אני אפתח את השמיים

וגם את הכיס: המדינה מחוייבת לתת סיוע כספי לחברות התעופה הישראליות

בשבוע שעבר נפל דבר בענף התעופה הישראלי. אחד היעדים המרכזיים שהצבתי לנגד עיניי עם כניסתי למשרד התחבורה, פתיחת השמיים, הפך מתוכנית למעשה, מהצהרת כוונות לעובדות בשטח.

לאחר חודשים ארוכים של תיאום בין כל הגורמים, עלה בידינו להגיע להסכמות עם חברת אל-על, המבטלות את הבלעדיות שלה כמוביל נקוב למרבית יעדי הטיסות הפופולריים. הבלעדיות של אל-על, שנקבעה בהחלטת ממשלה ועוגנה בתשקיף החברה, לא אפשרה לחברות התעופה הישראליות, ארקיע וישראייר תחרות הוגנת, ומטבע הדברים העלתה את רמות המחירים הממוצעות בענף.

בתמורה לביטול הבלעדיות, סיכמנו כי המדינה תממן 80% מהוצאות הביטחון של חברות התעופה הישראליות בעלות של כ-80 מיליון דולר. הצעד הזה הוא צעד המיטיב כלכלית עם ענף התעופה הישראלי, אך יותר מכך הוא צעד הוגן כלפי אזרחי ישראל. מדינת ישראל דורשת מחברות התעופה שלה רמת ביטחון גבוהה ויקרה, המקשה עליהן להתחרות מול חברות תעופה זרות. כתוצאה מכך כולם נפגעים.

מלבד הוצאות הביטחון, קיימים גורמים נוספים המטילים עול כלכלי כבד על חברות התעופה הישראליות ועל יכולתן להתחרות באופן שווה והוגן מול החברות הזרות בעולם. בין השאר, מוטלות על החברות הישראליות מגבלות על שעות פעילות תעופה ליעדים שונים, הארכת נתיבי הטיסה עקב האיסור לטיסה מעל מדינות שאין לישראל יחסים דיפלומטיים איתן ועוד. כמו כן השתנתה בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, זירת התעופה הבינלאומית, באופן שמטיל עומס נוסף על חברות התעופה הישראליות.

יש לזכור כי פתיחת השמיים, ובמיוחד מול מדינות האיחוד האירופאי, תשפיע באופן משמעותי על ענפי התעופה והתיירות. פתיחת השמיים תביא לכניסת מפעילים חדשים, ירידת מחירי כרטיסי הטיסה, הגדלת החשיפה של מדינת ישראל כיעד תיירותי, וכפועל יוצא מכך - גידול במספר התיירים בדרך האוויר.

תהליך זה יביא לשגשוג גם בענף התיירות הישראלי, לו עשויות להיות השפעות תעסוקתיות וחברתיות חיוביות בפיזור גיאוגרפי נרחב ובמגזרי אוכלוסיה מגוונים.

אומדן ראשוני מראה, כי כתוצאה מהסכם השמיים הפתוחים עם האיחוד האירופאי יפחתו הוצאות הצרכנים הישראלים בכ-70-105 מיליון דולר לשנה, ואילו ההכנסות נטו מתוספת התיירות יעמדו על כ-80-240 מיליון דולר לשנה. כלומר, בחשבון כולל הרווח למשק יוכל לעמוד על סכום של בין 100 ל-300 מיליון דולר לשנה.

לאור זאת, ומתוך הכרה בכך שתעופה ישראלית היא נכס אסטרטגי, אני מאמין כי אחד מתפקידיה של המדינה הוא לסייע, כספית ודיפלומטית, לחברות התעופה הישראליות. הצעד עליו החלטנו בשבוע שעבר הוא צעד ראשון, ובהחלט לא אחרון, בכיוון הזה.

הכותב הוא שר התחבורה והבטיחות בדרכים