תאונה שאירעה לאמבולנס בעת שנסע לחלץ נפגעים מפיגוע טרור, מוגדרת כתאונת דרכים - ולפיכך יש לתבוע את חברת הביטוח לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ואין לתבוע את המדינה לפי חוק נפגעי פעולות איבה. כך קבע היום (א') בית המשפט העליון, בפסק דין אשר דחה ערעור של חברת הביטוח הכשרת היישוב.
פסק הדין אישר את פסק דינו של השופט ש. ברוך, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר דחה את עמדת חברת הכשרת היישוב וקבע, כי עליה לפצות את בעלי האמבולנס מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
מדובר באירוע שאירע בחודש נובמבר 2002, כאשר אמבולנס שהיה בדרכו לחלץ פגועים מפיגוע טרור, שאירע במרחק מה ממקום התאונה, פגע במונית אשר חצתה צומת. חברת הכשרת היישוב שביטחה את הרכב, בו נסע נהג המונית, ביקשה לפטור אותה מאחריות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לאחר שטענה, כי הנזק שנגרם הוא מפעולת איבה.
השופט אליעזר ריבלין, בהסכמת השופטים סאלים ג'וברן ויוסף אלון, קבע, כי הנזק שנגרם למונית מהווה תוצאה של התממשות סיכון תעבורתי מובהק, שחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בא לתת לו מענה וזאת, למרות שבתאונה היה מעורב אמבולנס, שהיה בדרכו לזירת פיגוע.
בפסק הדין הובהר, כי אומנם יש קשר סיבתי בין האירוע לתאונה, אך לא ניתן למצוא את הקשר המשפטי הנדרש. עצם העובדה שברקע נסיעתו של רכב ההצלה עמד הצורך להגיע במהירות לזירת הפיגוע, אין משמעותה שכל תאונת דרכים המתרחשת בדרך, משמעותה פגיעה מפעולות איבה.
ביהמ"ש הבהיר, כי על מנת להגדיר את הפעולה כפעולת איבה, דרוש קשר ממשי וקרוב ואילו במקרה זה, אירוע תאונת הדרכים היא עקיפה ורחוקה ולכן יש לדון בנושא על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.