משפחה שכזאת

"משמורת", ה' 22:00, ערוץ 2

לפני שלושה שבועות בסך הכול, עת שודר הפרק הראשון של "משמורת", התפעלתי וניבאתי לה כאן את הפרס השנתי בתחום סדרות הדרמה. עתה אני רוצה לקוות שהשופטים יראו את כולה ברצף לפני שיקבלו את החלטתם - ולא ייאלצו כמונו, לחכות לפרק חדש שלה מדי שבוע. משהו מוזר קורה ל"משמורת" בפער הזה שבין פרק לפרק. כמו תחושה של דז'ה-וו.

אולי זו הבעיה עם סגנונה של יוצרת הסדרה, עירית לינור, שעובר מהר מדי ממרשים לטרחני-משהו (גם את "בנות בראון" איבדתי אי שם באמצע הדרך), אולי זו בכלל בעייה מגדרית, שלי כצופה גבר, שלא מסוגל לראות את אותן הפואנטות נטחנות עד דק שוב ושוב כמנהגן של שיחות נשים, ואולי זו העובדה כי במציאות טלוויזיונית שבה מתחרות על לב הצופה כמה אופציות צפייה מקבילות (משחק כדורסל מה"יורוליג", "אורות ליל שישי" ועוד), קשה לעקוב, שלא לומר להתמכר לעלילה שמתפתחת באטיות ובהפסקות בנות שבוע, עד שמתקבלת ההרגשה כאילו צופים באותו הפרק שוב ושוב. כבר הבנו שמדובר באחת המשפחות הדפוקות בתולדות הטלוויזיה. עכשיו מה?

צרו איתנו קשר *5988