הכבישים עוברים למגזר הפרטי

מ עטים הם הכבישים בארץ שרמת התחזוקה שלהם עומדת בסטנדרטים בינלאומיים מחמירים ביותר הנהוגים למשל במדינות מערב אירופה. מתוך 6,000 ק"מ הכבישים הבינעירוניים בארץ באחריות החברה הלאומית לדרכים (מע"צ חדשה) ניתן לציין לטובה את כביש מספר 1 (ירושלים-ת"א), חלקים מכביש החוף (כביש מספר 2 ו-4) וכביש 40 שרמת התחזוקה בהם נאותה. ביתר הכבישים, ועל רקע המחסור בתקציב רמת התחזוקה היא בדרך פשרה בין הרצוי (תחזוקה מונעת אחת לחמש שנים) לבין המצוי, תחזוקה אחת לעשר שנים, כמקובל היום בארץ.

מאז הפיכתה לחברה ממשלתית עצמאית, בחברה הלאומית לדרכים מתמקדים בניסיון לשפר את רמת התחזקה בכבישים. אחד הפרויקטים שנבחן במשך תקופה ארוכה הוא העברת חלק מתחזוקת הכבישים לידי הסקטור הפרטי. מגמה זו בעולם נמצאת בתחילת דרכה (במדינות כמו אנגליה, ארה"ב, קנדה), ובחברה הלאומית לדרכים החליטו ליישר עמה קו מתוך הערכה שהעברת התחזוקה לסקטור הפרטי יכולה רק לשפר את רמת התחזוקה.

בשבוע שעבר פרסמה מע"צ החדשה את המכרז הראשון להעברת 300 ק"מ של כבישים באזור הצפון לידי המגזר הפרטי. רק כדי לסבר את האוזן, מדובר על פחות מ-5% מאורך הכבישים שבאחריות מע"צ, אך בחברה תולים תקוות רבות בפרויקט הנחשב כפיילוט שאם יצליח יסלול את הדרך להעברת כבישים נוספים בארץ לידי הסקטור הפרטי.

בשלב הראשון מדובר באחזקת כבישים בעיקר באזור צפון הארץ (כביש 4, כביש 65 וכביש 70). על פי תנאי המכרז, תקופת ההתקשרות עם הזכיין תהיה למשך 15-25 שנה שלאחריהן החזקת הכביש תחזור לידי המדינה.

המכרז לאחזקת הכבישים נעשה באמצעות הסקטור הפרטי נעשה בשיטת ה-PFI שבה הזכיין מבצע את עבודות השדרוג, אחזקה ותפעול הכביש בתמורה לקבלת תשלום שנתי מהמדינה. במע"צ מסרבים להתייחס להיקפו הכספי של המכרז אולם בענף מערכים, את היקפו ב-1.2 מיליארד שקל (250-300 מיליון דולר). הגשת ההצעות למכרז נקבעה כבר לינואר 2008. את המכרז מלווים עבור מע"צ עורכי הדין יוסי לוי, זיו נוימן וקרן שחר ממשרד לוי, מי-דן ושות', שהנו מן המשרדים המובילים בישראל בתחום מימון פרויקטים.

כביש משובש עולה יותר

"ההחלטה שלנו לצאת למכרז להעברת האחזקה למגזר הפרטי נועדה בראש ובראשונה לשפר את השירות לציבור הנהגים", אומר מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים אלכס ויז'ניצר, "לאורך השנים תחום האחזקה סובל ממחסור חמור בתקציב. בכבישים משובשים ולא מתוחזקים כראוי עלויות התפעול (דלק) והאחזקה (בלאי וחלפים) של כלי הרכב עולה. שיפור רמת התחזוקה בכבישים יכול לחסוך למשק מאות מיליוני שקלים", אומר ויז'ניצר.

לדבריו, לפרויקט יש תשואה גבוהה מאוד מאחר ודחיית פעולות האחזקה גורמת בטווח הארוך לגידול משמעותי בעלויות האחזקה, "כשאין תקציב עושים פחות אחזקה, ובסופו של דבר נאלצים לשלם הרבה יותר. לדוגמא הטיפול בהחלפה של הרובד העליון של הכביש (מיסעה) מתבצע כיום לאחר 10 שנים, בהשוואה ל-5 שנים בלבד בעולם. הדחייה אולי חוסכת מזומנים בטווח הקצר, אבל כשמבצעים את התחזוקה מדובר בעלות כפולה ואף משולשת", אומר ויז'ניצר.

