ארנונה על בתי עלמין: למרות ההסמכה, אין לכך מקום

תיקון זה יוצר בעיות בכל הקשור לאופן מיסוים של בתי עלמין. החל מהשאלה מיהו הנישום הנכון, וכלה בשאלות אחרות הנוגעות למתכונת החיוב ואופן הסיווג. כך, למשל, ניתן להתלבט בין הטלת הארנונה באופן ישיר על הגופים שמפעילים ומתחזקים את המקום (חברות הקדישא), או שיש לראות בנפטרים או קרוביהם כבעלי הזיקה הקרובים ביותר לצורך קביעת מיהות הנישום.

האם הנפטרים או קרוביהם הם בעלי הזיקה הקרובה ביותר לקרקע? בע"א 7975/98 אחוזת ראשונים רובינשטיין שותפות רשומה נ' עיריית ראשון לציון, בית המשפט העליון קבע, כי דיירי בית האבות הם בעלי הזיקה הקרובה ביותר לדירות המגורים בבית האבות ולשטחים הנלווים להן, וכי הם המחזיקים בדירות לצורך החיוב בארנונה. לאור קביעה זו של הפסיקה, מיהו בעל הזיקה הקרובה ביותר לקבר?

בחינת המאפיינים של בתי העלמין מעלה גם שאלה באיזה סיווג יש לחייב את השטחים, שהרי הטלת החיוב צריכה להתבצע בהתאם לסיווגים הקיימים בצווי המיסים של הרשות המקומית.

האם ניתן לחייב את כלל שטחי בית העלמין כקרקע תפוסה ובהתאם לתעריפים השמורים לקרקע, או שמא יש לחייב את שטחי המצבות בתעריפים השמורים למבנה? יש לדעת שהפער בין תעריף קרקע לתעריף מבנה רב ביותר.

לאחרונה, קבע השופט קובי ורדי בעת"מ (ת"א) 2075/06 חברה קדישא הרצליה גרש"א (ע"ר) נ' עיריית הרצליה, שאין מקום להעניק פטור מתשלום ארנונה לבתי עלמין. בתי עלמין, כך קבע, לא נכללו ברשימת הנכסים הספציפיים אשר ממשיכים, בתיקון לפקודה, ליהנות מפטור מלא מארנונה.

השופט ורדי הסביר, כי אף אם השמטת בתי עלמין מרשימת הנכסים להם ניתן פטור מלא מקורה בטעות של המחוקק, הדרך לתיקון הטעות אינה באמצעות חקיקה שיפוטית, אלא בדרך המלך של חקיקת הכנסת. לעניין זהות המחזיק, הנישום, קבע שהחברה קדישא היא המחזיקה בשטחי בית העלמין, והיא בעלת הזיקה הקרובה ביותר לנכס. ביום 11/4/2007 אושרה על-ידי ועדת השרים לענייני קבורה הצעת החוק של השר יצחק כהן לתקן את הפקודה באופן שבתי עלמין, שאינם משמשים למטרות רווח, יכללו בסעיף 5ג'(ה) לפקודה, דהיינו, יהיו פטורים. ביום 3/5/2007 אישרה הממשלה את החלטת ועדת השרים והיא קיבלה תוקף של החלטת ממשלה, לפיה הוחלט לפנות לשר האוצר ולשר הפנים, הממונים על הפקודה, בבקשה שיזמו את התיקון הנ"ל לפקודה.

לפיכך נראה כי גם כיום אין מקום לחייב בתי עלמין בתשלום ארנונה. הטלת ארנונה על הגוף המתחזק ומפעיל את בית העלמין תוך ראייתו כ"מחזיק" לצורך העניין אינה פשוטה כלל ועיקר. גוף זה, אשר אינו פועל למטרות רווח וספק אם הוא בעל הזיקה הקרובה, יאלץ לשאת בתשלום ארנונה בשיעור גבוה בגין שטחי בית העלמין שהם בגדר נכס דתי. זאת, בעוד שמוסדות אחרים הנושאים מאפיינים דומים נהנים מפטור מלא מתשלום ארנונה. ראוי שהרציונל מכוחו מוענק להם פטור יחול גם במקרה של בתי עלמין.

הכותבים הם ממשרד עו"ד יצחק מיוחס ושות', המתמחה במיסוי מוניציפאלי ומיסוי מקרקעין.