מי יטרוף את גוגל?

השלב הבא באינטרנט עשוי להקים בה שחקנים שמסכנים את גוגל ומיקרוסופט

טים ברנרס לי, שיש המכנים אותו "ממציא ה-Web", כתב לאחרונה שהאינטרנט נמצא במעבר לשלב שלישי. בשלב הראשון, לפני עידן ה- (World Wide Web) www, זו היתה רשת של קשרים בין מחשבים שהיה בה בעיקר אימייל פרימיטיווי ועוד דברים שכבר הספקנו לשכוח. בשלב השני, זו היתה רשת של קשרים בין מסמכים. היו תמונות, וידאו, מוסיקה ואתרי אינטרנט. אני סבור שעכשיו, אנחנו נמצאים כבר בעיצומו של השלב השלישי: GGG - Global Gigantic Group. רשת של קשרים בין קבוצות ובני אדם.

את המפה של הרשת השלישית המציא מייסד פייסבוק, מרק צוקרברג, אשר קרא לה "גרף חברתי". חברות וותיקות כמו IBM מנסות כעת לבנות את מערכת הניהול של ארגונים שלמים באמצעות אותו גרף חברתי. IBM, למשל, קוראת למפה של הרשת החברתית הארגונית בשם "אטלס".

סוס טרויאני במיטה

כמו כל טכנולוגיה, גם הרשתות החברתיות ויחד איתן ווב 2.0, יעברו את ארבע התקופות של עקומת אימוץ החדשנות (ה-S): תקופת הילדות המדעית (מעט כסף, הרבה שכל); תקופת ההתבגרות הטכנולוגית (יותר כסף, פחות שכל); תקופת הבגרות העסקית (הרבה כסף, מעט שכל); ולבסוף - תקופת ההזדקנות (מעט כסף, מעט שכל).

הרשתות החברתיות, גם אם אולי הן נראות בחיתולים, נמצאות בתחילת המעבר מהשלב הטכנולוגי לשלב העסקי. לכן, כאשר בסוף 2007 מיקרוסופט רכשה נתח של פחות מ-2% מהרשת החברתית פייסבוק, היא בעיקר חשבה על הרכישה כצעד אסטרטגי לבלימת גוגל. אבל בפועל, היא הכניסה סוס טרויאני לתוך חדר השינה שלה ועוד נתנה לו שווי שוק של 15 מיליארד דולר.

בתגובה, גוגל הכריזה על ברית נגדית בהשתתפות מייספייס, אורקל הענקית הקשישה שרוצה להיראות צעירה, ו-Salesforce.com - הענקית המתעוררת של התוכנות הארגוניות. שותפים נוספים הם Ning, ה"רשת החברתית לכל פועל", שבין מייסדיה גם ממציא הבראוזר, מארק אנדרסן ו-LinkedIn, הרשת החברתית שלא הבינה את חשיבות התוכן.

מילא הסוס הטרויאני של מיקרוסופט, אבל גוגל הכניסה לחדר השינה שלה שני אויבים אפילו יותר מסוכנים בדמות שתי יצרניות ווידג'טים (Widgets) ברשתות: Slide ו-iLike. ווידג'טים הם יישומוני תוכנה היושבים בשולחן העבודה או בדף האישי של החבר ברשת החברתית ומאפשרים קבלת מידע וביצוע פעולות מהרשת שלא באמצעות דפדפן.

במהפכת המחשב האישי של שנות ה-80, IBM סברה שהאויב הגדול שלה היא אפל לכן, היא הכניסה לחדר השינה שני שחקנים קטנים שלא איימו עליה: אינטל ומיקרוסופט. כמו וירוסים טפיליים בסרט "הנוסע השמיני", הם גדלו על גבה של IBM עד שהיא כמעט חוסלה בראשית שנות ה-90. ככה, שמה שנשאר ממנה כיום זה סבתא נחמדה ולא מסוכנת.

במהפכת האינטרנט של שנות ה-90, מיקרוסופט חשבה שהאויב שלה הוא נטסקייפ, יצרנית הדפדפן. לכן, היא חשבה שככל שיהיו יותר מפתחים לדפדפן שלה, היא תיצור עולם של מפתחים התלויים בה - בדיוק כמו ש-IBM חשבה על מיקרוסופט בתחום התוכנה, עשור קודם לכן. בשנות ה-80, חזית המלחמה השתנתה מחומרה לתוכנה. בשנות ה-90 היא עברה מתוכנה לרשתות. התוצאה: גוגל כיום היא הסיוט של מיקרוסופט וזו האחרונה לא רוצה שגוגל תעשה לה מה שהיא עשתה ל- IBM. קצת סבוך, אבל גם מאוד הגיוני.

