המחוזי ביטל שוב החלטה של ועדת הערר לארנונה של עיריית אילת כי ניתנה בהרכב חסר

עיריית אילת הודיעה לחברת נייטשר בטה טכנולוגיות, העוסקת בגידול אצות בבריכות, ייבושן ואריזתן לצורך משלוח לחו"ל, שהחליטה לשנות את סיווג הארנונה של בריכות האצות שלה מ"קרקע חקלאית" ל"תעשיה". הדבר הקפיץ את החיוב מ-300 אלף שקל לשנה ל-5.1 מיליון שקל, כשהעירייה ביקשה ליישמו רטרואקטיבית לשש שנים, ולכן דרשה יותר מ-45 מיליון שקל.

ועדת הערר קיבלה את הערר של נייטשר והחזירה את הסיווג ל"קרקע חקלאית". זאת, אחרי שיו"ר הוועדה נפגש עם מומחה לגידול אצות, שקבע כי התהליך הוא תהליך ביולוגי ולא תהליך מכני.

עיריית אילת עירערה למחוזי על החלטת הוועדה, וטענה שהחלטת הוועדה ניתנה בהרכב חסר, ולפי פסיקת השופט המחוזי ניל הנדל מלפני כשנה, מדובר בפגם שאינו ניתן לביטול ולכן החלטתה בטלה.

נייטשר טענה, באמצעות עו"ד יוסי בנקל, שהעירייה מנועה מלטעון לחוסר סמכות, משום שפסק הדין של הנדל ניתן בעניינה, ושם העירייה טענה להיפך - שמותב חסר אינו פוסל את החלטת הוועדה.

סגנית הנשיא, השופטת רות אבידע, קבעה כמו השופט הנדל, ש"החלטת ועדת ערר אשר ניתנה על-ידי הרכב חסר דינה להתבטל, בהיותה חסרת נפקות משפטית". למרות שדעתם של שני חברי ועדת הערר שנתנו את ההחלטה היתה דעת הרוב, קבעה השופטת כי "כל עוד המחוקק קבע כי ועדת ערר תורכב משלושה חברים, יש חשיבות לכך ששלושה חברים יישבו בוועדה, שכן כל אחד מהם משפיע על דרך קבלת ההחלטה ועל ההחלטה עצמה".

באשר לעובדה שהוועדה פנתה "למקורות מידע נוספים כדי להשלים את המידע שיאפשר החלטה שקולה ואובייקטיבית בטענה האקוטית, האם האצות צומחות בתהליך או מיוצרות", קבעה השופטת אבידע ש"אל היה לוועדת הערר לנקוט בצעד שנקטה, שכן יש בו כדי לפגוע בזכויות הצדדים לדיון". היה עליה לאפשר לצדדים להתייחס לדברי המומחים, סיכמה אבידע והורתה לוועדה לדון שוב בערר. (עמ"נ 10/06).