מדורת האינפלציה

בספרו הביוגרפי של בן ברננקי, יו"ר הפדרל ריזרב, שייכתב בעוד כמה שנים, יופיע ה-22 בינואר כתאריך מכונן. אבן הבוחן של כהונתו, תיארך ככל שתיארך. איך שלא תסתיים הכהונה, ברמת צמיחה יציבה או בהמשך ניסיון להחיות את המשק האמריקני, תהיה זו המלחמה באינפלציה ומשכו של המיתון בטווח הבינוני והארוך שיקבעו האם עשה ה'פד' היום מעשה נבון.

אנו, ככאלה המנסים להטיף לראייה כוללת לטווח הארוך, לאו דווקא מהללים את הצעד, למרות שבעיני לא מעטים הוא נחשב לנועז ומתקדם. את המחיר עשויה הכלכלה האמריקנית ובעקבותיה גם העולמית לשלם בדמות תהליך אינפלציוני מתמשך, מילת קוד למיתון כבד.

הסברה מאחוריה עומדים מבקרי הצעד נסובה סביב התחזית כי כמו שהריבית יורדת כעת בחדות, כך היא תאלץ לעלות בעתיד הלא רחוק, וככל הנראה להישאר ברמות גבוהות לאורך זמן ממושך. יש להזכיר כי האינפלציה בארה"ב, כמו גם בעולם הכלכלי סביבה, אינה מרוסנת והמרכיבים היוצרים אותה אינם מראים סימנים של עצירה. אין אמורים הדברים רק על הנפט, אבל בעיקר עליו.

מנגנון המונופוליסטי-קרטליסטי

כאשר מחיר הנפט גבוה השנה כמעט ב-100% מרמתו בשנה שעברה, יכולה היתה האטה מבוקרת ומרוסנת בצמיחה, קרי בביקושים, להביא לזליגה, איטית אמנם, של מחיר התשומה המהותית. שמירה על רמת ביקושים גבוה כמו זו כיום לא תגרום למנגנון המונופוליסטי-קרטליסטי של המחיר לרדת והמחיר עשוי להישאר פחות או יותר ברמתו. כתוצאה מכך השפעת המחיר הגבוה תזלוג בסופו של דבר גם אל מחירי התפוקות שיעלו. וכך יהיה גם עבור תשומות נוספות שמחיריהן האמירו וימשיכו לעשות כן.

צריכה פרטית, חשוב לציין, היא רק בסוף נגזרת של כוח הקנייה מתוך ההכנסה פנויה. לפני זה היא נגזרת ראשונית של החישוב הצרכני כמה לחסוך לעתיד (בתשואה על החיסכון) וכמה להוציא כעת. בארה"ב הבעיה המבנית של הכלכלה היא לא האטה במגזר בשוק הדיור, אלא השימוש שעשה הצרכן בעליית מחירי הדיור בתחילת שנות ה-2000. הם השתמשו בה לקניות נוספות כי כביכול היתה להם "יותר" הכנסה פנויה. שהתבססה על אשראים ומחירי נדל"ן בועתיים. את הבעיה הזו ה'פד' לא פתר היום.

הורדת הריבית היום, לא רק שמאותתת על בחירתו של ברננקי בטווח הקצר על פני ריסון המחירים לעתיד - היא מסמלת גם בהלה והודאה על חומרת המצב. ומה אם הצעד הקיצוני לא יספיק? מה אם בעוד מספר חודשים, אם לא קודם, יתחילו לזרום נתונים נוספים על עומק ההאטה והשווקים יגלשו מטה? שוב יוריד את הריבית? יהיה זה רק שמן נוסף למדורת האינפלציה.

בינתיים המחירים ירימו ראש לא רק על גבול היעדים המוניטריים, אלא הם עשויים לסמן כניסה לתהליך אינפלציוני מתמשך שדורש בסופו של דבר העלאת ריבית ממושכת וחדה יותר - משמע מיתון ארוך יותר וכואב יותר.

אף גוף מוניטרי לא אוהב לראות היסטריה בשווקים. לכולם יותר "קל" לראות שוק יורד במתינות במין תחושה שמעמעמת את הירידה. הבעיה היא שכאשר נוקטים בצעד של היום, כמעט ומבטיחים את המיתון של השנים הקרובות - איתו ככל הנראה ייאלץ ברננקי להתמודד בשנים הקרובות.