יוקרה מסוג אחר

בשנתיים האחרונות משהו בכל זאת השתנה. היזמים אמנם ממשיכים להתרחק מהשקעות עתירות מיליונים במלונות גדולים, אך מוכנים להשקיע סכומים צנועים יותר במה שקרוי מלונות בוטיק, שהפכו בשנים האחרונות לפופולארים גם במדינות שאינן נתונות בסכנות ביטחוניות לפחות פעם בשנה.

כך למשל, משפחת נקש, הבעלים של ארקיע, אמפ"א נדל"ן, מלון אורכידאה באילת ועוד, רכשה תמורת 37 מיליון שקל, פי שבע מסכום המינימום שהוצע במכרז, את המבנה ההסטורי של מתחם משטרת הקישלה ביפו. בכוונתם להקים במתחם בית מלון שינצל את הארכיטקטורה המיוחדת של המקום ואת המיקום ממש בכניסה לעיר העתיקה של יפו. תכנון המלון הופקד בידי אדריכלים המתמחים בתכנון מלונות הבוטיק, של קבוצת קמפינסקי וקבוצת פור סיזן. המודל של נקש הוא מלון באיסטנבול, שהוקם אף הוא בבניין משטרה עתיק משוחזר. על פי התוכנית תשקיע משפחת נקש במקום עוד 160 מיליון שקל.

לפני מספר חודשים רכשו חברת דיגל וג'והן מייזל את בית אנגל, ברחוב רוטשילד 84 בתל אביב, מתוך כוונה להפוך אותו למלון בוטיק. את הבניין, שהפך לאחד מסמלי הארכיטקטורה המודרנית, בשל צורתו המיוחדת ומרפסותיו המרשימות, תכנן ב-1933 האדריכל זאב רכטר. בין דייריו היו רכטר עצמו ומייסדת האופרה הישראלית אדיס דה פיליפ. בתקופת מלחמת העולם השנייה שימשה קומת העמודים של הבניין כמפקדה בריטית. היזמים, מתכננים להקים במבנה, שצורתו האות חית, 45 חדרים, ספא, בר ומסעדה, בהשקעה של 2,000 דולר למ"ר ולגבות בין 300-200 דולר ללילה.

גם משפחת סבג החליטה להפוך מלון ישן ועלוב שבבעלותה למלון בוטיק. במבנה ברחוב בן יהודה בתל אביב, ישנם 60 חדרים קטנים, בשטח של 12 מ"ר, משמש כמלון זול המשכיר חדרים במחירים נמוכים. במסגרת השיפוץ החליטה משפחת סבג להפוך את המבנה למלון אומנות, בהשראת אוסף האמנות הגדול של בעליו בעלות של 8 מיליון שקל. השדרוג יאפשר לסבג לגבות 120 דולר ללילה עבור חדר. גם מתי ורותי ברודו, בעלי מסעדת הברסרי, מקימים מלון בוטיק ברחוב מונטיפיורי בתל אביב, שבו 12 חדרים, שכל אחד מהם יעוצב בצורה אחרת.

מלון סנטר בדיזינגוף, תל אביב, נבנה בשנות ה-50' ונחשב בשנים האחרונות למלון מפוקפק למדי. ב-2006 עבר המלון לניהול רשת מלונות אטלס, שהחליטה להפוך אותו למלון בוטיק. במסגרת השיפוץ המסיבי, הוזמנו שמונה אומנים צעירים, שכל אחד עיצב מספר חדרים. כשנה וחצי לאחר הפתיחה, הלקוחות מוכנים לשלם מחיר כפול לחדר והמלון הכפיל את הכנסותיו.

150 דולר ללילה

מלון מלודי בתל אביבי היה בעבר בניין משרדים ששירת את שגרירות קנדה. ב-1996 הוא נפתח כמלון בדרגה של ארבעה כוכבים ובו 30 חדרים. עשר שנים אחרי המבנה שופץ, נוספו לו שלוש קומות וכיום הוא מכיל 55 חדרים, ששודרגו כך שהמקום מכנה את עצמו כיום כמלון בוטיק.

המלון פועל בקונספט של מלון עסקים וורק אנד פליי, המספק ללקוחות את כל שירותי התקשורת, כולל אינטרנט אלחוטי ועיתונים כלכלים. המחיר ללילה נע בין 170-150 דולר, זאת בשעה שלפני כשנתיים גבה המלון 80 דולר ללילה בלבד.

בבית החולים הצרפתי ביפו מקימים יזמים אמריקאים מלון בוטיק בשילוב מגורים. בבית האשל ביפו, כיום בבעלות רוני פלד, שרכש את המבנה מכונס נכסים, מתוכנן מלון בוטיק אותו תנהל, כפי הנראה, רשת מלונות אטלסה מנהלת מו"מ לסיים את השיפוץ. פתאל רכש את מלון באזל ומתכוון להפוך אותו למלון בוטיק. גם מלון סאבוי ברחוב גאולה עובר שיפוץ לקראת הפיכתו למלון בוטיק וכך גם מלון שלום בתל אביב.

לא רק תל אביב הפכה מבוקשת בקרב יזמי מלונות הבוטיק. גם בירושלים צפוי להיפתח באמצע 2008 מלון הרמוני ברחוב נחלת שבעה ובסמוך למוזיאון הסובלנות, בו צפויים להיות 50 חדרים מעוצבים. מלונות בוטיק מתוכננים כיום גם בראשון לציון, רחובות ובאשדוד.

