כל הסימנים מעידים: משבר התעופה הגדול עוד לפנינו

אי הוודאות חזרה לענף התעופה. אחרי מספר חודשים של התאוששות והתייצבות זהירה, ופעילות שהגיעה לשיא במהלך חודש אפריל, הפגיעה הישירה בנתב"ג טלטלה מחדש את הענף והחזירה את השוק למצב של דריכות. חברות התעופה הזרות ממשיכות לבחון את פעילותן בקווים לישראל, ובינתיים בוחרות בגישת ביטולים קצרי טווח: כל חברה מושכת את השעיית הטיסות בעוד כמה ימים, לפעמים שבוע, לעיתים יום אחר יום. אייר פראנס, ריינאייר ובריטיש הרחיקו לכת יותר מכולן עם ביטול טיסות רשמי עד אמצע מאי, ודלתא שעדיין לא הודיעה רשמית על ביטולים עצרה את ההזמנות עד ה-21.5.

● דלתא עוצרת את הזמנות הכרטיסים לישראל לשבועיים הקרובים
● ותודה לחות'ים: הטיסות לרומא ופריז מלאות, והמחירים כבר מטפסים
● מנכ"ל משרד התחבורה מאיים: "אם חברות התעופה הישראליות ישתוללו, נקבע להן מחיר תקרה"
● הטיסה בוטלה בגלל הטיל מתימן? אלה הזכויות שלכם

העיניים בענף נשואות בעיקר אל קבוצת לופטהנזה שכוללת גם את סוויס, אוסטריאן ובריסל איירליינס, ונחשבת לשחקנית שקובעת את הטון. כשהיא לא טסה - גם האחרות נזהרות. הקבוצה נתפסת כמכתיבת מדיניות, בעיקר בזכות גודלה, יכולת ניהול הסיכונים שלה, פריסתה הגיאוגרפית הרחבה ואמון הנוסעים בה, ובפועל מהווה מעין "ברומטר" שמסמן למתחרות מהי רמת הסיכון הנתפסת בשוק. כשקבוצת לופטהנזה עוצרת, רבות אחרות נזהרות ועוצרות אחריה. נכון לכתיבת שורות אלו, החברה ביטלה את כל טיסותיה לישראל עד ל־11 במאי.

מההיסטוריה הלא רחוקה אפשר לזהות דפוס חוזר: ברגע שחברות זרות מחליטות שלא להסתפק בביטול מיידי אלא מודיעות על השעיה ארוכה יותר, לרוב מדובר בתחילתה של הפסקה ממושכת שקשה לחזור ממנה במהרה. הענף מגיב באיטיות לחזרה לשגרה, במיוחד כאשר ישנה תחושת חוסר יציבות מתמשכת.

בתוך כך, החות'ים ממשיכים להפעיל לחץ על הענף לא רק באמצעות תקיפות, אלא באמצעות איום קבוע ומדוד ופניות ישירות לחברות התעופה בנאומים, מעין טרור תודעתי שמחזיק את האזור כולו על אש קטנה. מבחינת מפעילים זרים, עצם קיומו של סיכון מתמשך מחייב ניתוחי סיכונים תדירים, עלויות ביטוח גבוהות יותר והימנעות מהתחייבות מראש על לוחות טיסות, גם כשבפועל הנזק הישיר מוגבל. במצב כזה, החזרה המלאה לשגרה הופכת למורכבת הרבה יותר.

פגיעה במחירים, בגמישות ובנגישות

לצד חברות משמעותיות שהודיעו על ביטולים, בהן בריטיש איירווייז, אייר פראנס ו־ITA, נרשמת גם פגיעה משמעותית בתחום הלואו־קוסט, עם המשך הארכת ביטולי הטיסות של שחקניות מפתח כמו וויזאייר, ריינאייר וטראנסאוויה. היעדרן מצמצם משמעותית את היצע הכרטיסים הזולים ופוגע בגמישות ובנגישות של הנוסע הישראלי ליעדים באירופה.

גם החברות האמריקאיות הגדולות ממשיכות להשאיר את הקווים לישראל מוקפאים, ומעדכנות מדי יום את הארכת הביטולים. יונייטד האריכה את ביטול הטיסות עד 9 במאי ודלתא עד 20 במאי. עבור השוק הישראלי, היעדרותן של החברות האמריקאיות אינה רק עניין של קווים לניו יורק. היא מונעת קישוריות נוחה לערים רבות בארה"ב, ומעידה על זהירות מתמשכת מצד גורמים בענף האמריקאי בכל הקשור לפעילות באזור.

טיל שנפל ישירות בשטח נתב"ג הוא כבר לא רסיס תועה ולא אזעקה שגרתית. קל להבין מדוע חברות התעופה מגיבות בזהירות. גם הפעם, כמו באירועים ביטחוניים קודמים, הן נוקטות מדיניות זהירה של השהיה מדורגת ובחינה יומיומית של המצב. ההתנהלות הזו מזכירה את התגובה למתקפה האיראנית הראשונה באפריל 2024, שגם אז הגיעה בנקודת זמן רגישה, רגע לפני שיא חג הפסח. כעת, מדובר בשיבוש שמתרחש רגע לפני עונת הקיץ, שהיא הרווחית והעמוסה ביותר בענף, וההשפעה הפוטנציאלית שלו על הפעילות וההכנסות של החברות משמעותית אף יותר.

הפעם, חברות התעופה יכולות לשבת על הגדר לפחות עד סוף החודש, שכן מנקודת המבט שלהן ויתור על חודש מאי אינו מהלך כואב במיוחד - זו תקופה רגועה יחסית בשוק התעופה. עם זאת, יוני מסמן את תחילתה של העונה החמה, במיוחד החל מחג השבועות והלאה, כשהביקושים לטיסות מתחילים לטפס. לכן, ככל שקרבת הקיץ מתגברת, גם הלחץ על החברות לשוב לפעילות מלאה גובר.

