יש זכות מלאה לגבות דמי רצינות

ליכטמן כותב בכתבתו ש"הבעלים האמיתיים של הקרקע במושבים היא המדינה..." טענה ללא בסיס עובדתי. בפועל, היישובים החקלאים שהוקמו לפני קום המדינה קמו על אדמות של גופים מיישבים כקק"ל, יק"א, אמיק"א, פיק"א, קרן העזרה, רסקו, התאחדות יוצאי ארצות כבולגריה, יוון וגרמניה, חברות של בעלי מניות שנקראו אחוזות ותמיד בהשתתפות של המתיישבים.

מינהל מקרקעי ישראל על-פי חוק רק מנהל את קרקעות המדינה, ועל-פי חוזה עם קק"ל, הניתן לביטול מידי חמש שנים, מנהל גם את קרקעותיה. לאחרונה בקק"ל נשמעים קולות להיפרד מהמינהל. קק"ל, בעלת הקרקעות שניקנו לפני קום המדינה, היתה חברה אנגלית ואין לה כלל זהות משפטית לקק"ל שהוקמה לאחר קום המדינה. בקרוב כפי הנראה אף תוגש תביעה על-ידי קק"ל אנגליה להשבת הקרקעות לרשותה, שלדעתה נמסרו בנאמנות בלבד לקק"ל ישראל.

באדמות פיק"א שמנוהלות ע"י המינהל קיים חוזה מחייב, כי כל פעולה לשינוי זכויות מחייבת את הסכמת היישובים החקלאיים. האם שאל ליכטמן כיצד המינהל מתעלם ביודעין מחוזה זה? האם ליכטמן בדק את זכויות המתיישבים בחוזים, שבתי המשפט קבעו שהם בתוקף, למרות שהמינהל מסרב להכיר בהם?

מינהל מקרקעי ישראל ניצל את שתיקת היישובים עד כה, והתערב בכח, שלא בסמכות, בניהול היישובים. דוגמא לכך הם איומיו הדמגוגיים של השר מאיר שיטרית בתחילת כתבתו של ליכטמן. לשמחתנו קם דור חדש, שאינו תמים ושבוי אידיאולוגית כהוריו.

ליכטמן מסכים עם עמדת השר והמינהל כי אסור למושב לדרוש כספים מתושב חדש ביישוב. מהיכן לקחו את הסמכות להחליט זאת? הרי המושב בקבלו חבר חדש, כבר מיומו הראשון מאפשר לו להשתמש בחינם במועדוני הנוער והתרבות, הגנים, הכבישים, בריכת השחייה, רשת המים ועוד. האם למען ההגינות הציעו השר שיטרית והמינהל לפדות השקעות אלו לפני שזעקו כי אלו נכסי מדינה? האם כאשר בבית משותף ישן בעיר נבנתה מעלית חדשה, רשאים העירייה ו/או המינהל לפטור דייר מתשלום חלקו בעלות בנייתה?

המינהל גובה מכל מתיישב חדש את ערך המגרש, הכולל בתוכו את ההשבחות והמוניטין שנבנו ע"י היישוב לרווחת התושבים. מדוע אסור ליישוב לבקש החזר השקעתיו בגין בית התרבות? מדוע אסור לקבל החזר עבור יצירת המוניטין לישוב מהשקעותיו בחינוך ובתרבות? מאחר והשקעות במבני הרווחה והתשתיות הנ"ל בפועל קובעים את מחיר הקרקע שניגבה ע"י המנהל, למען הצדק היו צריכים להיות מושבים ליישובים שנשאו בהן.

ליכטמן יוצא בתקיפות נגד המושב המבקש מקדמה ע"ח הפיתוח שייעשה באזור ההרחבה החדשה, מבלי לדעת כלל כי המינהל מסיר מעצמו את האחריות לביצוע עבודות הפיתוח ומטיל חובה זו על היישוב עצמו. מנגד על היישוב מוטלת האחריות להתקשר עם קבלן לביצוע העבודות, ולהתחייב כספית מראש על-פי תקציב שקבע. כל חריגה מהתקציב תוטל על החקלאים הוותיקים, ולא על המתיישב החדש.

הכותב הוא חבר הנהלת עמותת אדמתי, המייצגת 145 קיבוצים ומושבים ותיקים במאבק על זכויותיהם בקרקע.