המועדון של לבייב

ב לבייב הוא לא הישראלי הראשון שמחליט לעבור לאנגליה. מלבד השמות המוכרים של אנשי עסקים כמו בני שטיינמץ, יוסי חכמי, יגאל אהובי ואחרים, שקבעו משכנם (הרשמי לפחות) באנגליה, חיים כיום כ-80 אלף ישראלים באנגליה, מרביתם בלונדון. בנוסף, ישנם כמובן עוד מאות אלפי יהודים המתגוררים ביבשת הבריטית, בעיקר בלונדון ובמנצ'סטר, שרבים מהם מבצעים גיחות לארץ לצורך עסקים או משפחה.

מי שהבין את הפוטנציאל הטמון במסה הישראלית שבאנגליה הם בין היתר עורכי הדין. לאחרונה נפתח המשרד הישראלי הראשון באנגליה, שנוצר משותפות של שני משרדים ישראליים מובילים - סטריקובסקי, גל, ברוך, פורת ושות' עם משרד ד"ר אלתר ושות'. שני המשרדים פתחו משרד משותף בלב לונדון, שבראשו יושבת עו"ד רויטל אברבוך, שגרה בלונדון מזה 9 שנים.

לדברי עו"ד יוסי פורת, אחד השותפים, "אנגליה למעשה מבוססת על זרים. לא כל הישראלים הם נתן חץ או חברת ארזים, אבל גם קטנים שעשו בשנים האחרונות עסקאות בלונדון צברו הון. מבחינת המיסוי הם לא ישראלים ולא בריטים. המשמעויות הן אדירות (ראה מקרה לבייב), ויותר קל להם לפגוש את העו"ד הישראלי אצלם במדינה. מעבר לכך, גם לצרפתים ולבלגים, שוק גדול שעושה עסקים בארץ, יותר קל להגיע לאנגליה מאשר לטוס עד לישראל".

גלובס: בסופו של דבר, כשהם עושים עסקאות נדל"ן בישראל הם גם מגיעים לשם כך לארץ. למה הם צריכים לפגוש אתכם באנגליה?

דורון סטריקובסקי: "פה בארץ, כשהם מגיעים הכול נעשה תחת לחץ ותוך יום-יומיים צריך לחתום ולעשות עסקה. באנגליה הוא יכול לחשוב רגע, להפנים ולהבין מה פירוש קרקע מינהל, מה זה בדיוק מודל של פטור ממס שבח בכל 4 שנים ומה הסטטוס של דירות נופש במרינה או במקום אחר.

"אנשי הנדל"ן הבינו את זה כבר מזמן והם מגיעים לפה המון לשווק דירות ונכסים. אבל הם לא נותנים ללקוחות את הפתרון המשפטי. במקרה שלנו, הישראלי או היהודי האנגלי אינו חושש שאנחנו מחוברים לצד של החתן או הכלה. מעבר לכך, אנחנו גם יכולים לעזור לו לתפור את העסקה מול הבנקים".

- מה בנוגע לאנגליה, הישראלים מפחדים לבצע שם עסקאות?

פורת: "הישראלים חרוצים יותר מהאנגלים והם עדיין מוצאים נישות להשקעה במדינה שהאנגלים לא חשבו עליהם. באנגליה עדיין יש פוטנציאל בתחומים כמו חלוקת דירות, הגדלת זכויות ושיפוץ נכסים קיימים. גם אם תהיה ויש בעיה בשוק, שם יהיה האפ-סייד. כדאי לזכור שבכל זאת אנגליה הופכת למרכז פיננסי שעובר את ניו יורק ושיש כאן אולימפיאדה בעוד 4 שנים".

כחלק מהשירות שהם מציעים ללקוחות האנגלים, ולאחר שיותר ויותר יהודים-אנגלים רכשו בארץ נכסים במיליוני דולרים, חבר המשרד לאייל פרייס, עד לא מזמן אחד המנהלים בתיווך נאות שירן הפונה לאלפיון העליון. פרייס חובש עבורם כובע של פרויקטור, שאמור לסייע לתפור לאנגלי את עסקת הנדל"ן המתאימה.

לדברי פרייס, "אני מחפש לעשות את העסקה ומזמין לשם כך שיתוף פעולה עם כל המתווכים. נדל"ן עושים מהר אבל לא בלחץ. רוב עסקאות נכסי היוקרה ממילא נתפרות בשיתוף פעולה בין מתווכים, כך שאני יכול לפרוש בפני האנגלי כבר באנגליה את כל הנכסים המתאימים לו ושעומדים למכירה. הוא יגיע לארץ לראות את הבית, אבל יידע שהוא יכול לחזור לאנגליה ושיש לו כתובת שם".

פרייס גם מדגיש, שבשוק היוקרה במרכז הארץ מרבית העסקאות נעשות על ידי אנגלים, יותר מצרפתים או אמריקנים. "באנגליה הבריטי יקנה בית צנוע בחצי מליון פאונד, בעוד בארץ הוא קונה במיליון דולר בית חלומות בהרצליה פיתוח".

"הכי נחמד לטפל באלה שגם ממש באים לגור בארץ בעקבות העסקה", אומרת אברבוך, "אני מוצאת את עצמי עושה גם ציונות. אני מסבירה להם כמה דווקא ישראל יכולה להיות גן עדן של מיסוי מהרבה בחינות, מה גם שלתושב חוזר נותנים לא מעט הטבות". סטריקובסקי: "בסוף היום, כדאי לדעת שאנגליה מדכאת את הישראלים. המזג אוויר באנגליה הוא שהורג אותם".