אם כך, מי הם שחקני העתיד המסכנים את גוגל ואת מיקרוסופט? האם אלה יצרני הרשתות החברתיות כמו MySpace ופייסבוק, או שמא יצרני הווידג'טים?

אני בדעה כי אלה יהיו חברות שמשלבות ווידג'טים בתוך רשתות חברתיות. שהרי יש כאן שרשרת של טורפים - מיקרוסופט טרפה את IBM; גוגל את מיקרוסופט; ומי יטרוף את גוגל? ושאלה נוספת מעניינת: מי חברת הווב 2.0 (או הווב 3.0) הבאה שתגיע לשווי שוק של מעל 100 מיליארד דולר? (שווי השוק של גוגל הוא 200 מיליארד דולר ושל מיקרוסופט 320 מיליארד דולר).

כמו במלחמה

כדי להשיב על שאלות אלה, עלינו להבין מהם חמשת כיווני העתיד של השלב השלישי של הרשת, ובכך אנחנו חוזרים אל ההגדרה של ברנרס לי. ובכן, השלב הראשון, הוא פיתוח תוכנה. מיקרוסופט, כמומחית תוכנה, יכולה לעזור לפייסבוק בתחום פיתוח תוכנות אטרקטיביות עבור הרשת החברתית. במחנה הנגדי, אורקל ו-Salesforce.com ממלאות את התפקיד של מיקרוסופט בתוכנה.

השלב השני הוא פיתוח כלי אינטליגנציה מלאכותית לכריית זהב של ידע מתוך בוץ של נתונים. מיקרוסופט ואורקל הן מומחיות לא רק לתוכנות אלא לתחום מבטיח מאוד של האינטליגנציה המלאכותית השיווקית לגילוי ידע. עד עתה השתמשו בכריית נתונים לכריית נתונים של ארגון נתון, עתה עוברים להשתמש בזה לכריית נתונים בכל רחבי הרשת.

השלב השלישי, איתור עוד מכרות זהב. המהפכה היא לא רק בהרחבת היקף הכרייה מהרשת הארגונית המצומצמת של עשרות אלפי עובדים למיליוני הגולשים ברשת. מדובר בעיקר בהרחבת מה שעליו מפעילים את טכנולוגיות הכרייה. כבר לא מסתפקים בכריית נתונים מובנים במכרה המוגבל של בסיסי נתונים ובאקסלים, אלא עוברים למגוון עצום של בלוגים ואימיילים, יחסים ברשתות חברתיות, ואפילו רגשות בהקלטות אודיו ווידאו. הרי יותר אפקטיבי להעביר פרסום דרך בלוגר שיש לו 1,000 מגיבים מאשר דרך בלוגר עם שני מגיבים.

השלב הרביעי הוא מעבר ממכשירי כרייה מבוססי אינטליגנציה מלאכותית למכשירי כרייה מבוססי אינטליגנציה קולקטיבית. גוגל למשל, משתמשת במנועי החיפוש והפרסום שלה בזו המלאכותית, שמחלצת את האינטליגנציה הקולקטיבית הסמויה ברשת בצורת לינקים. לפטנט הזה של גוגל קוראים PageRank. בניגוד אליה, פייסבוק ומייספייס נשענות על אינטליגנציה קולקטיבית גלויה. היא עושה כריית זהב על מאפייני משתמשי הרשת מבחינת מה שהם כותבים בעצמם ועל עצמם ועל רשת הקשרים החברתיים שלהם.

השלב החמישי הוא המעבר מרשת חברתית שטוחה וסגורה לרשת חברתית תלת מימדית כמו Second Life או רשת פתוחה כמו הווב עצמו - Second Facebook לצורך העניין. כדי לעבור את רף 100 מיליארד הדולר תצטרך אותה גוגל של הרשתות החברתיות להכניס בצורה מאסיבית אלמנטים "סקנדלייפים". כאלה שלא יצריכו הורדת תוכנה אלא אפשר יהיה להשתמש בהם ישירות מהדפדפן. היא גם תצטרך לאפשר מעבר חופשי בין הרשתות החברתיות התלת מימדיות השונות, כך שמשתמש יוכל להעביר את רשימת החברים שלו ואת שם המשתמש והסיסמה באופן חלק ממייספייס לפייסבוק. האם הגרף החברתי של המרחב הווירטואלי יהיה המפה שתחליף את האטלס של המרחב הריאלי? יתכן. אולי לכך התכוון הסופר המטאפיזי חורחה לואיס בורחס כשכתב על בעיית המפה שהופכת לגדולה יותר מהעיר שאותה היא אמורה למפות.

ד"ר אשר עידן הוא מנהל התוכנית לניהול עתיד של להב בפקולטה לניהול של אוניברסיטת ת"א