"XIV הולכת להיות מרכז רציני מאוד של IBM בישראל, שהולך להעסיק הרבה מאוד אנשים", כך אומר היום משה ינאי, היו"ר הפעיל של חברת XIV הישראלית, בעקבות ההודעה הרשמית של יבמ כי תרכוש אותה.
דבר העסקה פורסם לראשונה ב"גלובס" בתחילת השבוע, וההערכות הן כי יבמ תשלם 300 מיליון דולר תמורת XIV. יש לציין, כי זו הרכישה המשמעותית ביותר של יבמ בתחום האחסון מזה שנים רבות.
XIV מפתחת פתרונות אחסון מבוססי רשת Grid, המנהלת את משאבי המחשוב של הארגון. החברה גייסה עד היום 3 מיליון דולר בלבד ממשקיעים פרטיים (לפי נתוני IVC-Online), כך שאין קרנות הון סיכון שמעורבות במכירה ובעל המניות הגדול שלה הוא ינאי, עם כ-75% מהמניות, שתמורתן יקבל 225 מיליון דולר.
ינאי אמר לא פעם בעבר כי הוא מקווה להקים כאן נוקיה ישראלית. במסיבת העיתונאים שכינסו היום XIV ויבמ ניסה ינאי להסביר את הרציונל למכירה ולוויתור על החלום: "אפשר היה לעשות את זה לבד, ואז זה היה לוקח זמן רב יותר, אבל עם יותר פוטנציאל ואולי גם יותר הישגיות אישית. היתה גם אפשרות של שילוב עם חברת יבמ, הדומיננטיים בתחום ה-IT. חברנו ליבמ, וזה יכול לקדם את החזון של לעשות בארץ את אינטל מספר 2".
שתי החברות - יבמ ו-XIV - התעקשו לשמור היום על מעטה סודיות ולא לגלות את היקף העסקה, זהות המשקיעים והסכום שהושקע בחברה באופן רשמי. הדבר היחיד שהסכימו לומר היה לגבי העתיד, וגם זה באופן די מעורפל. "מה שקרה פה זה החזון שאני קורא לו חזון אינטל", אמר ינאי, "זה לא שישנם תלפיונים שהמדינה השקיעה בהם ועכשיו כל הטכנולוגיה הולכת החוצה, אלא להיפך. יבמ מביאה את הטכנולוגיה שלהם לכאן ויהיה פה מרכז גדול של פיתוח וייצור בתחום האחסון".
ינאי הוסיף כי "זה הרבה מעבר לזה שכמה אנשים קיבלו כמה דולרים. זו אחת המטרות שלי בנושא של העסקה הזו". ינאי הגדיר את עצמו היום כ"איש יבמ", אמר שתמיד חלם לעבוד ביבמ, והוא יקבל את התואר IBM Fellow. תואר זה ניתן לכ-40 עובדים בכירים בחברה שאחראים על החזון ועל החשיבה "מחוץ למסגרת" בחברה.
"אין לי מספר מדויק בכמה אנחנו הולכים לגדול", אמר ינאי בתשובה לשאלה על גודלו המתוכנן של מרכז הפיתוח, "אבל זה הולך להיות מרכז רציני מאוד שהולך להעסיק הרבה מאוד אנשים. העסקה תספק ליבמ טכנולוגיה מתקדמת שאיתה תוכל לענות על הגידול האדיר במסדי הנתונים הדיגיטליים של הלקוחות".
אולי את ההשוואה הטובה ביותר למה ש-XIV עשתה, סיפק ינאי בסיפור הבא. "עברתי עם המשפחה שלי לפני 25 שנה לבוסטון, אבל את ההשקעות שלי אני עושה בישראל. האמת היא שאולי יכולתי למצוא שם בוגרי MIT מבריקים, אבל עם אף אחד מהם לא יכולתי 'לחשמל את האוקיינוס'". המונח "לחשמל את האוקיינוס" מתייחס לאותה אגדה אורבנית על צ'רצ'יל, שדרש מאנשי הצבא שלו לפגוע בצוללות הגרמניות פשוט ע"י העברת זרם חשמל לתוך הים. כמובן, שזה לא היה אפשרי, אבל הרעיון נשאר: עם אנשי תלפיות הישראלים אפשר לעשות את הבלתי אפשרי.
