ללא מלחמות

הליכי התכנון המתישים והארוכים של מדינת ישראל אינם מוכרים למערכת הביטחון; לא מדובר רק על "בורות" סודיים - אלא גם בסדנת רכב על גדות החצבני, חומת ענק בנמל חיפה ועיר הבה"דים בנגב, שזכו לדיון מצומצם בדלתיים סגורות לפני אישורם המהיר * הגופים הירוקים, בתי המשפט והצעת חוק חדשה מכריחים את המדינה לשנות את הנהלים

הפולינום בנמל חיפה, עיר הבה"דים בנגב או מתקני הצבא בעתלית הם רק דוגמאות ספורות ומתוקשרות למכלול רחב של פרויקטים שקידמו הצבא ומשרד הביטחון בשנים האחרונות בהליך מהיר ולא ממש שקוף לציבור. אלא שלרוע מזלה של מערכת הביטחון, שללא ספק איבדה מזוהרה ומתדמיתה במהלך השנים, כבר לא קל לה לקדם את אותן תוכניות.

יותר ויותר קולות בציבור טוענים כי ההליך התכנוני הכמעט חשאי של מערכת הביטחון, שמעוגן בחוק התכנון והבנייה, חייב להשתנות. כבר היום, הקולות הללו מתחילים לתקוע מקלות בגלגלים.

לפני כשבועיים הגיש ח"כ דב חנין (חד"ש) הצעה לתיקון בחוק התכנון והבנייה ("מתקנים ביטחוניים ומכשירי טיסה"), שמבקשת לשנות את הפרק השישי הקובע הוראות מיוחדות לאישור פרויקטים לבנייה הכוללים היבטים ביטחוניים. לפי דברי ההסבר להצעת החוק, המסלול הקבוע כיום נותר כמעט ללא שינוי לאורך למעלה מארבעה עשורים, בהם המציאות התכנונית והביטחונית של ישראל עברו כברת דרך משמעותית.

באחרונה החלו להישמע ביקורת ודרישות להסדר שיאזן יותר בין צרכי הביטחון לצרכים אחרים. הצעת החוק מבקשת ליצור מסלול חדש להחלטות תכנונית בהיבטים ביטחוניים, תוך תיקון ארבעה היבטים מרכזיים.

היבט אחד נוגע להרכב הוועדה. נכון להיום, מדובר בהרכב בעייתי מעצם ההגדרה, ולו בשל העובדה שהחוק כלל אינו דורש שהוועדה למתקנים ביטחוניים (ולמ"ב) תכלול אנשי מקצוע מתחום התכנון והבנייה ומתחום איכות הסביבה. בנוסף, לא רק שנציג שר הביטחון חבר בוועדה למרות ניגוד העניינים הטמון בכך, אלא הוא גם מהווה שליש מהרכבה שהולמ"ב ומחצית מהמניין החוקי בישיבותיה.

ההיבט השני הוא האופי הבעייתי של הליך קבלת ההחלטות בולמ"ב. בהתאם לחוק הקיים, התשתית העובדתית המובאת בפניה מצומצמת ביותר. הליך קבלת ההחלטות מתבצע בסודיות, ללא כל פיקוח של מוסדות התכנון ושל הציבור, שאינם מיודעים ולא ניתנת להם אפשרות להתנגד להחלטות או לערור בפני ועדת הערר.

ההיבט השלישי נוגע בעיקר לאפשרות הנתונה לולמ"ב לחרוג מהוראות תוכניות מאושרות ללא מגבלה. החוק מעניק לוועדה סמכויות מרחיקות לכת בנוגע להכנסת הוראות שינוי לתוכניות קיימות וסמכות להכריע בהתנגדויות לתוכנית בשל מתקן ביטחוני. מעבר לכך זה, מסתבר שמערכת הביטחון לא זקוקה בהכרח אפילו לחותמת הולמ"ב. החוק הקיים פוטר את מערכת הביטחון מהחובה לפנות לוועדה לצורך קבלת היתר בנייה במקרים מסוימים.

בהתאם לתיקון המוצע, תהפוך מערכת קבלת ההחלטות התכנוניות לדו-שלבית. בשלב הראשון תוגש ותאושר תוכנית לייעוד קרקע לשימוש מערכת הביטחון. תוכנית זו תייעד את הקרקע לשימוש מערכת הביטחון באופן זמני, עד שיוסר הצורך הביטחוני ויושב הייעוד המקורי של הקרקע. בשלב השני יינתן היתר לשימוש בקרקע בהתאם לתוכנית המאושרת, תוך מגבלות על האפשרות לחריגת ההיתר מהוראות התוכנית.

