עיריית פ"ת חויבה לפצות עורכת דין על כך ששמרה בארכיון מכתב המשמיץ אותה

היום (ה') הגישה העירייה ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בת"א, בטענה שמדובר בפסק דין תקדימי ושגוי, שמטיל אחריות גורפת על רשות מקומית בגין מכתב שכלל לא היא כתבה ותוייק כדרך שבשגרה בתיק הבניין.

במקרה הנדון עו"ד איתן גרטש ייצג את העירייה בתביעה שהגיש נגדה תושב העיר, באמצעות עו"ד מירה כהן-שטרקמן, בנוגע לבניין בעיר. במסגרת ההליכים בין הצדדים שלח עו"ד גרטש מכתב ללשכה המשפטית של העירייה, ובו נאמר, בין היתר, על עו"ד כהן-שטרקמן, כי "יש לנו כאן עניין עם עו"ד פרנואידית". העירייה תייקה את המכתב במחלקת ההנדסה בתיק הבניין, נשוא התביעה.

עו"ד כהן-שטרקמן הגישה תביעת דיבה בסך 150 אלף שקל הן נגד עו"ד גרטש והן נגד העירייה. שופטת השלום, שושנה אלמגור, קבעה כי הכתרתה של עו"ד שטרקמן בתואר "עו"ד פרנואידית" הינה הוצאת לשון הרע, וכי יש להטיל על העירייה - ולא על עו"ד גרטש - את האחריות לפרסום לשון הרע.

השופטת הסבירה כי היא דוחה את התביעה נגד עו"ד גרטש, כיוון שמדובר בפרסום מותר לפי החוק ובהתכתבות פנימית בין עו"ד ללקוחתו (העירייה). לדבריה, עו"ד גרטש השתמש באמירה שאינה ראויה, כדי לציין שעו"ד כהן-שטרקמן היא קפדנית, במטרה להחיש את הטיפול בתיק.

באשר לעירייה - נקבע כי כיוון שהיא תייקה את המכתב בתיק הבניין, הפתוח לעיון הציבור והנתון לשליטתה, הרי שעליה מוטלת האחריות לפרסום לשון הרע. עם זאת, השופטת ציינה כי היא סבורה שהאדם הסביר לא היה מעניק למילה "פרנואידית" את משמעותה המילולית, הקלינית, כאילו לוקה התובעת בנפשה, אלא את מובנה היומיומי - דהיינו שמדובר בפרקליטה קפדנית ודקדקנית באופן קיצוני ומופרז. לכן, החליטה השופטת, כי הנזק שנגרם לתובעת הוא כ-50 אלף שקל בלבד.

העירייה טוענת בערעור כי השלום טעה בקביעתו, לפיה מבחינת הקורא הסביר יש בביטוי "עו"ד פרנואידית" משום הוצאת לשון הרע מבזה ומשפילה. עוד ציינה כי אין כל סימן חיצוני במכתב ובכותרתו, היכול להצביע כי מילה בודדת בתוכנו יכולה להוות לשון הרע על פלוני. (ע"א 3850/07).