מלוז-לוז לדרך חדשה

הוא נראה כמו איש כת האמיש, עם זקן לבן שמקיף את פניו כמו מסגרת וללא שפם. יש לו פנים מאירות והוא מרבה להשתמש בטרמינולוגיה פילוסופית. בקונטקסט אחר הוא היה יכול להיראות כמו סוג של משיח. משיח השמש. קוראים לו ארנולד גולדמן, והוא היה מחלוצי תחום הקלינטק בארץ הרבה לפני שהמושג הזה הפך לטרנד חם. גם הוא לא ידע אז שהוא עוסק ב"קלינטק".

גולדמן (64) הוא מייסדה של חברת לוז (Luz) אינטרנשיונל, שמאז הקמתה בשנת 1984 היא תכננה, פיתחה, בנתה, מימנה ותפעלה 9 תחנות ייצור חשמל סולאריות במדבר מוהאבי בקליפורניה. 17 שנים מאוחר יותר, לוז אמנם אחזה בתואר "המפתחת המסחרית היחידה בארה"ב של חשמל תרמי", אולם היא לא הצליחה להשיג את המימון הנדרש לפרויקט תחנת הייצור העשירית, ופשטה את הרגל. הקריסה של לוז אינטרנשיונל הובילה גם לפירוקה של לוז ישראל, ולפגיעה במאות עובדים ומשפחותיהם.

גולדמן העדיף מאז לשמור על פרופיל נמוך, ובכל זאת, הוא הקים חברה חדשה ששמה מעיד על כוונותיה יותר מכל דבר אחר: לוז II. עם שם של קרן המשך, השקעה של קרן ההון סיכון VantagePoint ושל משקיעים פרטיים, שחלקם השקיעו בלוז המקורית, ו-15 עובדים שהגיעו מלוז I, הוא מתכנן להמשיך ולהצליח במקום שבו אחותה הבכירה כשלה.

"עיקר המאמץ היה בפיתוח חזון טכנולוגי והיה חשוב לנו שיהיו איתנו משקיעים שיילכו רחוק כדי שנוכל להגשים אותו", מסביר גולדמן בראיון בלעדי ל"גלובס". אם כך, מה ההבדל בין לוז I ולוז II, הדור הבא? גולדמן טוען שהטכנולוגיה של לוז II מתקדמת יותר וכי יתר החברות בתחום עובדות ב"טכנולוגיה ישנה". הבדל נוסף הוא שלוז II מתכננת להקים שדה סולארי בהיקף ייצור של כ-400 מגה-ואט - כלומר תפוקה גדולה מזו שמייצרות כל תשע התחנות שהיא הקימה בעבר.

" מה החזון שלך לגבי לוז II?

גולדמן: "שהיא תהיה שחקנית מובילה וגדולה בתחום האנרגיה הסולרית בעולם. בעבר היינו דג גדול בבריכה קטנה, כי חלשנו על 90% מהשוק הסולארי העולמי, אבל זה היה שוק קטן. היום אנחנו רוצים להיות דג גדול במה שהפך להיות ים גדול ויהיה גדול עוד יותר. אנחנו רוצים להיות צנועים ולא לעשות רעש, אבל אנחנו מאוד מאמינים במה שאנחנו עושים ואנחנו מאוד מחויבים לחזון שלנו. אנחנו אנשי מעשה, לא ספקולנטים". "

הראיון המלא יפורסם ביום חמישי במגזין "בלוגס" השנתי