התיקון מרחיב את הרכב הוועדה למתקנים ביטחוניים משלושה לשבעה חברים, ומצרף לוועדה אנשי מקצוע. החוק החדש דורש מהולמ"ב להתחשב בתוכניות מתאר קיימות ומאפשר פיקוח של מוסדות התכנון על החלטות הוועדה. בקיצור, המטרה היא לנטרל את כל הפריבילגיות התכנוניות של הצבא.

הצעת החוק נשענת על מאמר שפורסמו לאחרונה ד"ר אורן פרז, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ועו"ד אסתר רוזנבלום, כיום מנהלת הקליניקה הסביבתית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. הכותבים סקרו את מאבק הארגונים הסביבתיים נגד תוכנית מערכת הביטחון להקמת מתקנים לוגיסטיים בבסיס חיל הים בעתלית. במסגרת זו נהרס חלק מרצועת החוף והמאבק נכשל בסופו של דבר.

במאמר ציינו השניים, כי "לכל אורכו של מהלך זה לא נשקלו - לפחות לא באופן רציני - האספקטים הסביבתיים של הפרויקט והעובדה שהשלמתו עתידה לפגוע קשות במערכת הטבע והנוף בחוף. לא נעשה כל ניסיון לאמוד את המשמעות הכלכלית של הרס רצועת החוף, להעריך את השפעתו על רווחת אזרחי המדינה ולבחון את ערכי הטבע העלולים להיפגע מהבנייה. יתר על כן, הפרויקט נרקם ותוכנן בחשאי במסגרת רשויות הצבא ומשרד הביטחון, ללא שיתוף של גורמים אזרחיים".

"כורח ביטחוני"

פרז ורוזנבלום ציינו, כי "התמונה הנחשפת היא של מערך מוסדי שפעל בהסתר ובלא פיקוח במשך כארבעה עשורים, והונע על ידי לוגיקה ביטחונית שהייתה עיוורת לשיקולים אחרים". בשלב מסוים החליטו נציגי העמותה והקליניקה, יחד עם חבר הכנסת המנוח יורי שטרן, לפעול לשינוי חוק התכנון והבנייה וכך נולדה הצעת החוק.

אבל דווקא מינהל התכנון במשרד הפנים אינו סבור שיש לבטל את ההתוויה המיוחדת למערכת הביטחון באופן גורף, לפחות לא בשלב זה. ממשרד הפנים נמסר, כי "על-פי תפיסת המחוקק, ייתכנו מצבים בהם מתעורר כורח בטחוני שאינו יכול לקבל מענה מספק במסגרת ההסדרים הרגילים שנקבעו בחוק התכנון והבנייה. מינהל התכנון אינו סבור שיש לבטל התווייה זו בחוק באופן גורף, בשלב זה".

יחד עם זאת, ממינהל התכנון נמסר כי בימים אלה מתקיימת עבודת מטה, בשיתוף משרד המשפטים ומערכת הביטחון, שנועדה להבטיח את הפעלת ההסדר חריג "תוך שיקול דעת זהיר, כולל גיבוש נוהל לטיפול בבקשות למתקנים ביטחוניים בוועדות למתקנים ביטחוניים". במשרד הפנים מבטיחים, אולי גם בשל הצעת החוק הנושפת בעורף, כי עבודת המטה צפויה להסתיים תוך חודשים ספורים.

לדעת הגיאוגרף ד"ר עמירם אורן, שהשלים באחרונה, יחד עם רפי רגב, כתיבת ספר העוסק ביצירת מפת הביטחון של ישראל, הצעת החוק שהוגשה באמצעות ח"כ חנין היא מרחיקת לכת. לדעתו, המצב הנוכחי חייב להשתנות, אבל הוא מטיל ספק בסיכויים של הצעת החוק. לדברי אורן, "אכן, צריך להפנים שמה שהיה נכון לאמצע שנות ה-60 לא נכון להיום. מסוף שנות ה-90 ועד היום החלו 11 הליכים משפטיים נגד מערכת הביטחון. מערכת הביטחון ערה לכל הרחשים התת-קרקעיים והיא החלה בהליך כדי לשנות נהלים".

לדעתו של אורן, הצעת החוק מרחיקת לכת בשקיפות שהיא דורשת, שלא תמיד עולה בקנה אחד עם דרישות הביטחון. מאידך, הוא מציין, שינוי הנהלים שמבקשת מערכת הביטחון לעשות הוא למעשה "אותה גברת בשינוי אדרת". בסופו של דבר, הוא אומר, "צריך איזון נכון, שלדעתי ייקח זמן".

