ח"כ יחימוביץ': "לא יכול להיות שהמנקה תקבל 19.95 שקל ואיליק רוז'נסקי יקבל 2 מיליון שקל"; רם כספי: "הצעת החוק של שלי היא הצעת חוק פופוליסטית"

כספי ויחימוביץ' דיברו בתוכניתו של חגי גולן "עסקים באוויר" ברדיו 99; כספי: "אני חושב שיש גרעין של אמת במה ששלי אומרת, אבל השוק לא אוהב התערבויות בצורה של חקיקה" * יחימוביץ': "פערי שכר כאלה גורמים לריקבון במשק ופוגעים בציבור המשקיעים"

סקר גולשי גלובס
הצעת החוק של ח"כ יחימוביץ' כי שכר הבכיר ביותר בחברה בורסאית לא יהיה גבוה מפי 50 מבעל השכר הנמוך ביותר היא:
הצעה מצוינת. כן ירבו
הצעה טובה אך לא ישימה
הצעה לדבר בלתי אפשרי

בעקבות הצעת החוק של חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה, המגבילה את השכר המוענק בחברות עסקיות הנסחרות בבורסה, התראיינה היום יחימוביץ' לתוכנית הרדיו של חגי גולן, "עסקים באוויר" ב"רדיו 99". נזכיר כי לפי ההצעה, שכרו של הבכיר ביותר בחברה לא יהיה גבוה מפי חמישים משכרו של בעל השכר הנמוך ביותר. "גם פער של 50% הוא פער אדיר ומטורף", אמרה היום יחימוביץ'.

"מדובר בחברות שנסחרות בבורסה, זה הכסף שנוגע לכולנו. משכורת של 1-2 מיליון שקל בחודש ניתנת על חשבון הפנסיה שלנו, זה כסף שהיה אמור להתחלק עם כל המשקיעים, ולחלק מאיתנו זו הצבירה שזה כל כל מה שיש לו עלי אדמות", הוסיפה.

עו"ד רם כספי: למה שהמנכ"ל לא יוסיף לעובד שמרוויח 4,000 שקלים עוד 1,000 שקלים, וכך יוסיף לעצמו עוד 50,000 שקלים נוספים?

עורך הדין רם כספי התבטא בנוגע להצעת החוק של יחימוביץ' בשידור. "שם המשחק בעולם כולו הוא ניהול,ניהול, ניהול, ועבור ניהול משלמים. חוק שכר המינימום הוא חוק סוציאלי צודק, אבל הצעת החוק של שלי, "חוק שכר המקסימום" היא הצעת חוק פופוליסטית, בולשביקית, פוגענית ומתערבת בשוק החופשי שהוא נשמת אפה של הכלכלה", אמר.

"המשקיעים ישמרו על הכסף, והם, הנציגים, ישמרו על מנהלים משתוללים. הם יכולים לא להחזיק במניות של החברות האלו. האם לדעת חברת הכנסת יחימוביץ' אין להבחין בין חברות ציבוריות גדולות כדוגמת טבע, כימיקלים לישראל או מכתשים אגן, או חברות שבונות שני בניינים? האם לדעתה יש להשוות בין חברות רווחיות לבין מפסידות? האם לדעתה אין קשר בין ביצועי המניה וכפועל יוצא נגזרת מכך הרווחיות של המשקיעים לבין שכר המנהלים"?

"אני חושב שיש גרעין של אמת במה ששלי אומרת, אבל השוק לא אוהב התערבויות בצורה של חקיקה". אמר כספי "צריך להגביר את המאחז של הדירקטורים המייצגים את הציבור, וששכר המנהלים ייקבע לפי פרמטרים ברמה גבוהה יותר. למה להגביל לפי 50 ולא לפי 100? למה שהמנכ"ל לא יוסיף לעובד שמרוויח 4,000 שקלים עוד 1,000 שקלים, וכך יוסיף לעצמו עוד 50,000 שקלים נוספים?".

בתגובה ציינה שלי יחימוביץ' כי פערי שכר כאלה גורמים לריקבון במשק, ופוגעים בציבור המשקיעים. "אלו לא חברות פרטיות, אנחנו צריכים לפקח עליהן".

"צריך לבנות עם רשות ני"ע מנגנון פיקוח אפקטיבי. גם חוקי עבודה מופרים באופן היסטרי. מתברר לבושתנו שהפרסום של משכורות לא רק שלא גורם לבושה, אלא גורם לתחרות בין המנכ"לים שרוצים השוואת תנאים בין אלו שנמצאים מעליהם ברשימה".

פרופ' רון שפירא מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן: לא ניתן לומר שהצעת החוק היא בלתי חוקתית

פרופ' רון שפירא אמר כי "המבחנים החוקתיים הם בעייתיים. אני חושב שהטענות שייטענו בעניין הן חופש ההתקשרות החוזית - החוק מונע דבר שצריך להיעשות בהסכמת המשקיעים. הקביעה בחוק לפי גג לשכר או מגבלה על היכולת לתגמל היא קודם כל התערבות בחופש לקשור חוזים. בעייתית כלכלית וגם בעייתיות מבחינת ההיגיון".

"לא הייתי רוצה לומר שהוא בלתי חוקתי, אבל הוא לא נכון כלכלית, לא טוב לחברות ציבוריות ויגרום לכך שהם לא יוכלו לעסוק במינימום".

יחימוביץ': "החוק לא מונע את האפשרות להעלות את שכרו של המנכ"ל כלפי מעלה. לא יכול להיות שהמנקה תקבל 19.95 שקל, ואיליק רוז'נסקי מדלק נדל"ן יקבל 2 מיליון שקל".

לאמירתו של חגי גולן - "זה אומר שהיא תצטרך לקבל 40 אלף שקל?"

"אז המסכן יצטרך לקבל קצת פחות".