חיים בסרט

מה עושים הישראלים לפני ואחרי הסרט? מסתבר שלא הרבה. כמעט 75% מהם עוזבים את המקום אחרי ההקרנה, לעומת שיעור זהה של אמריקנים שנוהגים להמשיך במסע בילויים וקניות. מי שמתגעגע לבתי הקולנוע האינטימיים ולא הצליח להשלים עם סגירתם לטובת קומפלקסים רחבי ידיים, יצטער לשמוע שמגמת המתחמים צפויה להתחזק ושעשרות בתי קולנוע עם 3-5 מסכים צפויים להיסגר > אילנית חיות

עידן אולמות הקולנוע רחבי המימדים כבר מזמן מאחורינו, אבל כעת מתברר כי גם עידן בתי הקולנוע מעוטי המסכים עתיד לחלוף בקרוב - כך לפחות עולה מעבודה שערך תמיר בן-שחר, שותף במשרד צ'מנסקי-בן-שחר, המתמחה בייעוץ אסטרטגי, שיווקי וקמעונאי. "עשרות בתי קולנוע שיש בהם 3-5 מסכים ייסגרו. במקום 53 קומפלקסים עם 3 מסכים בממוצע שיש היום, יהיו בכל הארץ 10 קומפלקסים גדולים של 15-20 מסכים. יפותחו מעט 'בתי קולנוע בוטיק' ואילו המגה קומפלקסים ישולבו במרכזי מסחר שייצרו סימביוזה מיטבית ביניהם", צופה בן-שחר, "לא יכול להיות שבקריון יקימו קולנוע עם 18 מסכים ובלב המפרץ יהיה קולנוע עם 21 מסכים נוספים, ושהדבר לא יבוא על חשבון מרבית המסכים שממוקמים בחיפה. בשנה אנחנו בסך הכל הולכים לסרט וחצי. לא קונים יותר כרטיסים. נכון שהשוק יגדל במעט אבל הוא לא יכפיל את עצמו בהיבט של הביקושים".

הישראלים מגיעים ברגע האחרון

ההתמודדות ההולכת וגוברת של חברות הקולנוע בארץ עם הפיתוח המואץ של החלופות לצפייה בבית, אינה ייחודית לישראל. כך למשל השוק בארה"ב מעולם לא שב לימי הזוהר שהיו לו בשנת 2002, שנה שבה הכנסות בתי הקולנוע ממכירת כרטיסים בארה"ב הגיעו לשיא של 1.64 מיליארד דולר. ב-2005 לבדה נרשמה ירידה של 9% בהכנסות ממכירת כרטיסים בארה"ב. באותה שנה נרשמה בגרמניה ירידה חדה יותר שעמדה על 20%.

אבל השוני העיקרי בין ישראל למדינות אחרות הוא בהרגלי הצריכה. לאלה, כידוע השפעה מהותית על השוק.

בן-שחר בחן את ההבדלים בהרגלי הצריכה של הצופים בארץ והצופים בארה"ב. הבדל המהותי התגלה בסימביוזה האפשרית בין הקניונים לבתי הקולנוע. המסקנה הבלתי נמנעת היא כי פוטנציאל הקניות של הצופים בארה"ב גבוה משמעותית.

למעלה ממחצית מהצופים בישראל מגיעים לקולנוע בדיוק בזמן ההקרנה, בהשוואה לשליש מהצופים בארה"ב. פחות משליש מהישראלים (27%) מגיעים לקולנוע כחצי שעה לפני ההקרנה לעומת 39% מהצופים בארה"ב.

הצופים בארה"ב פנויים יותר לקניות היות ו-10% מהם מגיעים לקולנוע מעל שעה לפני ההקרנה ו-18% נוספים עד שעה לפני ההקרנה. לשם השוואה, בישראל רק 6% מגיעים לקולנוע מעל שעה לפני ההקרנה ו-16% נוספים עד שעה לפני ההקרנה.

אבל הנתון המדהים והמשמעותי עוד יותר הוא מה עושים הצופים אחרי הצפייה בסרט. בעוד שהרוב המכריע של הצופים בישראל (73%) עוזב את המקום מיד לאחר ההקרנה, בארה"ב 76% מהצופים יוצאים לקניות, לבילוי או מסתובבים בקניון.

