מספר עורכי הדין בישראל עולה משנה לשנה, חלקם נותרים מחוסרי עבודה והתוצאה היא הירידה ביוקרתיות המקצוע. ועדיין, בישראל משתלם להיות עו"ד, אם כי צריך לדעת איפה. חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט (D&B) חושפת לראשונה את ההכנסות המוערכות של המשרדים הגדולים. מהנתונים עולה, שההכנסה הממוצעת של כל אחד מעשרת המשרדים הגדולים ב-2007 היא כ-30 מיליון דולר, פי 3 מהכנסתם לפני עשור. מדובר בגידול של 22% אפילו ביחס ל-2006 (כ-24.5 מיליון דולר).
ההכנסה הממוצעת של משרד בעשירייה השנייה עומדת על כ-16 מיליון דולר, ובעשירייה השלישית ההכנסה השנתית עומדת על כ-10 מיליון דולר. כלכלני D&B מציינים, כי ישנה שונות בשכר בין הדרגים של השותפים. בעוד שותף צעיר מקבל משכורת שנתית של 100-190 אלף דולר, שותף בכיר משתכר בין 190 ל-370 אלף דולר בשנה, ואילו שותפים "כוכבים" במשרדים הגדולים (ויש כשניים-שלושה כאלה במשרד) יכולים אף להגיע למשכורות של 1-1.5 מיליון דולר. ב-D&B אומרים, שעו"ד מייצג הכנסות של כ-250-300 אלף דולר לשנה, כאשר השותפים הם בעצם האבן השואבת של ההכנסות.
בענף מעריכים ש-50% מהסכום נותר כרווח המתחלק בין השותפים. עם זאת, הם מדגישים, "זו לא רמת רווחיות של 50%, משום שהשותפים עובדים קשה אבל לא מושכים משכורת ובעצם לא מקבלים שכר עבודה". ועדיין, מאחר שההוצאה המרכזית בפירמת עורכי דין היא על כוח אדם (משכורות) ואין חומרי גלם יקרים כמו במפעל, מתח הרווחים נחשב לגבוה.
עו"ד מאיר לינזן, השותף המנהל בהרצוג-פוקס-נאמן, אומר שהכל מתגמד לעומת חגיגות השכר בחו"ל. "תעריפי השכ"ט מאוד נמוכים בארץ ביחס לחו"ל, וזה בולט אפילו יותר אצל רואי החשבון. עו"ד ניו-יורקי שסיים לימודים ומקביל למתמחה בארץ, מחייב 500 דולר לשעה, כמו מעט מאוד שותפים בכירים בישראל שמרשים זאת לעצמם". הסיבה לכך, לדברי לינזן, היא ש"העלויות בארץ נמוכות. משכורות עוה"ד בארץ נמוכות ביחס לחו"ל, למרות שעוה"ד עצמם אינם פחות טובים. גם הוצאות השכירות נמוכות יותר. סיבה עיקרית נוספת היא התחרות מול המשרדים הזרים, שלא יורדים מתעריף של 1,000 דולר לשעת שותף בכיר בארה"ב ואפילו 2,000 דולר באנגליה".
הרצוג פורח
מהערכות של D&B עולה, שההכנסה המשוערת של משרד כמו הרצוג-פוקס-נאמן, המעסיק 160 עורכי דין, היא כ-45 מיליון דולר. "המשרד מעסיק 54 שותפים, שהזוטרים שבהם מרוויחים לפחות 50 אלף שקל בחודש", אומרים בחברה. "אין הרבה מקומות עבודה שבהם שליש מהעובדים מקבלים כאלה רמות שכר, גם לא בהיי-טק". לדברי גורם בענף, "אני לא מכיר עוד חברה עם הכנסות של 45 מיליון דולר, שבה מישהו אחד מקבל מיליון דולר בשנה. גם בחברה של 15-20 מיליון דולר אין מי שמרוויח חצי מיליון דולר. התאגדות מהסוג הזה היא מאוד רווחית".