ייתכן שלימים מכירת XIV תתברר כעסקה המרגשת של השנה, אם כי היא החלה רק אתמול, אז קשה לצאת בהכרזות. ובכל זאת, החברה היא החלום הישראלי הקלאסי: חבורת גאונים יוצאי יחידה מובחרת מקימה חברה שמנסה לספק שינוי משמעותי בשוק מרכזי ועתיר תחרות, מול ענקיות מחשוב בינלאומיות. פרטי העסקה, נשארו כאמור, סודיים לגמרי - גם מבחינת הסכומים וגם לגבי ביצוע העסקה, הזמן שנדרש לניהול המו"מ וכן פרטים אחרים כגון בעלי המניות והסכומים שהושקעו.
הכוונות של יבמ הן לנצל את הידע של XIV כדי להוזיל ולפשט את ניהול הנתונים הדיגיטליים הנאספים בעידן הווב 2.0 והמידע הדיגיטלי בכלל. "הנתונים מצטברים במהירות כזו שהניהול והאחזור של זה נעשה כל כך מסובך שהעולם צועד לקראת משבר, שהטכנולוגיה שלנו פותרת. הרכישה בידי יבמ הולכת להראות ש-1 1 שווה 100. שוק הווב 2.0 הוא חדש ובו המידע עולה בצורה אקספוננציאלית. יש בעיה רצינית שהארכיטקטורה הקיימת בתחום אחסון הנתונים פוגעת בו. השילוב עם יבמ זה השילוב המנצח", הוסיף ינאי.
עבור יבמ ישראל מדובר ב"אירוע מרגש", כפי שהגדיר אותו מנכ"ל החברה בארץ, מאיר ניסנזון. הסיבה אינה מיעוט הרכישות אלא המשמעות עבור ענקית המחשוב. לא בכל יום הם משלמים כל כך הרבה כסף עבור חברה ישראלית, שסביבה הם מתכוונים להקים מרכז חדש. אולי זו גם הסיבה בגללה הגיע לארץ דן פאוורס, סגן הנשיא בחברה, שאחראי על המיזוגים והרכישות. לדברי פאוורס: "יבמ היא יצרנית מוצרי האחסון הגדולה בעולם ומעוניינת להמשיך ולהיות שכזו. הרכישה מחזקת אותנו. חיפשנו במשך הרבה זמן בכל העולם מישהו שעובד לפי החזון הזה ו-XIV היתה היחידה בעולם שסיפקה את זה".
החברה מעסיקה כיום 50 עובדים. לדברי המנכ"ל, אופיר זהר, גם לאחר מספר שנים בתלפיות וסטארט-אפ, המעבר לענקית מחשוב שבה נדבקה תדמית קצת אפורה, אינה מרתיעה. "אנשים אצלנו מאוד מתרגשים מההזדמנות. הם מאמינים שאנחנו יכולים ככה לשנות את העולם", הוא אומר. גם חלק מהעובדים הפכו למיליונרים: קרן האופציות של העובדים מחזיקה בכ-6% ממניות החברה לפי רשם החברות, כך שיקבלו 18 מיליון דולר.
האיש שהפך רעיונות אחסון לכסף
באתר האינטרנט של XIV מעיד על עצמו משה ינאי, היו"ר הפעיל, כי הוא "אחד מהאנשים המשפיעים ביותר בתעשיית האחסון כיום". במקרה אחר זה היה נשמע תיאור יחצ"ני גרידא, במקרה של ינאי זו עובדה.
ינאי החל את הקריירה בשנות ה-70, כאשר בנה מערכות אחסון המתאימות למערכות המחשוב הפופולריות דאז, מיינפריים של יבמ. תחילת הדרך היתה באלביט, שם היה שותף לפיתוח טכנולוגיה לשימוש בדיסקים של מיני מחשבים כדי לסייע באחסון מידע. במסגרת הזו הוא גם נשלח לארה"ב לתמוך בפרויקט של החברה הגרמנית Nixdorf. בסוף שנות ה-80 הכיר ינאי את דיק קיגן, מי שייסד את ענקית האחסון EMC שכיום שווייה 44 מיליארד דולר, והצטרף לשורות החברה. ב-EMC הוא הוביל את צוות הפיתוח של ה- Symmetrix - קבוצת טכנולוגיית האחסון הבסיסית של החברה. באותם הימים הוא ישב במסצ'וסטס, וכאשר הקבוצה החלה לפעול בניהולו ב-1987, היא כללה רק עובד אחד. 14 שנה לאחר מכן, כאשר עזב את EMC, כבר היו תחתיו 3,500 עובדים בתחום והסימטריקס תרם באותה השנה 5 מיליארד דולר להכנסות.
