הפיחות של שיינין

להחיות את רצועת הניוד? ראוי לא להתערב במחיר השוק של מוצר כלשהו

קראתי ב"גלובס" כי מנכ"ל 'מודלים כלכליים', פרופ' יעקב שיינין, מציע להחיות את רצועת הניוד אל מול הדולר, ולקבוע חסם תחתון של 4.25 שקל לדולר הירוק. קראתי שוב ושוב, למען הסר ספקות שהתגנבו ללבי שמא נאמרו הדברים כבדיחה. אבל לא. אכן האיש רציני.

הבה נבחן את ההצעה המלומדת. ראשית, חשוב להזכיר כי רצועת הניוד נקבעה בשעתו אל מול סל מטבעות ולא ביחס למטבע מסוים כמו הדולר. חלקו של הדולר בסל זה שיקף את חלקו בסחר החוץ של ישראל. כבר כאן נמצאת המכשלה הראשונה של ההצעה המוזרה הזו. מה בעצם רוצה פרופ' שיינין? להעלות על ידי התערבות של בנק ישראל את שערי כל המטבעות כלפי השקל? שהרי אם הדולר נחלש בעולם, בעוד הדולר של שיינין צריך להמשיך ולעמוד על 4.25 שקל, נגזרת מכך עליית כל שאר שערי החליפין של השקל מול יתר המטבעות. נו, נו. פרופ' שיינין ממליץ לנו למעשה על פיחות מיידי של השקל בכ-6%. לא פחות ולא יותר - חזרה למשטר הפיחותים. הרשו לי לנחש כי אם יאמצו קובעי המדיניות את ההמלצה הזו (אין סיכוי), ישוב פרופ' שיינין וימליץ לנו בהמשך על פיחות נוסף, שהרי התיאבון רק יגדל. מכאן ועד לחזרה אל עידן הפיחותים והאינפלציה של שנות השמונים הדרך תהיה קצרה.

עוד אומר לנו שיינין, כי בעצם לא יהיה צורך בהתערבות להעלאת השער (קרי רכישת היצע הדולרים בשוק בשער קבוע של 4.25 לכל דיכפין). ולמה לא? כי אליבא דשיינין, עצם ההכרזה על שער מינימום כזה תביא לעלייתו ליעד הנכסף מבלי שייעשה דבר. מין תיאוריה חדשה על היד הנעלמה של הספקולנטים הישראליים והזרים שתעשה את העבודה. אני דווקא סבור, כי ההצעה של שיינין היא גן עדן לכל הספקולנטים, שיקבלו כך בחינם הגנה נהדרת כנגד היחלשות הדולר, כשבנק ישראל נאלץ לרכוש דולרים ללא גבול.

בכל העולם ובישראל כבר מבינים מזמן, כי ראוי שלא להתערב במחיר השוק של מוצר כלשהו. מדובר במקרה די דומה להתערבות של שר המסחר והתעשייה, מר אלי ישי, במחיר הלחם. בשני המקרים מדובר ברעיונות שטוב היה אם לא היו באים לעולם. את מעוטי היכולת ראוי לסבסד ישירות דרך הביטוח הלאומי ולא באמצעות סבסוד הלחם. את התעשיינים-יצואנים הזועקים על מחיר הדולר הזול, מן הראוי לשלוח אל שוקי הסחורות והמט"ח כדי לרכוש הגנות מתאימות מפני היחלשות הדולר.

בשנים האחרונות, מאז עולה ערכו של היורו מול הדולר בכ-50%, לא שמענו זעקות מצד היצואנים באירופה. הביקורת במדינות אלה אינה עוסקת בשערי החליפין, שהכול כבר מבינים כי אין דרך לקבוע אותם שרירותית (להסברים נא לפנות לג'ורג' סורוס). הדיון הכלכלי והביקורת, אם קיימת, קשורים למדיניות המוניטרית ושערי הריבית, אשר להם השפעה על שערי החליפין, לפחות בטווח הקצר.

עצתי לפרופ' שיינין - נסה להתמקד בצד הריאלי של המשק ובכמה רעיונות טובים שהיו לך בתחום ההשקעה בתשתיות חינוך ותחבורה, ובסדרי עדיפויות בתקציב. שם אתה נמצא על קרקע בטוחה יותר ומועילה בהרבה. כך גם לא יחשדו בך, שלא בצדק, כי יש לך אג'נדות או פוזיציות סמויות. והדולר? הוא ישייט לו למטה ולמעלה במחזוריות הקשורה למדיניות הכלכלית בארה"ב אך גם לסיבות הנעלמות מן העין. בכל מקרה, לבעלי לב חלש וכיס מוגבל מומלץ להימנע מתחזיות וספקולציות.

הכותב היה בעבר חבר הנהלה בבנק ישראל ובבנק לאומי