אי אפשר בלי מלשינים

אולי באמת עסקת איקאה בוטלה כי מישהו מפורסם פנה לרשויות. אז מה?

ונניח שיו"ר איקאה צודק, ו"גורם בעל אינטרס נדל"ני בראשל"צ" עומד מאחורי התביעות נגד הרשת. נו, אז מה? האם מעשה איקאה הופך פתאום לכשר, רק משום שהמלשין הוא לכאורה עשיר בעל אינטרסים ולא סוחר רהיטים בעל בסטה? ומה לגבי הטענות עצמן?

הרי מראש היה ברור שהרבה גורמים עלולים להיפגע לו ייפתח הסניף החדש של איקאה במתחם 'מעוין סורק', והעוגן המסחרי המרכזי של ראשון לציון ינוע דרומה. מקניון הזהב של האחים גינדי במערב, דרך המתחם המסחרי הצנוע שבמזרח העיר, ועד למתחמים מסחריים מרוחקים ושוקקים, כמו זה שבצומת ביל"ו, ברחובות.

זה גם לא סוד שעוולות ושחיתויות נחשפים (כמעט) תמיד, מפני שלמישהו היה אינטרס לחשוף אותם.

אלמלא הלשנות ותביעות של "בעלי עניין", ואם היינו סומכים רק על רשויות החוק שימצאו את הפושעים בעצמם ויביאו אותם לדין, אין ספק שהיינו מוצאים פי כמה וכמה חריגות בנייה מכוערות בתוך הערים, פריחת מתחמי המסחר בקיבוצים ובמושבים היתה גדולה בהרבה, ומדיניות התכנון והבנייה של מדינת ישראל היתה הופכת ללא יותר מהמלצה בלבד (ולא שהיום המצב נפלא).

כל זה לא קשור בכלל לוויכוח אם נכון או לא נכון להקים את הסניף השני של איקאה בראשל"צ. כל אזרח - גם אם הוא מכור לרהיטים של הרשת - צריך לשמוח שמישהו דרש מהמדינה שזה יקרה בהליך פורמלי מסודר. 160 הסוחרים שעתרו לבית משפט, ואולי אפילו בעל קניון כזה או אחר שמימן אותם, עשו את עבודת המדינה שאמורה לשמור על האזרח הקטן.

מלשינים אינטרסנטים? אנחנו אולי לא אוהבים אותם יותר מדי, אבל גם יודעים טוב מאוד שאי אפשר בלעדיהם.