ב-D&B מציינים, שככל שההכנסות של המשרדים גדולות יותר, כך הכספים שמושכים השותפים הולכים וגדלים. "צריך גם לזכור שבחלק ניכר מהמשרדים, השותפים הבכירים הם גם אנשי עסקים. לצד האחוזים שהם מקבלים מרווחי המשרד, הם לעיתים קרובות מעורבים באופן אישי בעסקאות שבהן הם נכנסים כמשקיעים ומקבלים מניות כשכ"ט (במיוחד בהיי-טק) או אחוז מסוים כדמי תיווך, כך שלא הכל נמדד רק במשכורת ובדיבידנדים".
מנכ"ל D&B, ראובן קובנט, אומר שחגיגות השכר אינן רק במשרדים הגדולים. "המשרדים הגדולים, העוסקים לרוב במשפט מסחרי ובעריכת חוזים בהיקפים גבוהים, אינם מייצגים דווקא את ההכנסות הגדולות בתחום ובמקרים רבים הכנסותיהם של משרדי הנישה, כמו למשל בתחום המיסוי, גבוהות יותר".
מנתוני החברה עולה, שבישראל פעילים כ-2,600 משרדי עורכי דין, מרביתם משרדים עם עו"ד אחד עד שניים, כאשר רק כ-25% מהמשרדים כוללים יותר מחמישה עורכי דין. היקף שוק עורכי הדין ב-2007 נאמד בכ-2.2 עד 2.5 מיליארד דולר בשנה, גידול של כמעט 5% ביחס ל-2006, אז הוערך ב-2.1 מיליארד דולר. אם מסתכלים כמה כסף גילגל השוק לפני כמעט עשור, מדובר בגידול של 51% (1.4 מיליארד ב-98'). יש המסרבים להתרגש מהנתונים. עו"ד מאיר לינזן מציין, שהסכום שמגלגל הענף כולו בארץ שווה להכנסות של משרד ניו-יורקי אחד גדול.
הסיבה לשגשוג נובעת בראש ובראשונה מהגידול הניכר בהיקף הפעילות במשרדים. המשק משגשג, יש יותר חברות מה שמצריך יותר שירותים משפטיים. הגידול בהיקף העבודה חייב את המשרדים לשכור כוח אדם נוסף, וכך גם התגברה הריכוזיות במשרדים הגדולים, שהפכו למגה-משרדים במונחים ישראליים, כמובן.
2007 התאפיינה בהמשך מגמת ההתרחבות המואצת של המשרדים הגדולים. חמשת המשרדים הגדולים כבר חצו את רף 100 עורכי הדין. החמישה קלטו השנה במיזוגים וכתוצאה מגידול טבעי לא פחות מ-111 עורכי דין, ועשרת המשרדים הגדולים קלטו השנה 175 עורכי דין, גידול של 19% לעומת 2006.
מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט, אומר שהמגמה בשוק הישראלי מתחילה להידמות לזו של השוק האמריקאי. "כמו בארה"ב ובאירופה, גם בישראל נוצרו מגה משרדים המעסיקים למעלה מ-150 עורכי דין. לשם השוואה, 100 המשרדים הגדולים בארה"ב מעסיקים כ-800 עורכי דין בממוצע, כאשר המשרד הגדול ביותר מעסיק 3,300 עורכי דין. ההסבר לגידול המשרדים נעוץ בצמיחה הכלכלית של המשק, בגלובליזציה ובצמיחת שוק ההון בשנים האחרונות".
קובנט אומר, כי שוק עוה"ד, כמו שאר השווקים, תלוי בקשר ישיר בצמיחה הכלכלית במשק, והעננה המרחפת על המשך הצמיחה של המשק העולמי בכלל והמשק הישראלי בפרט, תשפיע ללא ספק גם על המשך הצמיחה של מגזר עורכי הדין. "משרדי עורכי דין לרוב נוקבים במחירי שכ"ט בדולרים, ומשרדים שהשכילו לעבור למחיר נקוב בשקלים לא נפגעו מירידת הדולר". במיוחד הוא מדגיש את המשרדים שעובדים בעיקר עם שווקי חו"ל, כרגישים לפגיעה בשכ"ט.
