"אנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים, אבל אנחנו לא יודעים כמה אנחנו לא יודעים". כך אמר הכלכלן, פרופסור נוריאל רוביני, בסמינר על נזקי הסאב פריים שהתקיים באוקטובר, במסגרת כנס קרן המטבע העולמי בוושינגטון. בישראל אין סאב פריים, או לפחות כך אנו רגילים לחשוב. בפועל מסתבר שהמציאות קצת שונה.
ניקח למשל את המערכת הבנקאית. חשיפת הבנקים הישראליים למשבר בארה"ב עומדת על 9.7 מיליארד דולר. 5 הבנקים הגדולים מחקו עד כה כ-900 מיליון שקל מההון העצמי שלהם, עקב חשיפתם למכשירים פיננסיים מורכבים. כך עולה מהדו"חות הכספיים של הבנקים לרבעון השלישי. הבנקים נאלצו להכיר בירידת ערך בסך 222 מיליון דולר, שנזקפה בהון העצמי; 37 מיליון דולר נרשמו כהפסד. אם המצב בשווקים לא ישתנה באופן מהותי, ייאלצו הבנקים להכיר בהפסדים גדולים יותר. לפי הערכות, לקראת דו"חות סוף השנה יעבירו מספר בנקים, וכאן שמו של בנק הפועלים עולה תדיר, חלק ניכר מהירידה בשווי ההוגן מהמאזן לדו"ח רווח והפסד.
במערכת הבנקאית לפחות יש לנו מושג, פחות או יותר, מה היקף הנזק הפוטנציאלי ומה רמת הסיכון. לכך אחראי המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, שתבע מהבנקים פירוט של החשיפה, והנחה אותם לתת בדו"חות הכספיים גילוי נאות.
אבל בצד השני של הכביש נמצאות קופות גמל, קרנות הפנסיה והפוליסות המשתתפות ברווחים. שם מנוהלים 420 מיליארד שקל, כל החיסכון הפנסיוני של הציבור הישראלי.
כאן השקיפות אפסית. חור שחור של ממש. מן הסתם גם כאן יש נזקים, אבל הם סמויים מן העין.
"גלובס" חושף היום את ההפסדים של קה"ל, קרן ההשתלמות הגדולה בישראל, שבבעלות מגדל שוקי הון. 5 מיליון דולר נמחקו בעקבות השקעה בקרנות הגידור הממונפות של בר סטרנס. הנזק לעמיתים: אובדן תשואה של 0.2%.
אתמול חשפנו כי המשקיעים המוסדיים באג"ח ספיר, אג"ח שגובו במשכנתאות סאב פריים, מחקו 75 מיליון שקל. בין המשקיעים גופים כמו גמולות, פריזמה, דש, אקסלנס, מיטב, ביטוח ישיר ותמיר פישמן.
מה הלאה? אין לנו מושג. לא לנו ולא לאף אחד ממיליוני העמיתים, המפקידים ומחזיקי הפוליסות. לגופים מוסדיים יש נטייה להשקיע בעדר. גוף אחד משקיע - כולם אחריו. ומכיוון שאף אחד לא יודע עד כמה חשופות קופות הגמל וקרנות הפנסיה למכשירים פיננסיים מורכבים, לא מן הנמנע שאנו רואים את רק קצה הקרחון, והחשיפה גדולה משמעותית מההפסדים עד כה.
בקיצור, אנחנו פשוט לא יודעים. בוקר אחד יתעוררו העמיתים ויקראו בעיתון כי יש הפסדים, או פשוט יגלו בדיווח הרבעוני לעמית (אלו מהם שטורחים לפתוח את המעטפה), כי קופת הגמל שלהם הניבה תשואה נמוכה.
ההפסד על חשבוננו
יש הבדל קטן אבל חשוב בין בנק לבין קופת גמל או קרן פנסיה. הפסד של בנק יורד מההון העצמי שלו, ומי שנפגע הם בעלי המניות. הפסד של קופת גמל לא פוגע בחברת הניהול שלה, אלא בעמיתים. אלו יקבלו פחות תשואה ואפילו לא יבינו מה קרה.
מה צריך לעשות עכשיו הרגולטור? פשוט מאוד, להביט מעבר לכביש אל בנק ישראל, ולעשות אותו דבר בדיוק. אגף שוק ההון באוצר, בראשותו של ידין ענתבי, צריך להוציא הנחייה גורפת לכל הגופים המנהלים את החיסכון הפנסיוני שלנו, ולהורות להם לתת גילוי נאות מלא על חשיפתם למכשירים פיננסיים מורכבים, ולכל נייר ערך שמושפע ממשבר הסאב פריים. בשלב הראשון דיווח לאוצר, כדי שהוא ידע היכן אנחנו עומדים. אחר כך צריך לתת דיווח באתר האינטרנט של אותו גוף, שגם אנחנו נדע. בסופו של דבר זה הכסף שלנו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