מנסים להילחם בצפייה בבית

כזכור, לאחרונה החליטה קבוצת אפריקה ישראל לפנות את בתי הקולנוע (בניגוד לרצונם) מקניון רמת אביב וכן את בתי הקולנוע מקניון סביונים (בהסכמה). אבל בעוד שחלק מבתי הקולנוע נסגרים ברעש גדול, היתר נסגרים בדממה דקה.

"המגמה הפופולרית להוציא בית קולנוע מקניון היא פיקציה כי לפעמים סוגרים בית קולנוע שאינו רווחי", אומר מנכ"ל גלובוס גרופ, ישראל הורביץ.

"הנפגעים הם בעלי המרכזים המסחריים שלא בכולם יש אלטרנטיבה לעסקים שיחליפו את בתי הקולנוע. לא בכל קניון אפשר להחליף את הקולנוע בחנויות אופנה כמו בקניון רמת אביב. שנית, חלק מהצרכנים לא מעוניינים כלל ללכת לקולנוע המוני שבו 21 מסכים", אומר בן-שחר.

"הקמת בתי קולנוע מרובי מסכים נועדה להתחרות בהצלחה בחלופות הצפייה הביתיות על ידי יצירת מוקדים חדשים המייצרים מגוון בחירה ואפשרויות בילוי, לפני ואחרי הצפייה בסרט. בארצות הברית התהליך הביא לעלייה של כשני דולר במחירי הכרטיסים ובישראל קיימת ציפייה כי המעבר לבתי קולנוע מרובי מסכים, יגדיל את מכירות בתי הקולנוע מהיקף נוכחי של כ-9.5 מיליון כרטיסים השנה להיקף של 12-14 מיליון כרטיסים בשנה", אומר בן-שחר.

גם בחברת גלובוס גרופ צופים עלייה דומה. לדברי מנכ"ל החברה, ישראל הורביץ, קצב מכירת הכרטיסים השנתי הנוכחי חוצה את קו 10 מיליון כרטיסים. בתי הקולנוע מרובי המסכים תורמים לגידול וכמנוע צמיחה נוסף, אם כי קטן משמעותית, משמשים מסכי ה- IMAX באילת ובקריון.

"אנחנו אופטימיים. השוק הולך לכיוונים טובים גם בארה"ב ואירופה ובארץ אנחנו עדים בתקופה זו לגידול של 11% בשוק. המגמה היא אומנם לבנות קומפלקסים גדולים אבל עדין יישארו בשוק קומפלקסים של 6-8 מסכים. בסוף המלחמה היא על נתח השוק והכול תלוי במספר הסרטים ואיכותם. מי שיש לו סרטים טובים יותר, נתח השוק שלו גדל", אומר הורביץ.

48 שקל, לא כולל מחיר הכרטיס

אבל מי שאמור לא פחות ליהנות מפעילות בתי הקולנוע הם העסקים הפועלים סביבו, וזה לפחות לעת עתה, לא ממש קורה. ההוצאה הממוצעת של צופה קולנוע עומדת על 48 שקלים, נוסף למחיר הכרטיס. כמחצית מהסכום מוצא על שתייה, מזון והסעדה ורק 19 שקלים על קניות. "עולה מכך שהסימביוזה בין בתי הקולנוע למסחר מוגבל", אומר בן-שחר.

הסיבה, כנראה, היא קשר רופף בין פעילות הקולנוע לפעילות המסחרית.

"בתי הקולנוע לא יקנו למסחר תרומה משמעותית ללא התאמה בשעות הפעילות. על המסחר המשולב בבתי הקולנוע להישאר פתוח עד לשעות המאוחרות ולהציע לצופי הקולנוע את ההזדמנות לבצע קניות וליהנות ממסעדות, בתי קפה וברים. שיטוט בין דוכני מכירה למשל היא חוויית קניות נגישה ("על הדרך"), לא מחייבת ("רק מסתובב") ושאינה מצריכה מאמץ ושיקול דעת. השיטוט בין הדוכנים יכול להיתפס רגשית על ידי היוצאים מבית הקולנוע, כפעילות פנאי ולא כפעילות קניה, מצב זה יחולל קניות אימפולסיביות", אומר בן-שחר.