ממנפים את הדרך להצלחה

יזמים ישראלים שמחפשים מקורות מימון להשקעות בחו"ל נתקלים לעיתים בקשיים, אך בנק OTP ההונגרי, שבחר לשתף פעולה בארץ עם EFC, יעזור להם לממש את החזון * לסלו וולף, סגן נשיא בנק OTP ההונגרי, מספר על הרעיונות שעמדו מאחורי הבחירה לפתוח נציגות בארץ, על השלכות משבר האשראי, והיכן כדאי להשקיע באירופה

כשנותנים קרדיט ליזם הנדל"ן הישראלי מתייחסים בעיקר לפועלו במזרח ובמרכז אירופה, שם גילה את הפוטנציאל הגלום בניתוקן של המדינות השונות מחבל הטבור של הקומוניזם, והחל ליזום עסקאות נדל"ן שביססו את שמו כאחד שיודע לגלם הזדמנויות.

כמו הישראלים, גם תאגידים מקומיים, וביניהם הבנקים, החלו להבין שבממשל החדש המילה התעשרות איננה גסה, והחלו לפתח עסקים בתוך מדינתם עם פזילה גם למדינות נוספות בעלות סממנים דומים. הבנק ההונגרי OTP הוא דוגמה מצוינת לכך.

מתאגיד בנקאי שנוסד בשנת 1949, אשר היה שייך למדינה עד לשנות ה-90, עשה המוסד הפיננסי סוויץ' ששיאו היה בהנפקה צנועה יחסית, לפי שווי של 270 מיליון אירו בבורסת הונגריה. 12 שנים אחרי, כאשר הבנק הפך לתאגיד מפלצתי הנסחר לפי שווי של 11 מיליארד אירו (למרות שכל שנה אינו שוכח לשלם דיבידנד שמן למשקיעיו), החליטו קברניטי הבנק כי הגיע הזמן לפתוח נציגות גם בארץ הקודש הקטנטונת שלנו, שכן פועלו של היזם הישראלי נחקק בזיכרונם וכעת הם מחזרים אחריו.

לסלו וולף, סגן נשיא בנק OTP, אשר בחר את EFC כנציגתו בישראל, מסביר ל"גלובס" מה הביא את הבנק לישראל, מה יהיו ההשפעות של משבר הסאב-פריים האמריקני על השווקים באירופה והיכן לדעתו כדאי להשקיע ברחבי מרכז ומזרח אירופה.

"החלטנו שעל מנת שנוכל לשרוד עלינו לטרוף ולא להיטרף", מספר וולף על ההחלטה של הבנק ההונגרי להסתכל מעט מעבר לפופיק. "לכן, מאחר שפעלנו עד שנת 2000 רק בהונגריה, התחלנו לרכוש בנקים במדינות סמוכות. קנינו בנקים בשמונה מדינות והתוצאות לא איחרו לבוא: הרווחיות שלנו קפצה ועימה שווי השוק. אני מאמין שעוד כמה שנים החלק של הרווח שלנו מחוץ להונגריה יהיה גבוה יותר מהרווח בתוך המדינה".

למרות שוולף מרעיף מחמאות לא מועטות על הנדל"ניסט הישראלי, לדעתו הקצב של עמיתו הבנקאי שונה לחלוטין. "בנקים ישראלים מנסים כבר הרבה זמן לקנות בנקים במזרח ומרכז אירופה, אך בפועל הם לא מצליחים. כל פעם שיש דיווח על משא ומתן אז יש חגיגה. אנחנו, לעומת זאת, בשבע שנים רכשנו שמונה בנקים, ולכן אנו מתפתחים ומהר".

כאמור, ההצלחה של OTP ושל יזמי הנדל"ן הישראלים הגדולים לא אחרה לבוא והם הפכו לשם דבר בחלק זה של היבשת. גושפנקה לטענה זו קיבלנו בחודש אוקטובר, שבמהלכו הוציא בנק ההשקעות UBS סקירה נרחבת ובה מפורטות שלוש המניות שלדעת בית ההשקעות כדאיות ביותר להשקעה.

מניית OTP היתה אחת מבין השלוש ואת המקומות הנוספים תופסים לא אחרים מאשר GTC פולין, ענק הנדל"ן מבית היוצר של קרדן הישראלית ופלאזה סנטרס, החברה-הבת של אלביט הדמיה, אשר הותירה חותם עמוק בהונגריה.

