כצפוי: איקאה הגישה ערעור לביהמ"ש העליון על פסילת זכייתה במכרז לקרקע בראשל"צ

כזכור, בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב פסל את המכרז משום ש"נתפר" למידותיה של איקאה, שקיבלה התחייבויות ותנאים כלכליים מועדפים מעיריית ראשל"צ ומהוועדה לתכנון ובנייה. איקאה והעירייה, פסקה השופטת נורית אחיטוב, "פעלו בניגוד לשלטון החוק".

באמצעות עוה"ד אורי ברגמן, דורון דן ורנאטו יאראק טוענת איקאה, שבפסק הדין נפלו שגיאות מהותיות המצדיקות את ביטולו, ובראשן ייחוס התנהגות הפוגעת בשלטון החוק לה ולעירייה, למרות שהתנהלה בתום-לב, בשקיפות מלאה ותוך הקפדה על החוק.

לטענת איקאה, פסק הדין מבוסס רק על פגישה אחת של נציגיה עם נציגי העירייה, שנערכה לפני פרסום המכרז, ובה גובשו סיכומים "על תנאי", שיהיו רלוונטיים רק אם תזכה במכרז על הקרקע. לכן, לדבריה, הקביעה שהסיכומים בפגעו בשוויון שגויה, משום שהמכרז הוכן, פורסם והוכרע בלעדית ע"י המינהל, שכלל לא ידע על סיכומיה עם העירייה.

הפגישה, לטענתה, נועדה לברר את עמדות העירייה בנושאים הנוגעים לקרקע והיא "לגיטימית ורצויה, נערכה בגלוי ואינה שונה מפגישות שעורכת כל עירייה עם יזמים השוקלים להשקיע בקרקעות ונכסים שבתחום שיפוטה". לטענתה, "זכותו וחובתו של כל יזם, השוקל את הכדאיות הכלכלית של השתתפות במכרז", לקיים בירורים עם כל גורם שעשוי להשפיע על כדאיות הזכייה.

ההזדמנות להיפגש עם נציגי העירייה, היא מוסיפה, היתה פתוחה לכל יזם ולא רק לה, ומשכך אין בה פגם. ההוכחה לכך שהשוויון לא נפגע היא שההפרש בין הצעתה הזוכה ובין ההצעה השנייה (של גזית גלוב) היה מזערי (1%).

איקאה גם מזכירה שהשקיעה מאות מיליונים בקרקע, במבנה בן 30 אלף מ"ר ובעשרות אלפי מ"ר של שטחי שירות וחנייה, ולכן לדבריה "פסק הדין אינו ראוי לא רק בשל השלכותיו על דיני המכרזים וחיי המסחר, אלא גם לפי תוצאתו חסרת התקדים", שתוריד את השקעתה לטמיון. (עע"מ 11189/07).