בשורות טובות: לא צפוי שינוי בארנונה

על-פי מדד ספטמבר, שפורסם ב-15 לאקטובר, עלה מדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים ב-1.4% בלבד. כבר לפני כחודשיים פרסמה הלמ"ס את נתוני המרכיב השני במנגנון האוטומטי - נתוני השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בשירותים הציבוריים, לחודש יולי 2007. על-פי נתונים אלה, השכר בכלל השירותים הציבוריים הרלוונטי לצורך חישוב המנגנון האוטומטי ירד ב-12 החודשים, מיולי 2006 ליולי 2007, ב-1.4%.

מחישוב שנעשה על ידנו, על-פי הנוסחה שנקבעה בחוק, הכוללת גם מרכיב "התייעלות" של 20%, עולה כי הרשויות המקומיות יהיו חייבות להפחית את הארנונה בכל שנת 2008 בלא יותר (אך גם לא פחות) מ-0.02%, אלא אם כן יקבלו אישורים מיוחדים משרי הפנים והאוצר.

המנגנון האוטומטי, הפועל זו השנה השלישית ברציפות, מקל מאוד על משלמי וגובי הארנונה - דהיינו קהיליית המוסדות, העסקים והרשויות המקומיות, ומאפשר להם תכנון תקציבי מבעוד מועד, מול אי הוודאות שהיתה קיימת בקביעת שיעור העלאת הארנונה כחלק מחוק ההסדרים.

לפני הפעלת המנגנון נקבע שיעור העלאת הארנונה הבסיסית מידי שנה בחקיקה, ובדרך כלל תוך התייחסות לשיעור עליית המדד בלבד. יצירת המנגנון באה על רקע של טענות הרשויות המקומיות על כך שהעלאת הארנונה על פי המדד בלבד אינה משקפת את ההתייקרות בסל ההוצאות של הרשויות, אשר מושפע בעיקר מהעלאת השכר הריאלי. הרשויות קבלו על כך שהשכר, מרכיב עיקרי בהוצאותיהן, עולה מידי שנה ריאלית על-פי הסכמי שכר, כללים ונוהגים שאינם בשליטתם, והעלאת הארנונה על-פי המדד מסכלת את מאמציהם לאיזון תקציבי.

משמעות מוגבלת

כעת, במלאת 3 שנים להפעלת המנגנון האוטומטי, הגיע המועד גם לסיכום ביניים.

נבחן את הגורמים שהשפיעו על העלאת הארנונה הבסיסית בשנים 2006 עד 2008:

עולה מהטבלה, כי בשנים 2006 ו-2007 השכר הריאלי גדל בממוצע בכ-4% מידי שנה, והשימוש במנגנון גרם להעלאת הארנונה הבסיסית מידי שנה בלמעלה מאחוז יותר מאשר העלאה שהיתה נוצרת על-פי המדד בלבד, וללא ניכוי של "מקדם ההתייעלות". העלאת השכר, לפיכך, תרמה את עיקר העלאת הארנונה הבסיסית. מקדם ההתייעלות כשלעצמו תרם להפחתת הארנונה הבסיסית ב-0.75% מידי שנה.

לעומת זאת, בשנת 2008 המשיך המדד לעלות באותו הקצב, אך השכר ירד באותו השיעור, וגרם לעצירה מוחלטת של שיעור העלאת הארנונה הבסיסי. כמובן שכאשר השיעור הממוצע של עליית המדד והשכר הוא 0, אין כל השפעה למקדם ההתייעלות. התוצאה היא, שללא המנגנון היתה הארנונה הבסיסית עולה בממוצע ב-2006-2008 ב-1.5%, והפעלת המנגנון הוסיפה להעלאה 0.4% בממוצע מידי שנה.

ככלל, עקב רמת האינפלציה הנמוכה בה אנו נמצאים, להפעלת המנגנון בכלל ולמקדם ההתייעלות בפרט השפעה קטנה מאוד על העלאת/בלימת הגידול בארנונה, גם כאשר השכר הריאלי עולה בכמה אחוזים. נבדוק כעת מה היה קורה להעלאת הארנונה הבסיסית אילו היו מפעילים את המנגנון בשנים 1998 - 2005:

" השינוי במדד באותן 7 השנים (מספטמבר עד ספטמבר): 18.7%.

" השינוי בשכר הציבורי באותן 7 השנים (מיולי עד יולי): 19.4%.

" השינוי הממוצע של המדד והשכר, בניכוי 20% התייעלות: 15.2%.

" שיעור העלאת הארנונה הבסיסית בפועל: 16.6% (2.2% בממוצע שנתי).

המסקנה הנובעת היא, כי ללא המנגנון האוטומטי הארנונה הבסיסית גדלה בשנים 1998-2005 ב-2.2% לשנה בממוצע, והפעלתו היתה מורידה 0.2% מידי שנה. כמו קודם, המסקנה המסתמנת היא כי במשק מרוסן, שהעלאות המחירים והשכר הריאלי הציבורי בו מזעריות, יש למנגנון האוטומטי משמעות מוגבלת מאוד, ואין הוא תורם משמעותית להתייעלות הרשויות המקומיות. השפעת מנגנון ההתייעלות האוטומטי גדלה ככל ששיעור האינפלציה ושיעור הגידול בשכר הריאלי גבוהים יותר.

התליית מקדם ההתייעלות בשיעור האינפלציה היא כשלעצמה מוזרה. האם בשנים ללא אינפלציה לא נדרשת מהרשויות התייעלות? חשוב לציין כי הגדרת המנגנון האוטומטי נעשתה על-פי השכר של כל 850 אלף עובדי השירותים הציבוריים והקהילתיים (לרבות מינהל ציבורי, חינוך, בריאות וכו'), ובהם כלל עובדי המדינה בישראל, ולא רק על-פי השכר של 110 אלפי עובדי הרשויות המקומיות.

אכן יש למדינה קושי לשלוט על השכר של עובדי הרשויות המקומיות. מבדיקה שעשינו לגבי עובדי המינהל הציבורי (שהם כששית מכלל עובדי השירותים הציבוריים) עולה, כי בשנים 1998-2005 עלה השכר הנומינלי הממוצע למשרת שכיר בקרב עובדי המינהל הציבורי ב-24%, ואילו השכר הנומינלי הממוצע למשרת שכיר בקרב עובדי המינהל של הרשויות המקומיות עלה באותה תקופה ב-51%! אכן, המחוקק פעל בתבונה כאשר מנע מהרשויות המקומיות את האפשרות להצמיד את הארנונה לשכר שהם עצמם משלמים לעובדיהם.

לסיכום, יתרונו העיקרי של המנגנון האוטומטי הוא בהסדרת הפרוצדורה של העלאת הארנונה השנתית. חסרונו העיקרי של המנגנון הוא שאינו מתייחס כלל למצב הריאלי של הסקטור העסקי ולרווחיותו, ובכך מתעלם מיכולתו לשלם את תוספת הארנונה שהושתה עליו, במיוחד בשנים של שפל כלכלי. במצב הנוכחי של המשק הישראלי אין למנגנון כמעט השפעה, אך ספק רב הוא אם וכאשר יתפרצו האינפלציה או השכר הריאלי של הסקטור הציבורי, כאשר יזדקקו באמת למנגנון, האם הוא יעמוד בפני הלחצים הפוליטיים והכלכליים שיפעלו אז לקעקעו. "

הכותב הוא סמנכ"ל חברת ארנונה ניהול נכסים ויעוץ (1965), העוסקת בטיפול ובהפחתת מיסוי מוניציפלי