המעילה בסוסייטה היא כלום

אסון התאומים ייתגמד מול האסונות הדיגיטליים שמאיימים על שוק ההון

מרשל מקלוהן ניבא כבר בשנות ה-60 את יכולתם של יחידים לרתום טכנולוגיות כדי לגרום לאסונות גלובליים. הוא סבר שהטכנולוגיה היא מגבר של האדם. הגלגל למשל, טכנולוגיה פשוטה יחסית, אפשרה לנו לנוע במהירות של פי 10 ממהירות הרגל; המחשב מאפשר לנו לחשב חישובים במהירות של פי מיליון ממהירות המוח; ורשת האינטרנט מאפשרת לנו לרמות פי מיליארד אנשים. המצאת המטוס היא זו שאפשרה לאוסמה בן-לאדן ועוד כעשרים חבר'ה להמיט את אסון התאומים. טכנולוגיה דיגיטלית היא זו שאפשרה החודש לבחור בשם ז'רום קרביאל להפיל את סוסייטה ג'נרל.

האסון של התאומים יכול להתגמד לעומת אסונות דיגיטליים

אני מבקש לטעון שהמנהלים של היום הם כמו עגלונים שנפלו לתוך חללית ומחפשים בה את המושכות. האסון של התאומים יכול להתגמד לעומת אסונות דיגיטליים, משום שטכנולוגיות מכניות כמו של מטוס הן מסוכנות הרבה פחות מטכנולוגיות דיגיטליות. הראשונות מגבירות את כוחו של היחיד בטור חשבוני פשוט: 1,2,3,4. הדיגיטליות, לעומתן יכולות להגביר את כוחו של היחיד בטור אקספוננציאלי, פי 10, 100... 1000. לכן, ייתכן מצב שבו בעשור הקרוב, האקר אחד יוכל למחוק בנק של מדינה, כמו בנק ישראל למשל. תאונה גלובלית, אם תרצו.

ממש כמו בחור שחור בו חוקי הפיזיקה לא פועלים, בעולם הדיגיטלי חוקי הבנקאות הישנים כבר לא עובדים. כך הולך וגדל הפער בין הבנקאים המיושנים לבין בני דור ה-Y (ילידי 1975-2005, גילאי 3 עד 33) כמו קרביאל ידידנו. אפילו להבדיל, כמו מרק צוקרברג בן ה-23, מייסד פייסבוק, שיצר תוך 3 שנים רשת חברתית ששווה 15 מיליארד דולר.

קרביאל לא היה הראשון שהראה את השפעת הקשר שבין המהפכה הדיגיטלית ובין השמרנות הבנקאית על אסונות פיננסיים גלובליים. כבר במפולת של 1987 נתגלו הניצנים הראשונים עם הגיליון האלקטרוני הפשוט (הלוטוס ששלט לפני האקסל) שאיפשר מיזוגים ורכישות בקני מידה ובמהירויות שעולם הפיננסים לא יכול היה לעכל. יחיד או קבוצה קטנה יכלו לראות נתוני בנק שלם על מסך מחשב נייד ולבצע תסריטי כדאיות.

הפער בין העגלונים לאסטרונאוטים גדל

כעשור לאחר מכן, בסוף שנות ה-90, במפולת של הבורסות האסיאתיות ובמפולת של בנקי ההלוואה והחיסכון, הפער בין העגלונים לחלליות גדל הרבה יותר. אחרי התפוצצות בועת האינטרנט והטלקום ב-2000-2001 שוב נתגלו כל האנרון והוורלדקום של העולם ושוב מנהלים מכל הענפים נחשפו כעגלונים בחלליות.

אסונות מיטולוגים

השלב השלישי בהשפעה המשבשת של הטכנולוגיה על התחום היה עם הופעת העולם השטוח וחוק הזנב הארוך. תומס פרידמן גילה את העולם השטוח, שלפיו טכנולוגיות האינטרנט משטחות את מגרש הכדורגל ומכניסות שחקנים חדשים עם הזדמנויות חדשות למגרש. כך, הכניסות של סין כ"פס הייצור הגלובלי" והודו כ"מרכז שירות הלקוחות והתמיכה הטכנית הגלובלי" יוצרות ריכוזי כוח פיננסיים, ללא תקדים בהיסטוריה. עלות העבודה הזולה של אנשי הייצור והשירות בסין ובהודו יצרה עודפים עצומים של מזומנים.

