כשנתיים וחצי אחרי הרפורמה בנמלים, נמל אילת מוצא עצמו במצב הבעייתי ביותר מבין חברות הנמל, זאת על אף רווחים גבוהים שהציג בשנים האחרונות. הנמל מתקשה להתמודד מול נמלי חיפה ואשדוד בגלל ביטול הסובסידיה להובלה יבשתית, ובהעדר אלטרנטיבה אחרת כדוגמת קו הרכבת לאילת שתכנונו הוקפא לאחרונה.
במקביל, ספג הנמל מכה קשה לאחר שחברת הספנות צים החליטה לבטל את קו המכולות הכמעט יחיד שפקד את הנמל. עם כל זה צריך להתמודד המנכ"ל החדש, משה מיץ, כאשר בממשלה כבר נשמעים קולות הקוראים להפריט את הנמל או אפילו לשקול את סגירתו.
מיץ, שהגיע מתחום התקשורת וכיהן בעבר כסמנכ"ל בסלקום וכמנכ"ל חברת בזקכל, לא שותף לפסימיות ומאמין שנמל אילת חיוני למדינת ישראל. "נמל אילת זה לא עוד פיסת נדל"ן. מדובר בנכס אסטרטגי למדינת ישראל. צריך לזכור שרק לפני שנה נפלו טילים בנמל חיפה, וגם נמל אשדוד נמצא לא רחוק מטווח הקסאמים. יש בנמל אילת הזדמנויות עסקיות שטרם מומשו, אבל לצערי היו מי שדאגו להרדים את הנמל במשך תקופה מאוד ארוכה כדי שהוא לא יהיה באג'נדה, וזה מקומם. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שנמל אילת לא יהיה קיים, ולא ממניעים ציוניים אלא ממניעים כלכליים. בשנים האחרונות רשות הנמלים הזניחה את פיתוח נמל אילת, וכתוצאה מכך הנמל הקטין את פעילותו".
גלובס: נמל אילת יכול באמת להתחרות בנמלי חיפה ואשדוד?
מיץ: "מאז ביטול הסובסידיה היבשתית בשנת 2005, הנמל נמצא בנחיתות בהשוואה לנמלי חיפה ואשדוד, ומאחר ואין חיבור לרכבת, אנחנו רחוקים כיום מאוד מהלקוחות באזור המרכז וזה פוגע בנו. ביטול קו הרכבת לאילת הוא דוגמא לחוסר תכנון של הממשלה.
"נמל אילת יכול לספק שירות איכותי הרבה יותר מאשר נמלי חיפה ואשדוד שסובלים מצפיפות. הנמל כיום רווחי מאוד והוא יחזיר כל השקעה שתתבצע בו. אם יתנו לנו צ'אנס נוכל לתת קרב לנמלי חיפה ואשדוד. לנמל יש יכולת להגדיל את פעילות המכולות בייבוא ובייצוא וכן את ייבוא המטענים המיוחדים. יש כיום 50 אלף מכולות שמגיעות ללקוחות באזור הדרום באמצעות נמלי חיפה ואשדוד, וזה עיוות שצריך לתקן אותו. בנוסף לכך, יש לזכור שהסחר מהמזרח הרחוק גדל ונמל אילת יכול להיות אופציה מצוינת עבור הלקוחות, אם רק תיפתר הבעיה של ההובלה היבשתית. מבחינתנו זהו צו השעה להבטיח את קיומו של נמל אילת, ולדאוג שהנמל יהיה מראש סדר העדיפויות".
- איך הנמל מתמודד עם העזיבה של צים? אולי יש מקום להכניס שותף אסטרטגי?
"העזיבה של צים מאוד הפתיעה אותנו, והייתי מצפה שהם ינהגו אחרת. צים הבהירה לנו שהם פעלו רק משיקולים כלכליים, אבל לטעמי יש גם שיקולים אחרים שחברה כמו צים צריכה לקחת בחשבון. נמל אילת שירת ומשרת את צים במשך שנים ארוכות. אנחנו מנהלים כיום מו"מ עם מספר חברות ספנות בינלאומיות במטרה שיפקדו את הנמל באופן קבוע כחלופה לצים. במקביל, אנחנו פועלים לחיזוק שיתוף הפעולה עם נמל עקבה, שרוב החברות הבינלאומיות עוברות דרכו כיום".
- איך אתם מתמודדים מול החשש לפיטורי עובדים?
"היישום הפרקטי ביותר של הרפורמה בתחום יחסי עבודה היה בנמל אילת. 70% מהעובדים הוותיקים פרשו, ונקלטו עובדים חדשים שהשקענו הרבה מאוד כסף בהכשרתם. היה והיקפי הפעילות אכן יקטנו, המשמעות היא כמובן איום בפיטורי עובדים איכותיים. הסכמי הרפורמה קבעו שיש צורך לתת קביעות לעובדים הוותיקים בתוך כשנתיים, אבל לאור המצב ועד שתימצא עבודה נוספת לנמל אנחנו מנהלים מו"מ עם ועד העובדים וההסתדרות לדחיית מתן הקביעות בשנה. העניין הוא לא בהתייעלות הכספית, אלא ברצון שלנו לשמור על כוח האדם ועל העובדים שמשקיעים מאמץ רב".
- יש תוכניות רבות לפיתוח הנמל, כאשר אחת מהן מקדמת את העתקת בסיס חיל הים לתוך שטח הנמל. מה עמדתך בנושא?
"לנמל אילת יש פוטנציאל של 300 אלף מכולות, 5 מיליון טון תפזורת ו-200 אלף כלי רכב, אבל בשביל להגיע לכך צריך שלנמל יהיה עורף ושטח תפעולי. תוכנית הפיתוח הנוכחית של חברת נמלי ישראל לא לוקחת בחשבון כניסה של גורמים אחרים לשטח הנמל. היה ובסיס חיל הים באילת יועתק לתוך שטח הנמל, ייווצרו שתי בעיות: לא ניתן יהיה להכניס את הרכבת לנמל, ולא יהיו שטחים לאחסון מכולות ומטענים, וזאת תהיה בכייה לדורות. חברת נמלי ישראל החלה באחרונה לבדוק אופציה להעתקת בסיס חיל הים דרומה והתכנסותו שם לתוך שטח הנמל באופן שלא יפגע בחיבור הרכבת. זה כרוך בהשקעה גדולה בייבוש שטחים מהים, אבל זה בעייתי מבחינת איכות הסביבה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.