ויאגרה יום-יום לטיפול במחלות לב

הקשר בין מחלות לב לבין בעיות בזקפה בגיל מבוגר מוכר כבר הרבה זמן, מן הבחינה שידוע כי תהליכים הפוגעים בכלי הדם בגוף כולו, פוגעים גם בכלי הדם באיבר המין האחראים על הזקפה. כמו כן, ידוע כי גורמי סיכון להתקפי לב - עישון, כולסטרול גבוה, השמנה, אי-פעילות גופנית, הם גם גורמי סיכון לבעיות בזקפה.

מה שהתחדש בזמן האחרון הוא ההבנה, כי התהליכים הללו בתחום הזקפה מתרחשים מוקדם מכפי שהם באים לידי ביטוי בסימנים מדידים אחרים, אפילו בבדיקות הסקר. "גברים בני 40-50 יכולים להימנע מלהגיע לרופא במשך שנים", אומר פרופ' נתן בר-קמא, פרופסור בכיר לאורולוגיה מבית החולים הר סיני בניו יורק. "הזקפה היא הסימן הראשון שמביא אותם לקליניקה. כלי הדם באזור הלב יכולים להיחסם ב-50% כמעט לגמרי בטרם יהיה לכך סימן כלשהו שמעיר את תשומת הלב של האדם או ניתן לגלות במרפאה המשפחתית. לעומת זאת, הירידה בזקפה היא תהליך הדרגתי שמהיום הראשון להתרחשותו הגבר מאוד מודע אליו.

"מצאנו כי בעיות בתפקוד המיני הן גורם מנבא עצמאי של התקפי לב, שהוא חזק כמו כולסטרול גבוה או עישון. הכוונה היא שגם אם לגבר אין שום גורם סיכון אחר להתקף לב - ברגע שיש לו בעיית זקפה, הוא בסכנה. אם הוא מעשן וגם יש לו בעיות בזקפה, אז הוא בסיכון גבוה יותר מהמעשן ללא בעיות הזקפה".

לדברי בר-קמא, ממצא כזה מצריך שינוי של התייחסות הרופאים הסקסולוגים והאורולוגים למטופל שמגיע אליהם עם בעיות זקפה. "מאז שיש תרופות טובות, הרופאים בודקים את החולה, נותנים לו מרשם ושולחים אותו לדרכו. לאור הנתונים החדשים, ברור כי זוהי רפואה גרועה. יש ליידע את החולה כי הוא נמצא בסיכון למחלת לב ולהנחות אותו להמשך בירור וטיפול".

" מהי תגובת הפציינטים למידע הזה? חלקם מדחיקים את המחלה שלהם כל כך יפה במשך שנים רבות. אם יחששו שביקור אצל האורולוג או הסקסולוג יגדיר אותם כחולי לב ויחייב טיפול המשך, הם יתפתו לקנות את הכדורים בדרכים אחרות.

"יכול להיות שאחדים יפעלו כך, אך מה אנחנו אמורים לעשות - לא להזהיר ולאבחן אותם כשגורמי הסיכון ידועים לנו? מעבר לכך, המטופלים בתחום הזקפה בדרך כלל שמחים לגלות שיש גורם פיזיולוגי, בעיקר אם הוא בר-טיפול. הם לא רוצים לחשוב שמקור הבעיה נפשי".

אז מה קורה כשהמטופל מגיע לאורולוג ומקבל את האבחנה שהוא בקבוצת סיכון למחלת לב? הוא יכול לקבל רשימה של צעדי מנע, אבל בדרך כלל אלה לא יחדשו לו. הוא כבר יודע שאיננו בריא, אבל מדחיק. "אם היה לנו כלי שהיה מאפשר לנו לבדוק בקליניקה את מצבו של הפציינט ולתת לו מספר שמגדיר את הסיכון שלו, שעליו הוא צריך לעבוד ואותו הוא צריך לשפר, זה היה מגדיל את האפקטיביות של האבחון".

בר-קמא מכוון למכשיר האנדופט של חברת איתמר מדיקל, אשר מאפשר אבחון של נזקים לשכבת האנדוטל המגנה על כלי הדם בשלב מוקדם של פגיעה. נזקים לשכבה הזו הם חלק ממנגנון מחלת הלב. אותה פגיעה אנדוטלית אחראית לחלק גדול מבעיות הזקפה המופיעות עם הגיל. באמצעות האנדופט ניתן להגדיר למטופל באופן מפורש את מידת הפגיעה שכבר החלה להיווצר, וכך להפנות אותו לקרדיולוג לא רק באמירת "הנ"ל סובל מבעיות זקפה ולכן בקבוצת סיכון", אלא עם מידע מדויק יותר המעיד כי הנזק כבר נעשה.

"בפייזר (ויאגרה) ואלי לילי (סיאליס) עורכים מחקרים חדשים המראים כי תרופות אין האונות הן בעלות השפעה חיובית בטיפול במחלות לב", אומר בר-קמא. "כדי לקבל תועלת משמעותית יומיומית יש כנראה ליטול את התרופה יום-יום. המחקרים עדיין בעיצומם אבל בעתיד הקרוב נוכל לדעת מהי ההמלצה".

" לא אמרו פעם שויאגרה אסורה למי שחולה במחלת לב?

"התרופה אינה מומלצת למי שמטופלים בתרופות על בסיס ניטרטים, כי הויאגרה פועלת על בסיס אותו מנגנון, אך באופן כללי יש לה דווקא השפעה חיובית של הרחבת כלי הדם ושיפור זרימת הדם".