סין והודו לא רק יצרניות כוח, הן גם צרכניות. העלייה של מאות מיליוני אזרחים בהודו ובסין לרמה כלכלית של מעמד בינוני, יוצרת ביקוש עצום של דלק לתשומות תעשייתיות וצרכניות ויוצרת ריכוז עצום שני של הון, הפעם בידי מדינות הנפט שרובן איסלמיות. יצוא ההון של הודו-סין מסתכם ב-445 מיליארד דולר ושל מדינות האיסלם מגיע לסכום דמיוני של 484 מיליארד דולר. בנוסף, סך הנכסים הבנקאיים יחדיו של מדינות המזרח באסיה ובמזרח התיכון מגיע כיום ל-6.9 טריליון דולר.

לפי מקינזי, תוך עשור המחזור והרווחים של הבנקאות העולמית יכפילו את עצמם. סכומים עצומים אלה המסתחררים בתנועות דיגיטליות מהירות על פני הגלובוס משנים לנו את הפסיכולוגיה והסוציולוגיה של הזמן והמרחב כפי שהכרנו אותן בעת העתיקה של המאה ה-20 עם הכלכלה התעשייתית והמיושנת. הזמן והמרחב הם אפילו לא וירטואליים, הם חזרו להיות מיתולוגיים. לכן גם האסונות נראים מיתולוגיים.

וכעת, אל הקישור האינטרנטי. הבנקאות בעידן מהפכת האינטרנט הראשונה טופלה בכלים מהדור הראשון, ווב 1.0. לאחר מהפכת הווב 2.0 בדור השני של האינטרנט כמו בלוגים, רשתות חברתיות וכיוצא באלה, כלי הדור הראשון כבר לא מספיקים. לכן יש לעבור לבנקאות 2.0.

בעשור הקודם, לאור לקחי התפוצצות הבועה, קמו גם גופים ליצירת סטנדרטים בינלאומיים לפיקוח וגם פירמות למחשוב ארגוני שנכנסו לתחום ניהול הסיכונים הפיננסיים. שני הסטנדרטים המפורסמים ביותר הם באזל 2, וחוק סארביינס אוקסלי.

לפי חברת המחקר גרטנר, השחקנים המובילים כיום בעולם הפתרונות של ניהול סיכונים פיננסיים הם לפי הסדר היורד הבא: SAS ,SAP, Algorithmics, סנגארד ו-Fermat. גם לאחר שבוחרים אחד מהכלים הללו ולאחר השימוש בסטנדרטים הבינלאומיים, עדיין ניהול הסיכונים נשען כולו על נתוני עבר של הבנק. נראה שהפתרון לילדי דור ה-Y מסוגם של קרביאל הוא השיתופיות ומעורבות המשתמשים.

שדרוג עולם העסקים

וכאן בדיוק נכנס הפייסבנק. פתרון ווב 2.0 הנשען על האינטליגנציה הקולקטיבית מסוג ה-Page Ranking של גוגל - אותה פונקציה דמוקרטית לדירוג אתרים ועמודים. אלא שהפייסבנק הוא רשת שמדרגת את עולם העסקים. הרשת תשתף נתונים על העסקים ששמם הוזכר בכל הבנקים, אתרי צרכנות, פורומים ורשתות חברתיות, אתרי חדשות ובלוגים. המידע נאסף ומועבר אל מרכז המידע, מעובד ומוצג לציבור.

כך, הבנקים יהיו חייבים תוך עשור, להיהפך לוויקי-בנקים מהסוג של זופה (www.zopa.com) שהוא בנק בו קבוצה אחת של מלווים פרטיים מלווה כסף לקבוצה פרטית אחרת, ופרוספר (www.prosper.com). כבר היום סך היקף ההלוואות של הוויקי-בנקים בעולם מתקרב לחצי מיליארד דולר, כאשר גובהן נע בין 500 ל-500,000 דולר עם ריבית שנקבעת במכרז בין קבוצת לווים לקבוצת מלווים, או על ידי דירוג אשראי מהוויקי-בנק.

פורמט כזה דומה לרשת חברתית שבה בדרך כלל המשתמשים חולקים ביניהם בלוגים טקטסואלים או תמונות, ולאתרי הורדת מוסיקה וסרטים שבהם המשתמשים משתפים ביניהם קבצים. כאן המשתמשים בוויקי-בנק חולקים ביניהם כסף.

* ד"ר אשר עידן הוא מנהל התוכנית לניהול עתיד של לה"ב באוניברסיטת ת"א.