"בהקמת מלון בוטיק יש הגיון רב" אומר בעל חברת הייעוץ ויז'ן הוספיטלטי, לפיתוח והשקעות בבתי מלון מיכאל חי. "המלונות מחייבים השקעה לא גדולה יחסית ולכן הסיכון בהקמתם אינו כה גדול. לא רק זאת. מלונות אלה גם משיגים תשואה נאה לחדר".

חידוש נוסף שהביאו מלונות הבוטיק נובע מהעובדה, שהם גרמו לראשונה להבנה שמלון תל אביבי לא חייב להיות קרוב לים וכי הוא יכול לספק חוויה יחידנית גם במיקום עורפי יותר. עובדה זו מתמרצת יזמים להקים מלונות כאלה גם באזורים שלא נחשבו לאזורי מלונאות קלאסיים, כמו למשל רחוב רוטשילד.

מלונות הבוטיק החלו לצוץ בעולם בראשית שנות ה-80'. אז נפתח מלון בלאקס בדרום קינגסטון שבלונדון. ב-1984 חנך איאן שרגר, דמות מפתח בתחום, את מלון מורגנס. הוא גם זה שנתן למעצב הצרפתי, פיליפ סטארק לעצב עבורו את מלון.

האגדה מספרת שסטארק היה זה שאמר שבעוד שבתי המלון הגדולים הם מייסיס (רשת בתי כלבו ענקית בארה"ב) הוא מעצב מלון שהוא בוטיק, ובכך הנחיל את המונח הזה לדורות הבאים. אחרי שרגר באו יזמים נוספים שהחליטו לתת למעצבים יד חופשית בתכנון.

הבנק לא משתף פעולה

מה בכל זאת מיוחד במלונות הבוטיק לעומת מלונות קטנים? לדברי חי, כדי ליצור בידול מלונות הבוטיק מתחרים במקוריות ובנוחות. אחדים מוגדרים כמלונות קונספט, שמאפשרים לאורחים חוויה מתחום, האומנות, המוזיקה, העיצוב ועוד. חלק מהמלונות מתפארים בעיצוב חדרים מיוחד, בלובי מדהים אחרים מתאפיינים בבר שאין לאף אחד אחר.

"מהפכת מלונות הבוטיק הוכיחה שאנשים מוכנים לשלם יותר עבור חוויה", אומר חי, "שהם מוכנים לשלם מחיר גבוה גם בעבור חדרים במלונות במיקום שאינו מרכזי במיוחד, בתנאי שהמלון מספק ערך מוסף. לא רק זאת. הלקוחות מוכנים לשלם מחיר גבוה גם עבור לינה בחדר קטן יותר אם הוא מעוצב בצורה מיוחדת. עובדה זו אפשרה ליזמים לדחוס יותר חדרים במלון, אך לגבות מחיר גבוה בזכות העיצוב והחוויה החזותית. משמעות הדבר היא יותר כסף למ"ר".

חי מדגיש, שבניגוד לשאר העולם המערבי, בשורת מלונות הבוטיק טרם הגיעה לשיאה בארץ, בעיקר בשל המצב הפוליטי והביטחוני שניוון את הענף בשנים האחרונות. להערכתו, השיא עוד יגיע, ויותר ויותר משקיעים יכנסו לענף, בדיוק כפי שקרה בשנים האחרונות בשאר העולם.

לדבריו, הביקוש למלונות בוטיק גבוה מההיצע ובעיקר למלונות ברמה גבוהה, שחסרונם מורגש במיוחד. הוא מאמין, שבתוך שלוש עד ארבע שנים, וכמובן, באם המצב הביטחוני לא יתדרדר, ניתן יהיה לראות בארץ השקעות נוספות במלונות בוטיק במבנים היסטוריים, במבנים לשימור ובמקומות בעלי עניין מיוחד.

"המלונאות בארץ סובלת משמרנות ומקיבעון", אומר חי, "למרות זאת אני מאמין שהעובדה שהמצב הביטחוני גם בשאר העולם אינו יציב לצד והתעוררות הביקושים בארץ, יגרמו להתפתחות הענף".

לחי יש טענה כנגד משרד התיירות, שאינו מוכן להכיר בהשקעה במלון בוטיק משופץ, בטענה שהוא משקיע אך ורק במלונות חדשים. לדבריו, במובן זה היזמים מקדימים את משרד התיירות ומוכנים לקחת יוזמה גם אם הפרויקט אינו מוכר לצורך הטבות. "הגיע הזמן שמשרד התיירות יכיר גם במלונאות הבוטיק ויאפשר לבעלי המלונות להיכנס להגדרה של מלונאים", אומר חי, "זה ייתן ליזמים תמריץ להשקיע בפרויקטים האלה".

בעיה נוספת עימה נאלצים היזמים להתמודד היא הבנקים. לדברי חי, הבנקים אינם יודעים כיצד לממן מלונות בוטיק והיזמים נאלצים, לא אחת, לממן אותם בהון עצמי גבוה. מלון בוטיק יתקשה להגיש לבנק תוכנית לפיה הוא מתכנן לגבות 300 דולר ללילה. מאחר ולבנקים אין הרבה דוגמאות מקומיות של מלונות קטנים המצליחים לגבות סכומים כאלה, הם מסרבים לממן את הפרויקט ולהשתתף בסיכון עם היזמים.

יחד עם זאת, אומר חי, לאחר שיותר ויותר מלונות בוטיק יפתחו כאן, אין ספק שגם גישת הבנקים תשתנה. "

daliat@globes.co.il