"אם מסתכלים על נכסים בלבד, ישראל היא בעלת ערך של כשליש חברת אקסון, אבל אם מתייחסים להון אנושי, ישראל גדולה כמו 15 אקסונים. ההון האנושי שלה שווה 7 טריליארד דולר". כך אמר היום (ג') מייקל מילקן, ראש מכון המחקר מילקן, פילנטרופ ורפורמטור מוביל, ידיד ישראל, "מלך אג"ח הזבל", איש בכיר בכלכלה האמריקנית.
מילקן נמצא בישראל בביקור נדיר, שמטרתו להוביל קבוצת חשיבה בתחום טיפוח מדעי החיים והתעשייה הירוקה בארץ. באירוע שערך "גלובס" נשא היום מילקן נאום ארוך שמסקנתו העיקרית הייתה: אתם, בכירי המשק, יושבים כאן על מכרה של זהב, בלתי נראה אבל קיים - ההון האנושי שלכם. כל המגמות העולמיות פועלות לטובת הכלכלה הישראלית. הניחו להון האנושי לפרוץ, טפחו אותו, וישראל תהפוך בשנים הקרובות למעצמה כלכלית.
מילקן אמר: "כל אחד ממוסדות המחקר המובילים שלכם הוא באר נפט, ועוד מן הסוג שלעולם לא מתכלה. ישראל כה בולטת בהון האנושי בזכות הלימודים הגבוהים האיכותיים שלה (אף מילה על כך שהם כבר לא מתקיימים מספר חודשים - ג.ו), עומק ההכשרה של הרופאים, שיתוף הנשים בכוח העבודה ובמדע, העשרת המדע על ידי העליית הרוסית ומספר הפטנטים הנרשמים בארץ, מן הגבוהים בעולם. הגורם השלילי הוא ההשתתפות הנמוכה בכוח העבודה וכן ריכוז שיעור גדול מידי מן ההון במעט מידי ידיים, שרבות מידי מהן מוסדיות מוסדיות".
מילקן הגיע לישראל כדי לעודד את ההשקעה בחינוך ובעיקר במחקר רפואי, תחום בו עוסקת הזרוע הישראלית של המכון שלו, גם כשהוא בארה"ב. לדבריו, שיפור ההון האנושי לטובת מטרות גלובליות אינו מותרות, אלא הכרח.
מילקן נזכר בנקודה בעבר שבה קיבל העולם "צלצול השכמה" כשקרא לו להשקיע בפיתוח מדעי. "הכותרות בעיתון צעקו - 'פאניקה גדולה. אנשים נותרו המומים", ומבקש מן הקהל לנסות ולנחש מה הייתה הטראומה: לא מלחמה, לא התקפת טרור, אסון טבע או אפילו קריסת שוק המניות, אלא שיגור החללית ספוטניק על ידי הרוסים, שהוביל לחרדה העצומה כל כך אצל האמריקנים.
"זו לא הייתה ההתחלה של האימפריה של ברה"מ, אלא דווקא הסוף שלה", הוא מציין, "כי זה עורר את ארה"ב, כוח גדול בהרבה, להשקיע בחקר החלל. נאס"א הוקמה ותוך פחות משני עשורים העמידה אדם על הירח. על פי אותו היגיון, העוני, הטרור והזיהום הם קריאות ההשכמה שלנו. חבית נפט ב-90 דולר היא סימן לסוף של הנפט, לא לעלייה שלו".
מילקן מראה כי יותר מידי מן ההשקעות הישראליות הן באג"ח ממשלתיות, וההון מרוכז מידי בידיים של 25 חברות מובילות. בתשובה לשאלת "גלובס" הוא מבהיר כי היה רוצה לראות ביזור של מנגנוני ההון והחוב: "צריך שהשוק יפרנס את הכלכלה ולא המוסדות הפיננסיים. הבנקים בארה"ב הם בעלי אחוזים בודדים בלבד מההלוואות. כולם יכולים להלוות. דרושה הרחבה דרמטית של שוק האג"ח".
בהמשך הוא מסביר כי ישראל מתחרה במרוץ אחר ההון האנושי מול מדינות מתפתחות בקצב מזהיר כמו סין או הודו וכן מדינות קטנות אך שאפתניות כמו סינגפור. הוא מציג נתונים המראים כי אם תמשכנה כל המדינות בקצב הגידול הנוכחי, עוד 50 שנה יהיו סין, הודו, ברזיל ורוסיה בין 10 המדינות המובילות בעולם, על חשבון מדינות כמו צרפת וקנדה.
למי שלא מאמין שחילופי כוחות כאלה הם אפשריים, הוא מציע את פריט המידע הבא: "גם ב-1850 הודו וסין היו הכלכלות המובילות. ארה"ב הייתה אי שם במקום השמיני". עם זאת, הוא מזהיר מפני הסקת מסקנות מרחיקות לכת מידי לגבי העתיד מקצב הגידול הנוכחי, ומדגים: "לאור הגידול העצום במספר חקייני אלביס - מכ-50 בעת מותו עד כ-3,500 היום, אתם יודעים כמה חקייני אלביס יהיו בעוד 50 שנה - אחד מכל שלושה אנשים יהיה חקיין אלביס!" בעוד הקהל צוחק מדגיש מילקן את הנקודה: קצב הגידול הנוכחי שייך להווה בלבד.
לנושא אחד אליו מילקן אינו מתייחס בהרצאה - העבר שלו. היום הוא איש מכובד שכל שועי המשק הישראלי עומדים בתור כדי להתבשם בחוכמתו ונדיבותו. למעשה, הסדר הוא מורכב יותר: מילקן היה הוגה כלכלי מוביל ומרכזי וגם פילנטרופ עוד בתחילת דרכו.
בשנות ב-80 הוא היה מן החלוצים והמובילים של רעיון הנפקת אג"ח גבוה בסיכון גבוה - "דמוקרטיזציה של החוב", כפי שהוא קורא לתהליך. רבים ניצלו את הרעיונות שלו והתעשרו, כמו גם הוא עצמו, אך ב-1991 הוא הואשם בעבירות על חוקי ניירות ערך ועל שימוש לרעה במודל שפיתח. הוא נשפט ל-10 שנים, אך שוחרר אחרי שנתיים בתנאי שלא יעסוק עוד בתחום ההשקעות. פסק הדין לא מנע ממנו לחזור במלוא העוצמה לפעילות ציבורית ואף ליזום רפורמות כלכליות במדינות שונות, בין היתר בארה"ב. היום כמעט ולא נותר כל ריח רע מן העבירות עליהן נשפט, והוא נחשב מוביל עסקי, פוליטי ואקדמי מוערך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
