ביה"ד ביטל סעיפי אישום נגד הום סנטר בגין העסקת עובדים בשבת: "העבירות התיישנו"

זאת למרות שהום סנטר היא שביקשה להישפט על העבירות * ביה"ד: "בקשה להישפט על עבירות מינהליות אינה מבטלת את התיישנותן"

בית הדין האזורי לעבודה בת"א ביטל 3 סעיפי אישום נגד רשת הום סנטר שהואשמה בהעסקת עובדים בשבת, לאחר שקבע כי העבירות התיישנו. זאת, למרות שהום סנטר היא שביקשה להישפט על העבירות. השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ קבעה שבקשה להישפט על עבירה מינהלית מתחילה מחדש את מירוץ ההתיישנות, אך אינה מבטלת את ההתיישנות לגמרי.

נגד הום סנטר הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות על חוק שעות עבודה ומנוחה באפריל וספטמבר 2004. הקנסות נשלחו לרשת באפריל 2005. כעבור כחודש ביקשה הרשת להישפט וכתב האישום הוגש נגדה לאחר שנה וארבעה חודשים מיום שביקשה להישפט.

באמצעות עוה"ד צביה קרגולה ומיכל גולדהר טענה הום סנטר כי העבירות התיישנו, משום שמדובר בעבירה מסוג "חטא", שלפי חוק סדר הדין הפלילי (חסד"פ) מתיישנת כעבור שנה. משרד התמ"ת טען, באמצעות עו"ד גלי לוי, שלפי סעיף 22א(ב) לחוק העבירות המינהליות, מועד ההתיישנות שבחסד"פ אינו מונע הגשת כתב אישום "נגד מי שביקש להישפט, אף אם עבר אותו מועד".

השופטת גילצר-כץ ציינה, כי אכן המילים "אף אם עבר אותו מועד" ניתנות לפירוש בשתי צורות: מיום שהודיע הנקנס על רצונו להישפט, מירוץ ההתיישנות מתחיל מחדש; או שמרגע שהודיע על רצונו להישפט, מועד ההתיישנות בחסד"פ אינו רלוונטי עוד והעבירה אינה יכולה להתיישן.

היא קבעה כי הפרשנות השנייה אינה יכולה להתקבל, משום שפרשנות הסעיף צריכה לעלות בקנה אחד עם דברי חקיקה אחרים, העוסקים בעבירות שאינן חמורות. לדבריה, למרות שהסעיף בחסד"פ העוסק בעבירות ברירת משפט, קובע פרק זמן בן שנה להזמנת אדם שביקש להישפט, הרי שאין מדובר בהסדר שלילי אלא בלאקונה.

אמנם ביה"ד הארצי פסק בעבר שפרק זה בחסד"פ אינו חל ביחס לעבירות מינהליות, אולם לדעת גילצר-כץ שם דובר בבקשה להארכת מועד להישפט בגין עבירה מינהלית שהוטל בגינה קנס, שבו העבירה נמצאת עדיין ב"מסלול המינהלי". כאן, לדבריה, כבר ביקשו להישפט והוגש כתב אישום, כך שהעבירה כבר ב"מסלול הפלילי". (ב"ש 104/07).

* אליעזר פישמן, הבעלים של הום סנטר, הוא בעל השליטה ב"גלובס".