עדי סדן-פדות פעם עורכת דין היום מעצבת פנים ואירועים

* מצב משפחתי: נשואה אחת

* במקור: עורכת דין במשרד קלגסבלד דנציגר ושות'

* היום: בעלת סטודיו CANOPY לעיצוב פנים ולעיצוב אירועים.

* איך זה קרה: למדתי משפטים ומינהל עסקים כמו ילדה טובה, ועבדתי שנתיים באחד המשרדים הגדולים בארץ, כטרום מתמחה, כמתמחה וכעורכת דין. זה היה מעניין ומאתגר, אבל גיליתי שסביבת העבודה קשה ולא נעימה, ומצאתי את עצמי לאורך כל היום מתעמתת עם העולם. תמיד אהבתי עיצוב, אבל החשיפה הגדולה הייתה בחתונה שלי, שהייתה בזמן ההתמחות. עיצבתי אותה יחד עם חברה מעצבת פנים, כולל חופת נוצות עם קריסטלים, וקיבלתי תגובות אוהדות. התחלתי לחשוב: איזה כיף לעסוק בתחום שמח, לפגוש אנשים ברגעים הטובים שלהם.

* מסלול: אחרי שסיימתי את מבחני הלשכה התחלתי ללמוד נגרות, עיצוב פנים באסכולה מימד ואחר כך בטכניון. במקביל, תוך כדי הלימודים, התחלתי לקבל לקוחות - אנשים שסמכו על הטעם שלי, ולעצב אירועים ומקומות - מסעדות, ברים, חנויות, בתים פרטיים.

* מה יגידו השכנים: כולם אמרו לי, איזה אומץ; אבל אני לא הרגשתי כל־כך אמיצה, הרגשתי שזה מהלך טבעי לי. בעלי היה בראש המפרגנים, הוא זה שאחרי בחינות הלשכה נתן לי במתנה סמסטר בקורס לעיצוב פנים, וגם שאר המשפחה והחברים תמכו, והפנו אליי לקוחות.

* המחיר: היה ויתור על כל התהליך - לימודים של שנים, בנייה של קריירה, עבודה בטוחה ומוכרת, וצורך להתחיל הכול מהתחלה. היה גם מחיר כלכלי במשך תקופה, וגם היום אני עובדת מאוד קשה, כעצמאית שצריכה לדאוג לכול בעצמי, וגם לתמרן עם הבית והאימהות.

* התמורה: סיפוק אדיר. הדברים שאני יוצרת הם כמו ילדים שלי, שנמצאים בכל מקום. הסיפוק קשור גם באתגר של ניהול עסק עצמאי, וכמו שחשבתי, סביבת העבודה נעימה; כיף לפגוש אנשים כשהם בונים בית או מתכננים אירוע משמח.

* למתלבטים: לא לפחד. ככל שעובר הזמן נשאבים לתוך הנוח והמוכר ויותר קשה לעשות את השינוי, אז פשוט לעשות. מה כבר יכול להיות, מקסימום חוזרים למקצוע הקודם.