וולף מכיר את בעל הבית של אלביט הדמיה די מקרוב: "ברור שעכשיו כולם רוצים להיות מוטי זיסר - הוא זה שיצר את המודל של איך לעשות כסף במזרח אירופה והיה אחד מן הגדולים ביותר אשר עשו את זה הרבה לפני כולם", מפרגן וולף. "אך מאחר שהונגריה כבר רוויה במשקיעים והמחירים מאוזנים אז לוטשים עיניים גם למדינות אחרות".

וולף ממשיך ומספר כי בכירים שהיו בצמרת הניהולית של פלאזה סנטרס עברו עכשיו לתפקידים מרכזיים, אם באמצעות יוזמות אישיות ואם במסגרת חברה חדשה, אך לדבריו "זיסר לא לוקח את זה קשה ומבין אותם".

גלובס: מדוע החלטתם לפתוח שלוחה דווקא במדינתנו הקטנטונת?

וולף: "הישראלים מוכרים מאוד במזרח אירופה, הם יזמים מלידה. אם נשווה אתכם לעם אחר, הרי שניתן למצוא דמיון למשקיעים האירים. מאחר שהבנו שהמשקיעים החשובים ביותר הם מישראל ומכיוון שרצינו לתפוס את ה'דיל' מהיכן שהוא מגיע החלטנו להיכנס לפה ולא לחכות שיבואו עד אלינו".

אירופה לא תיפגע

אם עד לפני מספר שנים היה קשה מאוד להפסיד מהשקעת נדל"ן באחת ממדינות מזרח ומרכז אירופה, הרי שהיום נוצר יחס אמביוולנטי לגבי השקעות נדל"ן שכאלו. זאת, בשל שילוב של עיוות המחירים כלפי מעלה כך שקשה יותר לאתר הזדמנויות וכמובן לאור משבר האשראי, אשר ממשיך להעיק ולהזכיר לנו כי מצב השווקים עדיין אינו אופטימלי.

למרות בשורות האיוב, וולף טוען כי השלכותיו האמיתיות של משבר האשראי על מרכז ומזרח אירופה מינוריות הרבה יותר מאשר השלכותיו על מדינת המקור, ארה"ב. "חשוב לזכור כי מקור הרעה הוא בארה"ב, שם היו מאוד לא זהירים ולכן נוצרה בעיה אמיתית - הבנקאי רדף אחרי הדיל בלי שהוא לקח בחשבון מהו הסיכון הגלום". וולף ממחיש, "אם בארה"ב כולם לוקחים משכנתה, אז במערב אירופה ההיקף של ההלוואות הללו עומד על משהו בין 40%-60% ובמזרח אירופה הרמות בכלל לא מתקרבות לכך, לכן אין כל משבר אשראי מבחינה זו".

וולף מנסה להסביר מצב מעט פרדוקסלי לכך שהקדמה של ארה"ב הייתה בעוכריה. "בהיבט הזה המשבר בארה"ב הגיע בזמן. באירופה מפגרים מעט מאחורי ארה"ב ולומדים ממנה בעקביות, אך את כל עניין המינופים הגבוהים לא 'הספקנו' ליישם, לכן המשבר לא יפגע במערב אירופה יותר מדי ובטח שלא במרכזה ובמזרחה. בהונגריה אנחנו מנסים תמיד ללמוד מטעויות של אחרים ולכן אני מאמין שנהיה פקחים ולא נגרר למשבר".

"בגלל עניין הסיכון, במזרח אירופה הבנקים תמיד היו יותר שמרניים מאשר במקומות אחרים, לכן ההתאמות שיש לעשות בעקבות המשבר הן מינוריות יותר מאשר במקומות אחרים בעולם, מה גם ששיעור הצמיחה הגבוה לעומת המקובל במערב מוריד מעוצמת הפגיעה. כמובן שנותרה ההשפעה של עליית מחיר הכסף, אך אנו בתור בנק לא נזקקנו להזרמה של הון עקב חוסר נזילות - זה לא הגיע לזה".

ועדיין, האינדיקציות בשווקים מעידות כי שחקנים רבים יצאו מן המשחק מאחר שכעת חובה להביא הון גבוה יותר מן הבית. "המשברים תמיד עושים טוב לגדולים" מסכם וולף.

אמא רוסיה

אם בגדולים עסקינן, נלך אל הגדולה ביותר באזור עיסוקיה של OTP - אמא רוסיה, או יותר נכון האחות הגדולה - מוסקבה.

