קריה נאמנה?

אדריכל: האדריכלים לקריות נבחרו במכרזים. לדברי האדריכלית עירית סולסי, המכרזים דרשו צוותי תכנון למודי ניסיון בהקמת בניינים גדולים, כך שנבחרו אדריכלים שהממשלה עבדה עמם בעבר ונמשכה הנצחת האליטה התכנונית.

אייקון ישראלי: הקמת קריות הממשלה היוותה לדברי סולסי נקודת תפנית בתפיסת הממשלה, שרצתה לבנות משהו שישפר הקשר בינה לתושבים. ואולם, לדבריה, מאפיין המהווה דוגמה פרטנית לתכנון כאן, הוא חוסר בבקרה, הערכה ומדידה האם מה שתוכנן אכן הושג.

"פרויקט כזה יוצר מטראז' ענק מעבר למשרדי הממשלה. הרבה משרדים שונים ועסקים מתמקמים ליד משרדי הממשלה", היא מסבירה, "ניתן היה לצפות שהמדינה תתייחס לכך ותמקם את הקריה לאחר בחינה מעמיקה, אך אני בספק אם זה עמד לנגד עיניה".

הפרויקט המוצלח הוא הקריה בבאר שבע. קריית הממשלה, אותה תכנן משרד האדריכלים להב-ריג, נבנתה באיכות גבוהה ואכן חוללה סביבה "חברה וכלכלה" במרכז המסחרי הוותיק של העיר הישנה. מנגד, הפרויקט הבעייתי יותר ברשימה, לדעתה, הוא קרית הממשלה בחיפה, שהעבירה המשרדים מהדר הדומיננטית עד אותה שעה למתחם שמחוץ למרכז המסחרי. מאז, הבניינים בהם שכנו משרדי הממשלה, שלפחות חלקם ראוי לשימור, עומדים חסרי שימוש, בעוד המתחם החדש לא ממש נגיש לציבור. משרדים ועסקים עזבו את הדר, וגם במתחם הקריה לא התחולל שינוי כלכלי ועירוני.

הפרויקט בנצרת עילית, אומרת סולסי, גרוע כמעט כמו בחיפה. מיקומו לא שונה - על ראש הר, מחוץ למרכז העיר. הרושם הוא של פרויקט שלטוני מורם מעם, "מן ארכיטקטורה של 'הטירה של הפריץ'".

"הכוונות טובות התמסמסו בדרך", היא אומרת, "פשוט כי אין מנגנון בקרה".