תקציב האחזקה של מע"צ בשנים האחרונות עמד על 500-600 מיליון שקל בשנה בלבד. על פי ההערכות, ההיקף הכספי הנדרש על מנת להעלות את רמת התחזוקה בכבישים מסתכם ב-1.5 מיליארד שקל בשנה. במע"צ עושים מאמצים להגדיל את התקציב, ובשנת 2008 תקציב האחזקה צפוי לגדול ב-740 מיליון שקל ובשנים 2009-2010 אמור להיות גידול נוסף בתקציב לרמה של מיליארד שקל.

"לאור החשיבות הרבה של התחום אנחנו נמנעים כיום מלקצץ בתקציבי האחזקה זאת למרות הקיצוצים האחרונים עליהם החליטה הממשלה. לתחום האחזקה יש חשיבות לגבי רמת הבטיחות בכבישים", מוסיף ויז'ניצר.

גלובס: מדוע בחרתם דווקא באזור הצפון, ולא באזור המרכז שם רבים מהכבישים הם ברמת תחזוקה נמוכה?

ויז'ניצר: "בחרנו באזור הצפון כי הוא אזור מייצג ולא מתאפיין בדלילות תנועה. לעומת זאת, אזור המרכז הוא עמוס מדי וביצוע עבודות האחזקה הוא מורכב ואילו באזור הדרום התנועה דלילה מדי. מאחר ומדובר בפיילוט, אזור הצפון אמור לתת לנו את תמונת המצב העדכנית ביותר לגבי הפרויקט".

לפי המודל שנבנה במע"צ , הזכיין יידרש קודם כל לתקופה של 2-3 שנים במהלכם ישוקם הכביש ויותאם לסטנדרטים הבינלאומיים המחמירים ביותר. לאחר מכן, יקבל הזכיין לאחריותו את ביצוע התחזוקה השוטפת ותפעול הכביש. מדובר בין השאר באחזקה המיסעה, אחזקת מבני דרך וגשרים, אחזקת מתקני דרך לרבות מעקות בטיחות ותמרורים, מערכות ניקוז, ניקיון מערכת הדרכים וגינון ואחזקת מערכת התאורה.

יש לציין כי גם כיום קבלנים פרטיים מבצעים את רוב עבודות התחזוקה עבור מע"צ החדשה. אבל החלוקה נעשית לפי קטעי כביש קצרים יותר, וההתחשבנות מול הקבלנים היא בהתאם לעלויות.

הוצאה של 50-60 מ' ש'

ממלא מקום סמנכ"ל הכספים במע"צ החדשה, שי יפתח, מסביר, כי המכרז החדש מבוסס על קביעת קריטריונים מדידים כאשר אין כמעט כל שימוש בדרישות ספציפיות המגדירות את אופן ביצוע פעולות האחזקה ע"י הזכיין. בשיטה הזו התפקיד של החברה הלאומית לדרכים הוא לפקח על הזכיין ולוודא שהוא עומד בקריטריונים שנקבעו במכרז.

"התפיסה היא לא לבוא ולמדוד את הקבלן לפי כמויות האספלט שהוא שופך בכביש אלא לפי עמידה בתפוקות מדדיות כמו איכות הכביש, רמת התחזוקה, רמת הזמינות, מספר התקלות וכו'. מדובר בגישה לחלוטין ביחס למה שהיה נהוג עד כה", אומר יפתח.

- אילו אמצעים יש בידי החברה להבטיח שהזכיין אכן יעמוד בהתחייבויות שנקבעו במכרז?

"יש מערכת שלמה של קנסות המעוגנת החוזה מול הזכיין, במידה והוא לא יעמוד בסטנדרטים. הקנסות הם די גבוהים ויצרו מצב שלא ישתלם לזכיין להפר את החוזה עם החברה. בהתאם לתנאי המכרז הזכיין יצטרך לשמור על זמינות הכביש והפעלתו במשך 24 שעות ביממה. הדרישות מהזכיין מאוד מוגדרות, ואם יש תקלה של תאורה, ניקיון, שפיכת שמן על הכביש או חס וחלילה תאונת דרכים הוא יצטרך להחזיר את הכביש לזמינות במהירות האפשרית. להערכתנו העברת האחריות על התחזוקה לזכיין פרטי תבטיח רמת יעילות גבוהה יותר מאשר היום".