היעדים שנותרו בידי החברות הישראליות

בעוד שחברות התעופה הישראליות מתגברות טיסות ליעדים הקרובים (בעיקר באגן הים התיכון), נראה שחלק מהיעדים רק מתרחקים מהנוסע הישראלי. לונדון, פריז, רומא וניו יורק נותרו עם בלעדיות של חברות תעופה ישראליות, ומספר המקומות ברגע האחרון ועד סוף חודש מאי מוגבל.

מבדיקת גלובס עולה כי בשבוע הקרוב כמעט ולא נותרו כרטיסים זמינים בטיסות של חברות ישראליות ליעדים אלו. בקו ללונדון למשל, אין טיסות פנויות בשבוע הקרוב באל על. המחירים לחודש מאי מתחילים ב־543 דולר באל על, וב־580 דולר בישראייר, שם יש זמינות גם בימים הקרובים.

בקו לרומא יש טיסות זמינות לשבוע הקרוב רק בארקיע. מחירי הכרטיסים לחודש מאי מתחילים ב־300 דולר בישראייר, 321 דולר בארקיע, ו־454 דולר באל על. לפני כשבוע, היה אפשרי להשיג כרטיס לרומא בפחות מ־100 דולר.

בקו לפריז, באל על כל הטיסות לשבוע הקרוב מלאות. כרטיסים למאי מתחילים ב־480 דולר באל על וב־508 דולר בארקיע, שם עדיין ניתן למצוא כרטיסים לשבוע הקרוב. בקו לניו יורק אין זמינות בטיסות של אל על לשבוע הקרוב, אך בארקיע עדיין ניתן לרכוש כרטיסים ברגע האחרון. במהלך החודש המחירים מתחילים ב־908 דולר באל על וב־998 דולר בארקיע.

אחד הגורמים להיצע הטיסות המוגבל של אל על הוא העובדה שקבעה תקרת מחיר למספר יעדים מרכזיים בטיסות לכיוון אחד, במטרה לבלום את העלייה החדה במחירים של הרגע האחרון, תופעה נפוצה בזמני שיבוש. המהלך אמנם ממתן את מחירי הכרטיסים, אך גם מאפשר לנוסעים לרכוש את הכרטיסים במהירות עד שלא נותר מקום. בשאר חברות התעופה הישראליות כאמור הגבירו את תדירות הטיסות ליעדים נבחרים, והבטיחו שלא להעלות מחירים, כמו אייר חיפה שאפשרה הנחה של 30 אחוז על כל הטיסות בחודש הקרוב. בפועל, גם עם ההנחות ותוספת הטיסות, החברות הישראליות מרוויחות מהמצב, לראיה מניות אל על וישראייר שקפצו מאז תחילת המשבר (ראו מסגרת).

המצב מחריף עוד יותר עם היעדרן של שחקניות הלואו־קוסט המרכזיות, וויזאייר וריינאייר, ששומרות על תחרות והציעו אלטרנטיבות מוזלות ליעדים רבים באירופה. כעת, כשהן מחוץ לתמונה והשוק נותר ריכוזי יותר, הדינמיקה המוכרת של ענף התעופה - עליית מחירים ככל שמתקרב מועד ההמראה - מתבטאת במלוא עוצמתה. יעדים כמו רומא, מילאנו, וינה ולונדון שהיו נגישים בקלות ובזול דרך וויזאייר וריינאייר הפכו לפתע לקווים עם היצע מוגבל ותמחור גבוה. נזכיר כי עד לפני שבוע עוד ניתן היה לרכוש כרטיסים למילאנו בחודש מאי בפחות מ־80 דולר, בעוד שכעת המחיר עומד על כמעט 330 דולר דרך אל על.

הטיסות לאגן הים התיכון ומזרח אירופה, לעומת זאת, במצב טוב יותר בזכות מגוון חברות ישראליות וזרות שממשיכות את פעילותן כסדרה. רוב החברות המזרח־אירופיות המשיכו לפעול כרגיל, לצד בלו בירד וטוס איירווייז, שהפגינו יציבות גם עכשיו בדומה לרוב תקופת הלחימה. חברות אלו ממשיכות להפעיל ולתגבר טיסות ליעדים באזור, ובכך שומרות על רמת תחרות סבירה.

החברות שעלולות להאריך את הביטולים

סימן שאלה מרחף כעת סביב חזרתן של איזיג'ט ו־KLM, שתיהן חברות מרכזיות בקו לאמסטרדם, שמתוכננות לחזור ביוני הקרוב - בעיצומה של עונת השיא. בהיעדרן, הקו לאמסטרדם נותר בבלעדיות של חברות תעופה ישראליות, מה שעלול להוביל לעלייה ניכרת במחירים.

אייר קנדה, שאמורה לשוב לפעילות ביוני, נמצאת גם היא בסכנת ביטול. קת'אי פסיפיק, שמתכננת לחזור רק באוקטובר, עשויה לדחות שוב את חידוש הקו. בשני המקרים מדובר בחברות שמתארגנות לטווח זמן ארוך, וייתכן שיבחרו להודיע בקרוב על דחייה נוספת. אלה חברות שמפעילות טיסות ארוכות טווח ליעדים מרכזיים כמו טורונטו והונג קונג, שכיום לא ניתן להגיע אליהם בטיסה ישירה מישראל. אליהן מצטרפת גם אמריקן איירליינס, שהודיעה כי לא תשוב לישראל "עד להודעה חדשה", מהלך שמשקף את זהירותה, ושככל הנראה לא יתמתן נוכח ההתפתחויות האחרונות.