"הציבור החרדי הוא לא ציבור מנותק"

למרות שאריאל קוניק, מו"ל קבוצת המקומונים "קו עיתונות דתית", אינו אדם חרדי, גם לא דתי, הוא פונה כבר 18 שנה לפלח שוק זה. "האוכלוסייה החרדית לא יכולה להיות חשופה למדיה הכללית ולכן היא חייבת את המדיה של עצמה. המדיה הכללית מרשה לעצמה כללי משחק שלא מתאימים לציבור החרדי", הוא אומר בשיחה עם "גלובס".

גם לקוניק החילוני נראה אך טבעי הצורך במדיה שונה לאוכלוסיה החרדית. "המדיה החרדית בשל אופייה, צרכיה, רצונותיה ומסגרותיה צריכה כללי עבודה אחרים. תמונות של נשים, או פשעי אלימות או כל מה שקשור לענייני משפחה ולנושאים רגישים ואינטימיים לא מוזכרים במדיה החרדית על מנת למנוע שאלות בקרב ילדים ונוער. הנחת העבודה במגזר החרדי היא להכניס הביתה רק מה שרוצים וחושבים שטוב לחינוך הילדים".

" ומה לגבי מדיומים אחרים?

"אין בקרב הציבור החרדי טלוויזיות. גם המחשבים והאינטרנט מוגדרים כרגע כמוצר אסור. אם הוא נמצא, הוא משרת את העולם העסקי ולא הפרטי. כל תרבות הצפייה, קריאה וההתעניינות, שונה לגמרי מהתרבות החילונית".

" למרות זאת, מנתוני סקר שנערך בקרב המגזר החרדי, עולה כי דווקא שיעורי האזנה לרדיו החילוני כמו "רשת ב'" ו"גלי צה"ל" גבוהים במגזר.

"הציבור החרדי מאזין לרדיו, ולראייה - המכרז המבוקש על הרדיו הספרדי-תורני. יש לזכור שהציבור החרדי הוא לא קומץ של אנשים שחיים בוואקום. יש מכשירי רדיו בחלק מהבתים, יש מכשירי רדיו במכוניות, אנשים נוסעים באוטובוסים ונחשפים לרדיו. יש חשיפה לרדיו אך זה שונה מהציבור הכללי. הציבור החרדי מאוד אוהב חדשות - כלכלה, אקטואליה, פוליטיקה. אם רפי רשף משדר ב'גלי צה"ל' ויהודי חרדי יכול להקשיב לתוכנית, סביר להניח שהוא ישמע אותה ולא יקשיב למוזיקה. הרדיו הוא בהחלט בתחום האפור כי אין איסור או אין היתר להאזין לרדיו. החשש מצד הפוסקים הוא שתחנות אפשר להעביר ימינה ושמאלה, ואין צנזורה. אך עדיין - המכשירים נמצאים בבתים. הציבור החרדי הוא לא ציבור מנותק, חייבים להבין את זה. יש לו את ההגדרות שלו אבל הוא קיים".

" איזה אמצעי מדיה סוחף יותר מכל את המגזר?

"הציבור בכלל האוכלוסייה מדפדף בעיתונים, ואילו הקהל החרדי קורא לפרטי פרטים. זה ציבור קורא, ברמה שיכולים להתקשר ולהעיר על שגיאות כתיב, על ביטוי לא נכון או על כל דבר אחר. זה קשור להרגל שלו וזה קשור לכך שאין לו את הטלוויזיה שמושכת את תשומת הלב. לעולם הפרוץ לא ניתן יהיה לסחוף את המגזר החרדי, אולם לעולם סגור כמו טלוויזיה במעגל סגור שתכניה מאושרים על ידי הרבנים - זה אפשרי. אולם, זה חייב להיות משהו מנותק לחלוטין, נפרד ובלי שום מעורבות של כלי התקשורת החילוניים.

"בשנים האחרונות ניסו לעשות מסגרות חרדיות של אינטרנט ויש הרבה פעילות בנושא, ואף יש חברה שקיבלה אישור מהרבנים לפעול בדרך מסוימת ומחפשים את האפשרויות לעשות זאת. אם רוצים להעביר שיעור מאוד חשוב של רב מרכזי לקהילה בחו"ל אפשר לעשות זאת באמצעות צילום, הקרנה ושידור בצד השני. אבל לא בטלוויזיה הכללית".

" איך אדם חילוני מצליח "לרצות" ולהיות מקובל במשך כל כך הרבה שנים במגזר החרדי?

"צריך לכבד, לרצות ולפעול מתוך הבנת הרצונות והצרכים של המגזר. לא להתערב איפה שלא צריך להתערב. אני אורח שמנסה לעשות הכי טוב שאני יכול לטובת כולם. העובדים שלי חרדים והתכנים הם חרדיים ואנו משרתים את הציבור החרדי הכי טוב שאפשר. בכל העיתונות החרדית, ללא יוצר מן הכלל, מי שקובע את המותר והאסור זה לא הקוראים, לא הכותבים, לא המו"לים ולא העורכים, זה ליווי וההנהגה הרבנית, הם קובעים הכול. כשיש ספק שואלים".