עצרו אותם כשהם עוד קטנים

את אובססיית המותגים ובהלת הקניות צריך לקפד כבר בבית ספר יסודי

הנוער הישראלי נהפך בשנים האחרונות לכוח כלכלי משמעותי. בני נוער מתחילים לעבוד בגיל צעיר, קונים ובוחרים מותגים, משפיעים על הקנייה של הוריהם מחזיקים בכרטיסי אשראי ובחשבון בנק. גיל הצרכנים אף הולך ויורד: ילדים, בגיל הגן והיסודי כבר משפיעים על הקניות של הוריהם ומהווים כוח קנייה, בין אם מדובר ברכישת מוצרי מזון, כמובן שציוד בית ספר וצעצועים, אך גם כלי בית,מוצרי חשמל וריהוט.

לצד מציאות זאת, מפתיע לגלות שבמקרים רבים צרכנים צעירים חסרים כלים וידע לקנייה שקולה, ופעמים רבות הם קונים בלי להתחשב ביכולת הכלכלית של עצמם או של הוריהם(שהם לרוב המשלמים).

הבורות הכלכלית אינה מסתיימת בגיל הנעורים, הצרכן הישראלי הצעיר נהפך לצרכן בוגר שאינו יודע כיצד להתנהל כלכלית, לדאוג לצרכיו הפנסיוניים, להשקעותיו בתחום הפיננסי, כיצד לחסוך וכיצד לרכוש בתבונה וביעילות.

בורות זו מובילה בין השאר לכך שהצרכן הישראלי אינו מאוגד באיגוד צרכני חזק ואינו משתמש בכוח הצרכני שלו כמעט בכלל. הוא נוטה להתייחס לנושאים כלכליים כמשתייכים לעולמם של כלכלנים ורואי חשבון. את המחיר של גישה זו, משלם הצרכן הישראלי בעצמו.

פיתרון אפשרי למצב נמצא במערכת החינוך, מי שירכוש בגיל צעיר כלים עיוניים ומעשיים להתנהלות כלכלית נבונה ולצרכנות יעילה, עשוי לגדול להיות אזרח בעל הבנה כלכלית שתסייע לו להתנהל בהתאם ליכולתו הכלכלית. אזרח כזה עשוי להפוך לאוריין כלכלי.

אוריינות כלכלית היא היכולת להבין את מציאות כלכלית - לקרוא את המפה הכלכלית ולהתנהל בה בהתאם לצרכים וליכולות של האוריין.

אוריין כלכלי ידע ויכיר היטב את מצבו הכלכלי, יבין כיצד עליו להתנהל ולהתנהג בשינויים ותרחישים מסוימים, כיצד עליו לנהל את כספו, איך מתי ולמה לבצע רכישה, ולהבין את רמת הכדאיות שלה. אוריין כלכלי אף יבין את כוחו הצרכני הרב.

במדינה שכמעט ולא היה בה מעולם חרם צרכני ראוי לשמו, אוריינות כלכלית בדגש על צרכנות נבונה, הינה שינוי מרענן ראוי ורצוי.

חינוך לצרכנות נבונה והתנהלות כלכלית יעילה היא משימה אזרחית וחברתית ממעלה ראשונה. יש מי שיטען שאין ללמד את תלמידי בית הספר שיעורים בכלכלה כיוון שהם צעירים מדי ולא בשלים להתעמק בנושאים כאלה.
אוריינות כלכלית הינה צורך חברתי, חינוכי וערכי. בני נוער שאינם רוכשים כלים צרכניים נבונים יקנו על בסיס ערכי המותג, היצרן והמשווק שמוכר להם את מוצריו.

נוער שאינו בעל עין ביקורתית או "כיס" ביקורתי לצורך העניין מהווה מטרה נוחה למשווקים מניפולטיביים וחלקלקים.

רכישת כלים צרכניים וכלכלים יכולים לשפר את המצב של הילדים עצמם , ולא פחות מכך, של הוריהם. מלבד הערך החינוכי והאזרחי הטמון באוריינות כלכלית, ניתן למצוא בה סיכוי ממשי לשינוי חברתי רחב ועמוק.