לדברי חנין עצמו, הצעת החוק מאוזנת ומתונה, "וזה שמערכת הביטחון במדינת ישראל בנתה לעצמה מדינה בתוך מדינה זה לא אומר שצריך להמשיך כך. לא כל דבר צריך להיות סודי ברגע שיש לו כותרת 'בטחוני'".

עיריית חיפה, שמנהלת מאבק בפרויקט 'פולינום' להקמת מתקן בטחוני בנמל חיפה (מבנה עצום על השובר בנמל, בגובה כ-24 מטר), היתה יכולה, אולי, לשנות דברים, אילו ידעה על התוכנית כולה בזמן. ערר שהגישה נגד הפרויקט לוועדת הערר למתקנים ביטחוניים שליד המועצה הארצית נדחה חלקית. בערר נקבע, בין היתר, כי מדובר בפרויקט בעל חשיבות אסטרטגית מהמעלה הראשונה שאושר בממשלה וכי נעשתה עבודה יסודית על ידי משרד הביטחון וצה"ל לבחינת חלופות אפשריות בטרם הוגשה הבקשה לולמ"ב.

הוועדה קבעה, כי ההפרעה החזותית שיוצר המבנה שולית ודחתה את טענת העירייה לפיה אישור המבנה יקטין את סיכויי ההכרזה על הגנים הבהאיים כעל אתר מורשת עולמי על-ידי אונסק"ו. ועדת הערר הודתה כי קיים הגיון רב בחלופה אחרת שהציעה עיריית חיפה, להקמת הנמל הצבאי בקטע מזרחי יותר של מפרץ חיפה, אולם במקביל היא גם ציינה שהדבר מצריך בדיקות רבות וקונפליקטים, הכרעות עקרוניות ברמת ממשלה ותכנון לאומי, כך שקשה להעריך את משך הזמן שיידרש לבדיקות.

בסוף החלטתה, המליצה הוועדה כי פרק ו' לחוק יתוקן כך שככל שפרויקט בטחוני מעלה צורך לבדיקת חלופות ברחבי הארץ, או כרוך בסוגיות תכנוניות החורגות מהרמה המחוזית, בחינתנו התכנונית תעשה ברמה הארצית ולא על ידי מערכת הביטחון בלבד.

העירייה וראש עיריית חיפה, יונה יהב, הגישו בינתיים עתירה מינהלית, בה חזרו על הטענות. הם ציינו כי התוכנית שהוצגה להם לפני כשנתיים היתה להקמת מעגנה חדשה בלבד וכי המדינה בחרה להסתיר את העובדה שהיא מתעתדת להקים מבנים נוספים ובעלי רוחב חריג. לפי העתירה, רק לפני כשנה הסתבר כי הבנייה המתוכננת היא בנייה מסיבית החורגת בגובהה וברוחבה מהסביר באזור הים.

לדברי יהב, "מערכת הביטחון החליטה להקים מתקן שפוגע בנכסים האסטרטגיים של חיפה ולעיר אין מעמד בשום הליך כדי לערער על זה. ברגל גסה אפשר להרוס עיר ולתושביה ולנבחריה אין מעמד. כיום מתנהל משא ומתן, אך העתירה שלנו תלויה ועומדת. לדעתי, נעשים במדינה, תחת מעטה של בטחון וסודיות כביכול, מעשים שהם בכייה לדורות".

פרשת עיר הבה"דים שזוכה לכותרות רבות בתקופה האחרונה היא דוגמה מובהקת נוספת להליך חשאי. בעתירה שהגיש נגד התוכנית ארגון אדם טבע ודין הוא מבקש שלא להוציא היתרי בנייה להקמת עיר הבה"דים, אלא לאחר שתאושר תוכנית להקמתה במסלול תכנוני רגיל. לטענת הארגון, היות ומדובר בפרויקט בסדר גודל של הקמת עיר קטנה, מתבקש היה כי ההליך התכנוני להקמת עיר הבה"דים יעשה באמצעות מוסדות התכנון הרגילים.

גם החברה להגנת הטבע לא חסכה שבטה מהליכי התכנון ה'נוחים' של מערכת הביטחון. במכתב ששלחה באחרונה לשר הביטחון, היא דרשה לצמצם ככל האפשר את האוטונומיה התכנונית של הולמ"ב. לטענתה, ועדה זו, בה חברים בסך הכל 3 חברים, מקבלת החלטות תכנוניות הרות גורל, דוגמת ההחלטה להקמת עיר הבה"דים, שהתקבלה בחוסר שקיפות ומבלי שנבדקו לדבריה חלופות אחרות. החברה ציינה עוד, כי בשנים האחרונות קיבלה הולמ"ב כמה החלטות שפגעו בסביבה, בלי שלציבור ניתנה הזדמנות לערור עליהן - הפולינום בחיפה, הפרויקט בעתלית, סלילת כביש במזרח חבל לכיש במקום רגיש, תוכנית להקמת סדנא לרכב על גדות החצבני, כריתת מנהרה בעמק הארזים והקמת מבנה על ראש הר בהר אורה.