כאמור אחד החלקים החשובים במכרז הוא שיקום הכביש כבר בשלב הראשון והתאמתו לסטנדרטים המחמירים. לפי ההערכות, עלות השיקום של הכביש עשויה לתפוס חלק נכבד מהעלות הכוללת של הפרויקט.

בעקבות זאת בחברה הלאומית לדרכים שוקלים לתת מענק הקמה לזכיין שייבחר, זאת בדומה למה שנהוג במכרזים לסלילת כבישים. האופציה של מענק ההקמה נכללה בתנאי המכרז. לאחר קבלת ההצעות הכספיות הראשוניות יחליטו במע"צ אם יש מקום לתת מענק הקמה לזכיין. כאמור היקפו הכספי של המכרז נאמד במיליארד שקל כך שבפריסה ל-20 שנה מדובר בהוצאה שנתית של 50-60 מיליון שקל.

יפתח מוסיף כי "בהיבט המימוני, הזכיין יקבל תשלום שנתי קבוע שאותו ממילא היינו מוציאים במסגרת תקציב האחזקה, אבל ההבדל הוא שבמכרז הנוכחי אנחנו מרוויחים גם את האלמנט של שיקום הכביש בנוסף לאחזקתו. הזכיין שייבחר ישקם ויתחזק את הכביש בראייה של כל אורך חיי הפרויקט. תהיה לו תוכנית ארוכת טווח במקום כל שנה לבוא ולסתום חורים".

הקבלנים הקטנים חוששים

המכרז הנוכחי כבר מעורר חששות בקרב עשרות קבלנים קטנים יותר העובדים כיום מול מע"צ בנושאי האחזקה. חלק מהקבלנים הביעו חשש שהעברת התחזוקה לזכיין פרטי אחד תביא דווקא להוזלת מחירים שתפגע ברמת התחזוקה.

"ההתמחות בתחום האחזקה היא בעיקר של חברות קטנות. זה שחברה גדולה כמו לדוגמא דניה סיבוס או סולל בונה תזכה במכרז לא ישנה הרבה. החברה תיקח את אותם קבלנים קטנים כקבלני משנה לביצוע התחזוקה במחירים נמוכים יותר. זה אולי יחסוך למע"צ כסף אבל זה לא יעזור להעלות את רמת התחזוקה של הכבישים. בתחזוקה אין חוכמות. אם רוצים לשפר את רמת התחזוקה צריך להשקיע", אומר אחד מקבלני האחזקה העובדים כיום מול מע"צ.

הקבלנים מציינים עוד כי פיילוט שערכה בעבר מע"צ הישנה להעברת חלק מהתחזוקה בכביש 90 (כביש הערבה) לידי זכיין פרטי נכשלה, והתוצאה הייתה ירידה ברמת התחזוקה.

מהחברה הלאומית לדרכים נמסר בתגובה, כי המכרז פורסם בתקופת מע"צ הישנה, ובכל המקרה הלקחים הופקו, "בכביש הערבה היתה בעיה נקודתית למע"צ בנושא האחזקה בשל הריחוק מהמחוזות ולכן הוחלט למסור קטעים בודדים מהכביש לתחזוקה של גורם פרטי.

"המכרז הנוכחי הוא בסדר גודל אחר לגמרי גם בהיבט הכספי וגם באחריות הנדרשת מהזכיין. בשיטה הנוכחית מע"צ לא צריכה לפקח על עשרות קבלנים קטנים אלא עובדת מול גורם אחד שהיכולת הניהולית שלו טובה יותר", אומרים בכירים בחברה.

המכרז אומרים במע"צ, נעשה בתיאום עם משרדי האוצר והתחבורה ואמור לאפשר למע"צ להגדיל את התקציב ובו בזמן לפרוס אותו על פני תקופה ארוכה. בחברה הלאומית לדרכים כבר מתכננים לצאת במכרז נוסף לאחזקת 600 ק"מ של כבישים באזור ירושלים והמרכז.

יחד עם זאת במשרד האוצר מתייחסים בזהירות לפרויקט האחזקה בשל ההשלכות התקציביות שלו. יש לזכור שמדובר בפיילוט ואת התוצאה ניתן יהיה לבחון רק בעוד 5-6 שנים", אומר סגן הממונה על התקציבים באוצר, עמית לנג. "

lior-b@globes.co.il