תפקידו של ינאי היה סגן נשיא להנדסה במשך העשור האחרון, וכאשר קיגן עזב את החברה, גם ינאי החליט לשוב לישראל. מתברר, שינאי והמנכ"ל החדש של EMC, ג'ו טוצ'י, לא ראו עין בעין את נושא האסטרטגיה העתידית של EMC: טוצ'י רצה לחדד את הפוקוס של החברה לכיוון של תוכנה, ינאי התנגד - והוחלף בידי ארז עופר.
ובכל זאת, הקשר של ינאי עם EMC המשיך בשני מישורים: ראשית, הוא הפך ליועץ לטוצ'י וההנהלה הבכירה בנושאי טכנולוגיה ומיצוב מוצרים. שנית, הוא הקים שנה לאחר עזיבתו, ב-2002, את חברת דיליג'נט יחד עם דורון קמפל. החברה פוצלה מפעילות EMC בישראל וגם כיום הוא דירקטור בחברה. בשנת 2004 הוא הצטרף לחברת XIV כיו"ר פעיל, שינה את כיוון החברה והאסטרטגיה שלה, וכך הוא חתום על אחד האקזיטים המרשימים שביצע מנהל שאיננו יזם.
ינאי סיים את התואר מהטכניון בהנדסת חשמל ב-1975 ועל שמו יש יותר מ-40 פטנטים על פיתוחים בתחום חומרה לאחסון וטכנולוגיות מבוססות תוכנה.
חמישה יוצאי תלפיות בנו חברה סודית
חברת XIV, שמשרדיה הראשיים נמצאים במגדל עזריאלי שבתל אביב, משתייכת לאותה קבוצה מצומצמת של חברות סודיות. כאלה שמעדיפות לפעול הרחק מאור הזרקורים ומערכות העיתונים.
לא מן הנמנע, שהכל נעוץ בתחילת הדרך של החברה שהקימו חמישה מבוגרי התוכנית הטכנולוגית הצבאית תלפיות. הדבר כנראה נטבע ב-DNA של החברה, ואפילו שמה - שהוא למעשה המספר 14 באותיות רומיות - מייצג את מחזור 14 שממנו יצאו מייסדיה.
החברה מנוהלת מאז הקמתה על ידי אופיר זהר, שהגיע לתפקיד זה היישר מהפרויקט היוקרתי כשהוא מצויד בתואר בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב. הטכנולוגיה של XIV פותחה מאז הקמתה; ההתקנה הראשונה המסחרית אצל לקוח התרחשה ב-2005. היה זה שנה אחרי שמשה ינאי, שמכונה באתר האינטרנט של החברה "גורו האחסון", נכנס לתפקיד היו"ר הפעיל שלה ושינה את הכיוון והאסטרטגיה שלה. הוא הכניס את החזון הפרקטי יותר, זה שגם ימשוך בעתיד את תשומת הלב של יבמ ואחרות.
XIV פיתחה טכנולוגיה בתחום מחשוב ה-Grid - האפשרות של משתמשי מערכות המחשב להתחבר לרשת תקשורת ולקבל את כל משאבי המחשוב שהם צריכים ברגע נתון. "אמרתי להם: 'בשביל מה לכם לפתח טכנולוגיה לשוק של מיליארדים? בואו ניקח את הטכנולוגיה לשוק של מאות מיליארדים'", שחזר ינאי בעבר את שינוי הכיוון ואת המיקוד של החברה בשוק האחסון.
כיום היא מוכרת מערכת ארכיטקטורה בודדת - דבר חשוב למדי בעולם ניהול האחסון, המאופיין בשכבות רבות של מידע, תוכנות וחומרה. מוצר הדגל של החברה נקרא Nextra, והוא מאפשר אחסון במערכת אחת בצורה שהופכת את המידע לנגיש וקל. הפתרון של XIV מבוסס על דיסקים חכמים שנעזרים בשבבים כדי לספק גישה למידע.
XIV איננה מספקת נתונים כספיים, אך הכנסותיה מוערכות במיליוני דולרים בודדים. החברה מוכרת את הפתרונות שלה לבנקים, ספקיות שירותי טלקום, חברות אינטרנט ומשרדים ממשלתיים. 75% מהמערכות שמכרה היו ללקוחות חוזרים.
עד היום הושקעו בחברה 3 מיליון דולר בלבד, ובכך XIV הופכת לאחת מהשבחות הערך הגדולות שנעשו כאן בשנים האחרונות ובכלל. הכוונה המקורית היתה לגדל את XIV לממדים גדולים יותר. או כמו שאמר ינאי: "יש לנו כוונה להקים כאן טבע נוספת והכוונה אינה למכור את החברה. נהיה ה-EMC הבאה". היה זה ב-2006, אבל כנראה שלהצעה של יבמ קשה היה לו לסרב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