גרוס צומח
לרגל ציון שנת העשור לדירוג, בחנו ב-D&B את שיעורי הצמיחה של המשרדים הגדולים. משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, ברקמן ושות' רשם את שיעור הצמיחה הגבוה ביותר בעשור האחרון - 555%. בדירוג "דנס 100" של שנת 99', כלל המשרד 28 עורכי דין בלבד ודורג במקום ה-21. כיום מדורג המשרד במקום השלישי, עם 122 עורכי דין. במקום השני בדירוג הצמיחה ניצב משרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות', שרשם 424% צמיחה מאז 99'. במקום השלישי משרד מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם, ברנדויין ושות' שצמח ב-379%, ואחריו משרד גולדפרב, לוי, ערן, מאירי ושות' עם 324% והרצוג, פוקס, נאמן ושות' עם 308%. עם זאת, קובנט אומר ש"אחוזי הצמיחה לא תמיד משקפים את הגידול במחזור הכספי של המשרד".
במקום הראשון בדירוג, שנחשף היום במשרדי D&B, נמצא שוב משרד הרצוג-פוקס-נאמן (HFN), שצמח השנה ב-15% וצירף 21 עורכי דין. כיום מעסיק המשרד 160 עורכי דין. גם מספר השותפים במשרד עלה מ-44 ל-54. במקום השני ניצב, כמו אשתקד, משרד גולדפרב, לוי, ערן, מאירי ושות', שמשתדל להיצמד ל-HFN, עם 136 עורכי דין, בעקבות צירוף של 13 עורכי דין (10% גידול). גידול משמעותי יותר נרשם במצבת השותפים (31%).
משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, ברקמן ושות' זינק מהמקום השישי לשלישי, עם גידול של 47%, בעיקר הודות למיזוג עם משרד ברקמן-וקסלר-בלום. גידול כה חד (47%) רשם רק משרד גילת, קנולר, גראוס, סלומון & זלצמן ושות', שהתמזג השנה עם משרד יוסף זלצמן. במקום הרביעי משרד מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם, ברנדויין ושות', שרשם גידול של 23%. את החמישייה הראשונה סוגר משרד יגאל ארנון, עם גידול של 21%.
את הצניחה המשמעותית בעשירייה הראשונה רשם משרד בלטר, גוט, אלוני ושות', שבעבר היה ברוטציה בפיסגה עם HFN, אך השנה הידרדר מהמקום הרביעי לשמיני, עם 92 עורכי דין (8% גידול), ובלי שינוי במספר השותפים. המשרד היחיד ב-20 הגדולים שהצטמק הוא אהרנסון, שר, אבולעפיה, אמודאי ושות', שמעסיק 6% פרקליטים פחות מבשנה שעברה. משרד יהודה רוה, לעומתו, הוא היחיד שרשם קיטון במספר השותפים (6%-).
משרד פרל, כהן-צדק, לצר עלה מהמקום ה-25 למקום ה-19 לאחר שהתמזג עם משרד חיים רביה ואחר כך עם משרד מילר-שרצקי. את הקפיצה הגדולה ביותר בדירוג ביצע משרד כהן-וילצ'יק, שזינק ממקום 62 למקום 29, לאחר מיזוג עם משרד חיים קמחי, שהכפיל את משרד עוה"ד במשרד.
ב-D&B מדגישים, שההערכות ביחס להכנסות המשרדים מהוות הבעת דעה, ומבוססות על אומדנים והערכות שביצעו כלכלני החברה, על-בסיס הצלבות של נתוני המשרדים וראיונות עם ראשי המשרדים הגדולים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