"במדינות כדוגמת רוסיה או אוקראינה, הצמיחה אולי תתעכב או תיעצר קלות אך האימפקט הוא זמני". מאמין וולף. אך רגע לפני שאתם הולכים למנהל הבנק שלכם ומושכים את כל חסכונותיכם על מנת להשקיע בבבושקה הרוסית, וולף מזהיר - "אם אתה משקיע קטן לא כדאי להיכנס לרוסיה. במוסקבה, גם אם אתה מגיע עם הון של 5 מיליון דולר אתה נחשב לעני". הבנקאי המסור מנסה להמחיש לנו זאת באמצעות סיפור. "מכר שלי קנה דירה במוסקבה ב-2 מיליון דולר, שכיום שווה כבר 5 מיליון דולר, אך עדיין הוא לא נחשב לאיש עשיר. עם סכום כזה לא יסתכלו עליך יותר מדי".

- 5 מיליון דולר, ועדיין אתה מתעקש שאין בועה?

וולף: "לדעתי הבום הוא לא יותר מדי חזק, אך ברור שהוא ייעצר בשנים הקרובות. אולי יש שם בועה, אך רק בתחום מאוד מצומצם של אזור מאוד ספציפי במרכז מוסקבה".

סגן הנשיא מנסה להשליך את המתרחש במוסקבה לעיר נוספת שגם עליה נעשו מיליון ואחד דוקטורטים באשר למחיריה המופלגים. "גם במקומות מסוימים בתוך לונדון יכול להיות שהמחירים לא כל כך ריאליים, אך עדיין הם לא ינחתו כי כל פעם המקומות הללו הם להיט של משקיעים אחרים, פעם אלו יהיו האמריקנים ופעם היפנים כך שהביקושים תמיד יישארו שם חזקים. מוסקבה, כמו לונדון, תמיד תישאר עיר מיוחדת לכן קשה לדבר במונחי בועה".

לגבי אזורים אחרים ברוסיה וולף נחרץ הרבה יותר. המחירים בעיר רוסטוב, אחת מבין עשר ערים שבהן יש אוכלוסיה של מעל מיליון איש, עדיין נמוכים, ולכן יש הרבה להיכן להתקדם. שם, בניגוד למוסקבה, הזינוק במחירים של נכסי הנדל"ן השונים, לא יהיה כה מהיר כי יש היערכות טובה יותר מבחינת ההיצע.

- היכן עוד אתה ממליץ לנו, למשקיעים הקטנים יותר, לבוא ולהשקיע?

"אם ניקח את אותם 5 מיליון דולר, שלא יספיקו לנו במוסקבה, הרי שבחלקים מסוימים בגרמניה, בעיקר במזרחה, תוכל לקנות לא מעט דירות כי לדעתי המחירים שם בחסר ברור. כמו כן תחום הבנייה למגורים בערים משניות של רומניה עשוי לייצר ערך רב ויש גם הזדמנויות בעסקי המלונאות בבולגריה, למרות שההיקפים הם די קטנים. יחד עם זאת, ברומניה ובבולגריה, יש גרעון הולך וגדל, הצמיחה תיעצר בשנים בקרובות וזה ישליך על שוק המשכנתאות וכך הלאה לכל אורך מגזרי הנדל"ן".

- אלו מקומות שהישראלי כבר גילה. אילו מקומות טרם גילינו?

"התרבות העסקית בהרבה ממדינות מרכז ומזרח אירופה השתפרה פלאים בשנים האחרונות. המשקיעים המזרח והמרכז אירופיים הופכים בהדרגה למשקיעים מאוד כבדים אך עדיין, מבחינת המשקיע המקומי, כל אחד מעדיף להתרכז במדינה שלו ולא פוזל למדינות אחרות, זאת למרות שלאזרחים במדינות אלו אין כל התנגדות כי זרים יבואו ויבנו להם את המדינה.

"למרות זאת, יש מדינות שאליהן אין נהירה של זרים. מאידך, יש מקומות בהם יש דומיננטיות של משקיעים זרים אך ישראלים כמעט ולא רואים שם. לדוגמה במונטנגרו אין נוכחות של ישראלים כי אותם מעניין פחות להשקיע במקומות תיירותיים".

- היכן כדאי לנו להיזהר?

"בסלובקיה המחירים לדעתי גבוהים והשוק שם הוא יחסית קטן, לכן יש פחות מקום להיכנס. גם בהונגריה המחירים התייצבו, כך שמי שרוצה להיכנס יצטרך להסתפק בעיקר בשאריות". "