעה המרכזית.

את חברת ההשקעות החדשה ינהל כאמור כהן ארזי, לשעבר סגן נשיא באמג'ן, אחת מחברות הביוטק הגדולות בעולם. בעבר היה כהן ארזי גם סמנכ"ל בכיר לתפעול בחברת התרופות Immunex ושימש במגוון תפקידים בסרונו בשוויץ ובישראל. היום הוא משמש כיו"ר פעיל בקולפלאנט וכדירקטור בקמהדע ובפרוקוגניה. "רדפנו אחרי אפי כדי שיוביל את החברה", אומר קופ. כהן ארזי עצמו מספר שתכנן להיפגש עם גרוס זמן רב אך הפגישה לא יצאה לפועל מסיבות שונות, עד שבתו של גרוס עיצבה את ביתה של בת הזוג שלו כהן, והקשר נוצר. הבחירה של כהן ארזי במיזם אינה טריוויאלית, משום שהוא מגיע מתחום הפארמה ואילו ההמצאות של גרוס הן מתחום המכשור הרפואי ורק לעתים מדובר בתרופות. "הבנתי שבישראל היתרון היחסי הוא למכשור הרפואי, ואם אנחנו רוצים לבצע כאן עסקים משמעותיים באמת, זה התחום שבו זה יתרחש", הוא אומר.

מדוע החלטתם על מבנה של חברת השקעות ולא של קרן הון סיכון?

כהן ארזי: "התלבטנו בכך רבות. בסופו של דבר בחרנו שלא להיות קרן כדי לאפשר יותר גמישות. כך איננו מוגבלים מבחינת טווח זמן הקיום של החברה, אנחנו יכולים להביא משקיעים חדשים תוך כדי חיי החברה ואף להנפיק בשלב כלשהו את חברת ההשקעות, זה בהחלט כיוון אפשרי מבחינתנו".

הקרנות הקיימות רואות בכם תחרות?

קופ: "להיפך, הן מאוד שמחות שהופענו. במה מעוניינות הקרנות? בפרויקטים בשלים יחסית של יזמים מנוסים ועם הנהלה מנוסה. אנחנו בונים חברות בשלב הסיד, כשבשלבים המאוחרים יותר אנחנו בהחלט נשמח לשתף את הקרנות, בדיוק בשלב שבו הן מעוניינות להיכנס לחברות. אנחנו לא לוקחים מהן כלום אלא להיפך, תורמים להן לדיל פלואו".

יש לציין בהקשר זה כי כמעט כל הקרנות הייעודיות למדעי החיים בארץ השקיעו בחברות של גרוס, בעיקר ויטהלייף ופיטנגו, כשגם גלנרוק עצמה השקיע במספר חברות שלו בעבר.

גלנרוק תמשיך להשקיע בחברות סיד?

קופ: "בעיקרון לא. גלנרוק תשקיע במדעי החיים, אך פעילות הסיד תיעשה במסגרת המיזם הזה, זו לפחות התוכנית. אם תהיה הזדמנות אדירה בחברה של יזם אחר, כן נשקיע בה דרך גלנרוק או אפילו דרך Rainbow עצמה, אך זו אינה האסטרטגיה".

אחד היתרונות בצוות אחד המנהל כמה פרויקטים, הוא היכולת "להרוג" פרויקט לא מוצלח בשלב מוקדם יותר, כי ביטול הפרויקט לא מבטל את קיומה של החברה. יש לכם מנגנון "הריגת פרויקטים" מובנה?

כהן-ארזי: "לא צריך מנגנון מיוחד, פשוט סוגרים אותן. זה מתאפשר כאן כי אנחנו באמת לא מונעים מאגו."

קופ: "שאלת סגירת הפרויקטים היא חשובה. זה נכון שמבנה חברה כזה מאפשר לנו לסגור פרויקטים שאינם מגיעים ליעדם בצורה נוחה יותר".

גרוס: "עם זאת, מתוך 30 החברות שהקמתי ב-15 השנים האחרונות, אף אחת לא נסגרה".

צנצנת הזהב שבסוף הקשת

המיזם הראשון של Rainbow הוא סטנט להרחבת צינורית השתן במקרים של גידול שפיר בבלוטת הערמונית, הגורם לבלוטה להתרחב וללחוץ על צינורית השתן. סטנטים המוחדרים לתוך צינורית השתן כבר פותחו בעבר, אך מערכת השתן יעילה מאוד בפעילותה לסילוק מזיקים, והסטנטים גורמים לדלקות או מתכסים אבנית. הרעיון של גרוס היה, כמו תמיד, מחוץ לקופסה, או במקרה הזה מחוץ לצינור: הסטנט מוחדר לתוך הרקמה של בלוטת הערמונית סביב צינורית השתן, במקום לתוך הצינורית עצמה. הסטנט מוחדר בתוך צינורית השתן עד סוף הצינורית ולתוך שלפוחית השתן, ואז הוא מוברג אחורה לתוך רקמת הערמונית. הרקמה אינה נלחמת בסטנט באותה העוצמה כפי שמערכת השתן נלחמת בו, אך התוצאה מבחינת הפעלת הלחץ לפתיחת הצינורית היא דומה.

ומהיכן הגיע השם Rainbow?

גרוס: "כי החברה תעסוק בכל קשת התחומים של הרפואה, לפי ארבעה קריטריונים: רעיון פורץ דרך, עם הגנת קניין רוחני טובה, שמיועד לשוק גדול ושפונה לתחום הטיפולי ולא האבחוני. כמו כן, יש לנו העדפה למוצרים מושתלים, אך זעיר פולשניים".

קופ: "הקשת היא גם שילוב של הפוריות של הגשם עם האור של השמש והכי חשוב - צנצנת הזהב שנמצאת בסוף כל קשת על פי האגדות".