אם הממשלה והתעשייה לא ידאגו לצמצם את פליטות הפחמן הדו חמצני לאטמוספרה, כפי שדורשת אמנת קיוטו, ב-2025 נפלוט לאוויר 82 מיליון טון פחמן דו חמצני. גידול של 63% לעומת 2005.
לחילופין, אם נצליח לצמצם את הזיהום עד 2025 ב-25% לעומת 2000, נחסוך לא רק בזיהום, בתחלואה ובחרדה מפני ההתחממות, אלא גם ב-280 מיליון דולר בכל שנה, (28 מיליון טון פחמן דו חמצני כפול 10 דולר לטון).
חיסכון זה יושג בכך שלא נאלץ לקזז פליטות אלה עם מדינות מתפתחות ולשלם להן בעבור הקיזוז. להפחתת הזיהום והפליטות יתרונות נוספים הנובעים משיפור איכות האוויר והקטנת התחלואה הנובעת מהזיהום. כך קובעת עבודה שהכינה אדם טבע ודין, לקראת דיון משותף שיקיימו היום (ב') כל הארגונים הסביבתיים והממשלתיים שהשתתפו בוועידת באלי.
בדיון, בו ישתתף גם השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, תוצג הצעת חוק של ח"כ אופיר פינס, המבוססת אף היא על נתונים אלה. בהצעת החוק, שבמרכזה הדרישה לצמצם את הפליטות ב-25% עד 2025, תומכים 70 חברי כנסת. הצעת החוק מבוססת על ההנחה לפיה בקרוב תוכר ישראל כמדינה מפותחת, עליה חלות כל ההבנות שהושגו בוועידת באלי. משמעות הדבר היא שגם אנו, ממש כמו מדינות המערב, נאלץ להתחיל לקצץ בפליטות, ולא יעלה הדבר כסף רב לתעשייה, אך גם לקופת המדינה.
המדינות המפותחות שהשתתפו בבאלי הסכימו לצמצם פליטות בשיעור של 25%-40% ב-2025 בהשוואה ל-1999. מדינה שלא תעשה זאת תיאלץ להתקזז עם מדינה מתפתחת שתצמצם את הפליטות שלה. מדינות רבות החלו כבר כיום לעשות מאמצים לצמצם את הפליטות, כדי להימנע מסחר וכדי לצמצם את הזיהום.
במקביל מתפתח בעולם סחר ער של מזהמים. כך למשל, מאז 2005 סחר מנגנון אי.טי.אס האירופי ב-1.6 מיליארד טון פחמן דו חמצני בסכום כולל של 28 מיליארד אירו. על פי הערכה, אם ישראל תתקבל למדינות המפותחות, היא תיאלץ להשקיע בשלב הראשון כמיליארד וחצי דולר בשנה בצמצום הזיהומים ובהפחתת פליטות.
הרווח מצמצום הזיהום קשה לכימות, אך אין ספק שבסופו של דבר ירוויח המשק מצמצום תחלואה ומצמצום הנזקים הנובעים מתופעת ההתחממות אותה העריכו מספר מחקרים שנעשו בארץ במיליארדים בכל שנה. על פי הערכת מומחים, בכל מקרה, עלות הפחתת גזי החממה כחלק מהמאמץ העולמי, קטנה בהרבה מעלות ההתמודדות עם הנזקים שייגרמו כתוצאה מאי נקיטת פעולה.
השיטות באמצעותן ניתן לצמצם את הפליטות כוללות מיסוי פליטות הנובעות ממקורות ניידים ומכלי רכב. משמעות הדבר היא שכל מי שפולט פחמן דו חמצני ייאלץ לשלם על כך מס. הצעה נוספת היא השתתפות במנגנונים בינלאומיים למסחר בגזי חממה.
המלצה נוספת היא לתת מענקים למחקר ופיתוח ותמיכה כלכלית למיזמים משותפים להפצת טכנולוגיות נקיות. עוד בתוכנית תמיכה במנגנוני מסחר, ביטוח ומימון תכניות להפחתת פליטות גזי חממה באמצעות בנקים וקרנות הון סיכון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