התערבות בימ"ש

דובר צה"ל מסר בתגובה, כי "הועדה למתקנים ביטחוניים פועלת במסגרת חוק התכנון והבנייה. מערכת הביטחון נדרשת להקים מתקנים שונים, לצרכים מגוונים, כחלק ממימוש ייעודה להגן על בטחון המדינה ותושביה. תהליך התכנון והאישור של מתקנים ביטחוניים מוסדר בחקיקה ומערכת הביטחון פועלת בשנים האחרונות, בצוותא עם משרד המשפטים ומשרד הפנים, לגבש נהלים עדכניים להליכי ההקמה של מתקנים ביטחוניים, שידמו במידה רבה את הליכי התכנון להליכי התכנון הרגילים. זאת מבלי לפגוע באינטרסים ביטחוניים חיוניים, שמחייבים לעתים סטייה מן ההסדרים הרגילים, לנוכח צרכי בטחון דחופים ולנוכח הצורך לשמור על סודיות במקרים מתאימים".

מגורמים צבאיים נמסר, כי "בשנה האחרונה ניתנו שני פסקי דין על ידי בית המשפט העליון - בעניין מצפה הושעיה ובעניין חברת המלח - שמתווים את שיקול הדעת של מערכת הביטחון ומוסדות התכנון בתכנון ובהקמה של מתקנים ביטחוניים". כך, למשל, נפסק שהקמת מתקן בטחוני תתאפשר רק לאחר שהוכנה תוכנית אזרחית שתייעד את השטח למתקן בטחוני. עניין זה הוא אחד הנושאים המרכזיים בהצעת החוק הנדונה, ולכן, כך רומזים אותם גורמים, הפסיקה מייתרת את הצעת החוק.

חנין מבחינתו מתנגד כמובן לעמדה זו. לדבריו, "בתי המשפט פועלים בתבונה, אך אנו כמחוקקים לא יכולים להשתחרר מהחובה שלנו לחוקק. אני מברך על כל שיתוף פעולה שנועד להגיע לנהלים, אבל נהלים הם לא חלופה לחוק ראוי, מתקדם, מודרני ומאוזן, שמביא את צרכי מערכת הביטחון וגם את צרכי הציבור".

בתגובה לטענות בנושא הפולינום בחיפה, מסר משרד הבטחון כי "כבר ב-2004 הוצג הפרויקט לראש עיריית חיפה, במהלך ביקורו בבסיס חיפה, לרבות הצגת הדמיות. נציגי עיריית חיפה היו שותפים לדיונים רבים לקראת אישורו של הפרויקט, לרבות השתתפות בדיוני הוועדה למתקנים ביטחוניים ודיונים אצל מתכנן מחוז חיפה. במהלך אחת הישיבות אצל מתכנן המחוז ציין סגן ראש עיריית חיפה, כי "התוכנית החדשה של הנמל הצבאי אינה פוגעת בכוונות התכנוניות העירוניות". רק במאי 2006 הביעה עיריית חיפה לראשונה הסתייגות לחלק מסוים מהפרויקט. התנגדותה של עיריית חיפה נבחנה, בהסכמת מערכת הביטחון, על ידי ועדת הערר למתקנים ביטחוניים, ונדחתה ברובה. חלופה ברוח הצעת עיריית חיפה נבחנה על ידי מערכת הביטחון בתחילת תכנון הפרויקט ונדחתה. הצעת עיריית חיפה הועלתה גם בפני ועדת הערר למתקנים ביטחוניים ונדחתה מטעמים שונים, לרבות התכנות תכנונית".

בתגובה לעתירת אדם טבע ודין נגד הקמת עיר הבה"דים, מדגיש משרד הביטחון כי הפרויקט הוא בעל חשיבות עליונה הן מבחינה ביטחונית והן מבחינת חיזוק הפריפריה. במשרד מציינים, כי "זהו פרויקט גדול למדי, שעבודות התכנון וההכנה בגינו במסגרת הולמ"ב מתנהלות כבר שנים מספר, תוך שיתוף גורמים רבים מאוד והוצאות ניכרות ביותר". "

orit-b@globes.co.il